girl with memories- chapter 4

ישבתי בקצה של המחנה שלנו ובהיתי בחושך שפתאום שמעתי קול מאחורי, הרמתי וטענתי את האקדח מהר לפני ששמתי לב שזה ניוט. "אה זה רק אתה." אמרתי בהקלה והורדתי את האקדח "אני יכול לשבת לידך?" הוא שאל ואני עניתי שברור. "לא הצלחת להירדם?" שאלתי וניוט ענה "כן… אני לא מפסיק לחשוב אם אולי W.C.K.D נתנו לנו לברוח… זה היה קל מידי יחסית עליהם…" הנהנתי ובאתי להגיד משהו אבל הוא קטע אותי ואמר "זה ל א תומי" הרמתי את המבט שלי ואמרתי "איך אתה יכול ליהיות כל כך בטוח? הוא עבד עם W.C.K.D, למה נראה לך שהוא השתנה?" "אני לא יודע איך הוא היה לפני המבוך, אבל אני בטוח שהוא לא עובד איתם יותר." ניוט ענה לי "ותרזה?" אמרתי "אני בספק שהיא עובדת איתם" בדיוק מה שאני חשבתי… "טוב בו נשנה נושא, לא נחשוב על דברים שאין לנו שליטה עליהם." הוא הוסיף "אוקי… אל מה אתה רוצה לדבר?" שאלתי "אולי תספרי לי על לפני המבוך?" ניוט ענה חייכתי והתחלתי לספר לו הכל, מהשנייה ברכבת שהוא ואליזבת הרגיעו אותי עד היום שאני האחרונה שנשארתי במתחם של W.C.K.D משלושתנו, שגמרתי לספר לו כבר עלה אור אז הלכנו להעיר את השאר. ניוט בא לטלטל את תומס שעצרתי אותו. היה לו מבט שואל אבל אז לקחתי מים "ככה הערתי את ליזי בגלייד" הוא גיחך ואני שפכתי את המים על תומס והתפוצצנו מצחוק בזמן שהוא התעורר רטוב לגמרי. "למה עשיתם את זה?" תומס שאל אחרי שהוא התנגב טיפה "רצינו להעיר אותך" ניוט אמר "והייתם חייבים לשפוך עלי מים?" הוא שאל שוב "כן" אמרתי וגיחכתי והלכתי להעיר את האחרים.