girl with memories

טוב, לרוב נ.מ תיהיה של ליאו אבל אם לא אני יכתוב

התעוררתי והרגשתי שמישהו מחזיק בצורה שעוזרת ללכת, מיד נאבקתי למרות הטישטוש עד ששמעתי את הקול של אריס "וואו ליאו תרגעי הכל בסדר זה אני." ונרגעתי והתחלתי ללכת, עדיין מטושטשת בגלל מה שוויקד לא עשו לי. שמעתי יריות ואמרתי בקול חלש "אריס, במה הסתבכת הפעם?" הוא גיכך "הפעם זאת לא אשמתי" וגיכחתי בחזרה, הטשטוש התחיל לעבור לי ושמתי לב שאנחנו עם עוד חבורה של אנשים אבל עדיין לא ראיתי אותם טוב, פתאום דלת נסגרה שנייה אחרי שהטשטוש שלי עבר. שמתי לב לתומס ותרזה, איך הם מעזים? "אתם!" נהמתי ובאתי לתקוף אותם אבל אריס ריסן אותי "ליאו מה הם כבר עשו לך? כרגע פגשת אותם" צחקתי צחוק מריר שאני בטוחה שנשמע לא שפוי "אריס, הם אלה ששמו אותנו במבוך! הם אלה שגרמו לכל זה!" פתאום עוד מישהו התחיל לדבר שלא שמתי לב שהוא שם עד עכשיו, מישהו שאני מכירה מאוד טוב "אולי תומי ותרזה עבדו עם וויקד אבל הם השתנו." ואני עניתי בקול המון "נ ניוט?" הוא נראה מופתע שאני יודעת את השם שלו "איך את מכירה את ניוט?" תומס שאל ואני אמרתי "סתום תומס." ואז הוספתי "אני וניוט מכירים עוד מלפני וויקד." ניוט אמר "באמת?" עם מבט שואל "כן באמת" אמרתי "רגע רגע רגע את זוכרת דברים מלפני המבוך?" אפרו-אמריקאני אחד אמר "כן, מאז שהגעתי למבוך יש לי חלומות שהם בכלל פלאשבקים וכשהגעתי הנה וויקד החזירו לי את כל הזיכרונות." עניתי ואז מישהו שאני די בטוחה שקוראים לו מינהו אמר "אולי נמשיך את השיחה הזאת לאחרי שנברח?" כמעט כולנו הנהנו והתחלנו ללכת כשעברתי ליד תומס ותרזה אמרתי "אני עדיין לא סומכת עליכם" ותקעתי בהם את המבט הכי ארסי שלי, תומס נרתע.