It’s you – פרק 5

" למה את בוכה ? " המילים יצאו מפיו כשכיסיתי את ראשי שהופנה כלפי מטה עם ידי .
" איימי ? " הוא קרא בשמי , הרים את ראשי וניגב על אצבעותיו הרכות את הדמעות שהמשיכו לצאת מעיניי , " את לא חייבת לספר לי כלום " הוא חיבק אותי בחיבוק שלא ידעתי איך אני אוכל לצאת ממנו .
לאחר חצי שעה שבה ניסיתי להגע מסערת הרגשות מהעבר הכואב שלי והזיכרונות מאבי , הצלחתי להרגע ומצאתי את עצמי יושבת מול הארי , מספרת לו הכל .
על אבי .
" וואו , אז הייתה לך ילדות לא קלה הא ? " הוא גיחך והעביר את ידו בשיערו המתולתל .
" כן " .
"ת..תזכירי לי באיזה גיל עברת לצרפת מבריטניה ? " הוא היה נראה מתעניין .
" חמש עשרה " סיפרתי .
הוא היה נראה בהלם , תלתליו ושפתיו קפאו ועיניו .. קפאו עלי .
" א.. את ב..טוחה שחמ..ש עש..רה ?" ההוא סוף סוף השתמש במילים , יותר נכון גימגם .
" אז , תגידי .. קרה משהו כש..עזבת את הולמס צ'אפל .. מישהו נתן לך משהו ? " הוא חקר .
" כ..כן , ילד אחד .. נתן לי מכתב .. איך אתה יודע ? " גם אני התחלתי לגמגם .
" איימי .. הילד הזה .. הוא אני " הוא אמר והשפיל את מבטו , " אני כל כך מצטער על מה שרשמתי במכתב הזה , את תוכלי אי פעם לסלוח לי ? " הוא הוסיף לדבריו .
" האמת שמעולם לא פתחתי את המכתב הזה " קמתי אל המגירה שבה המכתב עדיין היה באותה מעטפה , ופתחתי את המגירה , הרמתי את המכתב והראתי להארי את המעטפה , שמעולם לא נפתחה " רואה ? " השלכתי לעברו את המכתב שהיה מונח עכשיו בתוך המעטפה , שהייתה מונחת בתוך ידיו של הארי .
" אז .. אתה רוצה לספר לי מה כתוב כאן ? " חזרתי לשבת לידו .
" את באמת לא פתחת את זה ? " .
" לא " עניתי במהירות .
" איימי אני כלכך מצטער על מה שכתוב כאן " הוא אמר , שם את המכתב לידי .
וברח .
הסתקרנתי כל כך לדעת מה כתוב שם , עד שזה השתלט עלי , ופתחתי את המעטפה בה היה מונח הנייר המקופל בו היה כתוב :
היי איימי ,
שמעתי שאת עוזבת אחרי כל מה שקרה עם אבא שלך , אני מצטער בשבילך ואפילו מאוד .
אבל אני עוד יותר מצטער בשבילי , לא יהיה לי כבר סיכוי לפגוש אותך לא יהיה לי סיכוי לראות אותך מחייכת , לא יהיה לי סיכוי לעקוב אחריך כמו שתמיד הייתי עושה .
אז כן אני חושב שיצרתי עלייך רושם ממש מוטעה כשהייתי מהחבורה האלה שתמיד הציקה לך ולמרי , אני חושב שאת אפילו לא תזכרי אותי .
אבל דבר אחד בטוח – אני תמיד אזכור אותך , מהסיבה הפשוטה שאת הילדה הכי יפה , חכמה או פשוט מהסיבה שאת הילדה הכי שפוייה בשכבה שלנו , אני יודע שהייתי צריך לעשות את זה מזמן ,
ומה שהייתי צריך לעשות זה להגיד לך שאני אוהב אותך .
אני לא יודע למה השלוש מילים האלו היו נלכדות בתוכי בכל פעם שעברת לידי .
אפילו כתבתי לך שיר אבל לא נראה לי שעוד תזכי לשמוע אותו , השיר הזה אולי לא יכנס לי בדף אבל אני סתם רוצה להגיד לך שכתבתי אותו עוד לפני שהייתה הפצצה בינך לבין ברנדון .
וכן אני יודע שאת מעדיפה לשכוח את זה .
תמיד אוהב אותך ולא אשכח ,
הארי אדוארד סטיילס , 15 , הולמס צ'אפל .