זה קרה במהלך מסע ציד ביערות קמלוט. המלך כמעט השיג אייל ענק מימדים כשארבעים גברים חמושים הסתערו על עשרת אנשי קמלוט ההמומים. בשעה שארתור הביס בקושי רב את השודד העשירי […]
מר. למברט, המורה להיסטוריה אולי היה קצת מבוגר אך עדיין נחשק בבית הספר בו הוא מלמד. אך רק מישהו אחד עניין אותו. התלמיד הדכאוני מאחור, טומי. *********** מר. למברט הגיע […]
כול המחנה היה מלא דיבורים. טוב,הרי מה הפלא? מחנה יופיטר בא לכאן לשבוע וכולם מתרגשים לפגוש את חבריהם הרומיים. ואכן,גם אני,התגעגעתי לבחור הגדול,לבחורה המתולתלת ולבחור המעופף.או כפי שהבנתם לפרנק,הייזל וג׳ייסון. […]
כששרלוק יצא מחדרו לבוש במעיל הישן ובכובע הציידים, עיניה של גברת האדסון נצצו בהתלהבות. היא חייכה חיוך רחב ומחאה כפיים. שרלוק נאנח ופלט נחירה, אך איפשהו בתוך תוכו משהו רפרף […]
עשן הרכבת מילא את התחנה המלאה תלמידים הסוחבים לפניהם את עגלת המזוודה בקול קרקוש. קול פטפוטיהם הנרגשים מילא את אוזניי. גררתי אחריי את המזוודה שגלגליה הרעישו על הרצפה העשויה אבנים […]
רקע – מפלה וחזרה לחיים סופו של הקרב הגדול שבין כוחות האופל לכוחות הברית האחרונה הוכרע במפלתו של אדון האופל, סאורון, ובגניבת הטבעת האחת שהוא יצר על ידי איסילדור, מי […]
באותו ערב, לאחר שחזרנו מהוגסמיד רועדים מקור, התקלחנו והחלפנו לבגדים יבשים, אנה ורובי פנו לפטפט בחדר ואני התיישבתי בכורסה שמול האח. הכנתי את שיעורי הבית בתורת הצמחים עד שארוחת הערב […]
"את רצינית?" "מה?" "ככה את באה? לא הגזמת קצת, ממש ממש טיפה?" אנה השפילה מבט וסקרה את הבגדים שלגופה. "למה, מה לא בסדר?" שאלה בפאניקה קלה. רובי הרימה גבות. "את […]
"נו, כמובן!" רובי פסעה ברוגז ברחבי החדר לאחר שסיפרתי לה את קורות הצהריים. "אין בשבילו אופציה שהוא טועה! הוא צועק על כולם כאילו אנחנו טיפשים והוא החכם!" שכבתי במיטה ובהיתי […]
אז בעצם אירועי הסיפור יתרחשו במשחקי הרעב ה-47, לפני אירועי הספר המקורי. אם נכנסתם לכאן אתם בעיקרון (אני מניח) יודעים מה קורה בספר ואיך מתנהלים המשחקים דלגו על ההסבר הבא […]
"החלטנו להצטרף אליכם." רובי ואני התיישבנו בכורסאות מול הקונדסאים, שלשם שינוי ישבו והכינו שיעורי בית. הארבעה נראו מופתעים, ורמוס הזדקף, ופנה אל הנמוך שבחבורה. "תולעוני, אתה בטוח שאתה מעוניין להצטרף?" […]
בשבת בבוקר תוכנן משחק קווידיץ' בין גריפינדור לרייבנקלו. הסיכויים, כמובן, היו לטובתנו. אבל מזג האוויר לא. כמעט כל תלמיד שנכנס לארוחת הבוקר באולם הגדול, העיף מבט חושש בתקרה המכושפת. מזג […]
באותו ערב, ירדתי במדרגות תוך כדי קליעת צמה בשערי הארוך. הבחנתי בחבורת הקונדסאים שישבו באחת הפינות בחדר המועדון. פניתי אל ג'יימס, "אתה בא?" ג'יימס הנהן וקם מהכורסה. איתו קמו גם […]
'איפה האומץ שלך? אתה לא יכול ללכת אליו אחרי כל הפעמים שהוא הציל אותך?' נקף אותו מצפונו. "הוא אותחל" מילמל טאיצ'י, "הוא לא זוכר כלום, וזה כולל אותי". 'וכמה פעמים […]
ניסיתי לקום ממקומי בבת אחת, שוכחת מהמכה בצלעות, אבל כאב חד הזכיר לי זאת בבירור. פלטתי אנקה, ורכנתי קדימה כך שכפות ידיי נשענו על ברכיי. "מה קרה?" ג'יימס הושיט לי […]
כיוון, כוננות, כוונה… סיבוב במקום. כיוון, כוננות, כוונה… סיבוב במקום. כיוון. כוננות. כוונה! סיבוב במקום! נשפתי בתסכול. היה זה השיעור השלישי שלנו בהתעתקות, ועוד לא הצלחתי – כמו כולם, פרט […]
שרלוק ישב על כסא העץ ליד שולחן העבודה הישן באותו הבוקר. התחושה הייתה כל כך משונה – זו הייתה הפעם הראשונה שישב במקום הזה מאז ג׳ון. הפינה הייתה הפינה של […]
פרק ראשון- [זה השיר נושא של הסיפור :] הפנים, הן היו גדולות, כמו גודלו של כדור הארץ. מכוסות במסכת ברזל כבדה וחושפות זוג עיניים גדולות, כחולות ומאשימות. "יכולת לבחור אחרת, […]
פרופסור סלגהורן הניף את שרביטו וחלונות כיתת השיקויים נפתחו בנקישה אחת. הוא רוקן בנפנוף שרביט נוסף את תכולת הקדרה של נער שחור-שיער מגושם במיוחד, שבמקום להשיג את הגוון הכתום-רך שהתבקש, […]
רק אציין שהפרק הזה נכתב בצורה שונה משאר הפרקים – הפעם לילי היא המספרת. רציתי לנסות משהו חדש, אז תגידו לי אם אהבתם ואם יש לכם העדפה לגרסה הזו. יכול […]
לומר שנרגעתי כשמגנוס אישר את זה שהוא בן דודה של אנבת', יהיה שקר. האמת היא שנלחצתי עוד יותר. הוא בהחלט נראה טוב, שרירי מאוד וחזק כמו עץ. לחצתי את ידו […]
כל רגשותיה צפו ועלו למעלה. הדמעות שחנקו את גרונה עכשיו זלגו באיטיות, ולילי מיד הפנתה את גבה מג'יימס, וניגבה את הדמעות במהירות. קול תגובתו של ג'יימס היה מעט מבועת. "לילי…." […]
"עם מי את הולכת למסיבת ליל כל הקדושים של סלגהורן?" שאלה אמילי בהתעניינות, נשכבת במיטתה. "בינתיים עם אף אחד," לילי ענתה, מבהירה בנימת קולה שאין שום דבר מוזר בזה. היא […]
"להבריז?!" לילי כמעט התפלצה. "אין סיכוי!" "בטח שכן. להזכירך, לחצת לי את היד," "ואני הייתי העד שלכם," סיריוס חייך חיוך מרוצה. "אבל אמרת שלא תשפיל אותי!" "זה בכלל לא משפיל. […]
בוקר למחרת לילי התעוררה לקריאות מזל טוב מצד חברותיה, ולערימת מתנות לצד מיטתה, לכבוד יום הולדתה השבע-עשרה. היא קיבלה מתנה נוספת מהוריה: ערימת בגדים חדשים, שאמילי התפעלה מהם כל כך, […]
"לשיעור הבא כולכם מגישים לי סיכום באורך מטר על אנימאגוסים, עליהם נלמד בהרחבה בשיעורים הבאים," אמרה פרופסור מקגונגל. קולות מחאה נשמעו מהתלמידים. "ואתם משוחררים. אוואנס, גשי אליי בבקשה לכמה רגעים." […]
"איפה ג'יימס, לעזאזל, כשצריכים אותו?" לילי התהלכה בחדר המועדון הריק הלוך וחזור. כמה אירוני, בכל הפעמים אני רק מנסה להיפטר ממנו, ועכשיו אני טורחת לחפש אותו… "פשוט תודי," מרי חייכה […]
זמן קצר אחרי שהתאוששה מהבכי בעקבות היציאה עם ג'יימס, הלכה לספרייה על מנת להשלים עם חברותיה. תחילה אמילי התייחסה אליה בקרירות, והשיבה לשאלותיה בעוקצנות, אך לאחר שלילי ניסתה לפייסה (וגם […]
פרק זה הוא סונגפיק מנקודת מבטו של ג'יימס על מה שהתרחש בפרק הקודם. סונגפיק הוא פרק כשברקע שומעים שיר שאמור להכניס אתכם לאווירה מסוימת. הפעילו את השיר, וקראו את הפרק […]
בימים הבאים לילי לא החליפה מילה עם שכנתה לחדר, אמילי, ובמקום לפטפט איתן בערבים ישבה על הכורסה בפינת חדר המועדון ושקדה על הכנת העבודה לשיעור שינויי צורה, עד שעיניה כמעט […]
