It’s you – פרק 7

" בסדר , אני לא מאמינה שאני עושה את זה אבל תעלו לקרל " יכולתי לראות בדבריה של אלסה המון כעס , אף פעם לא איחרתי כל כך הרבה ולכן רק פעם אחת פגשתי את קרל , והוא הרבה יותר גרוע מאדי .
קמתי מהמקום שלי והארי אחרי " מי זה קרל ? " הוא שאל כשהוא עולה אחריי במדרגות " זה לא הזמן לשאלות " המשכתי לעבור מדרגה אחריי מדרגה עד שהגענו לקומה שלוש , באמת שעד היום לא הבנתי למה לא בנו לבניין הזה מעלית .
נעמדתי מול הדלת כשהארי לידי , סימנתי לו לפתוח את הדלת " העונג כולו שלי " הוא צחק .
הוא פתח את הדלת וקרל היה נראה כעוס מתמיד כשהוא כותב משהו על אחד מהניירות שהיו במשרד שלו .
" איימי והבחור החדש אם אני לא טועה " קרל אמר והרים את מבטו כשהוא מסתכל עליי ועל הארי .
"הארי " הארי תיקן אותו כשאמר את שמו , " כן , מה אתם עושים כאן ? אתם לא כאלה שבאים לכאן פעמים רבות " , מאיפה המשפט הזה מוכר לי ? .
" איחרנו " הסגרתי את שנינו , " בסדר , רואים את הלוח הזה ? " קרל שאל והצביע על הלוח שהיה תלוי על הצד שמאל במשרד שלו .
"תכתבו עליו חיבור למה לא הגעתם בזמן , והלוח צריך להיות מלא והכתב לא ענק " הוא המשיך את דבריו ולאחר מכן חזר לעיסוקיו .
התחלתי לכתוב ביחד עם הארי את החיבור הזה , ומה שלא יהיה יש לו את הכתב הכי מכוער ביקום .
קרל קם " אני יוצא לכמה דקות " הוא הודיע ויצא מהמשרד .
" איימי כואבת לי היד " הארי התלונן , "איימי אין לי מה לכתוב " הוא שוב התלונן " בסדר בסדר אני אכתוב את זה " גלגלתי עיניים .
" תודה " קולו נשמע , הוא עמד בפינת החדר והתחיל לדבר " איימי אולי אני אלך ללמוד לנגן בחצוצרה ? , או אולי אני אלך ללמוד לנגן ב… היי איימי את יודעת שאני יודע לנגן בקאזו ? " ככה הוא המשיך לדבר כשאני מנסה להתרכז בחיבור במקום בדיבורים שלו עד שמשהו השתלט עליי , הכעס .
" הארי אתה מוכן לשתוק ? " המילים השתחררו ממני .
" לא , זה משעמם לשתוק " הוא אמר , סובבתי אליו את ראשי וסגרתי את טוש הלוח שהחזקתי בידי .
" תכתוב את זה בעצמך " דרשתי .
" לא " הוא גיחך , " אז למה באת לכאן ? אתה יודע היה לי מאוד טוב לפני שהתערבת לי בחיים " אמרתי בכעס " ברור היה לך מאוד טוב שהיית חייבת לעזוב את הולמס צ'אפל רק בגלל מה שקרה לאבא שלך , לזה את קוראת חיים טובים ? אני לא הייתי שותף לזה וזה בכל זאת קרה " הוא ציין עובדה .
רציתי לבכות , " והמקרה שלך עם ברנדון , גם לזה לא הייתי קשור ! " הוא המשיך את דבריו , "אתה קשור להכל " אמרתי כשאני מחזיקה את הדמעות בתוכי .
פתחתי את הדלת עם הידית אבל הארי מיד סגר אותה כשהוא דחף אותה חזרה אל המשקוף " תן לי ללכת " דרשתי " א..איימי אני מצטער "הוא אמר בעודי עוד מנסה לפתוח את הדלת בתקווה שידו תרד מהעץ הלבן שהיה הדבר היחיד שהפריע לי באותו רגע .