girl with memories- chapter 3

אנשנושים, הפרק הזה הוא פרק פלאשבקים, בווטפאד אני פשוט כותבת בכתב נטוי אבל פה אני פשוט יכתוב בהתחלה.

ישבתי בקצה מעגל האור של המדורה הייתי כבר כמה ימים בגלייד והבנתי איך הכל הולך. חשבתי למה אנחנו כאן שפתאום שמתי לב שסוניה עומדת לידי "היי ליאנרה" היא אמרה "פפפ אמרתי לכם לא לקרוא לי ליאנרה, תקראו לי ליאו" עניתי לה "אבל השם שלך זה ליאנרה" היא אמרה ואני עניתי לה "אני פשוט לא התייחס." היא התיישבה לידי על הרצפה ואמרה "למה את לא יושבת ליד כולן? ליאו" היא אמרה ליאו בעקיצה עניתי לה במשיכת כתפיים "את תקועה פה איתנו, אז עדיף שתיצרי קשרים חברתיים…" היא אמרה "כולנו עומדות למות בכל מקרה" אמרתי "את ממש קרן של אופטימיות מה?" ציחקקתי והיישרתי מבט למדורה "אוי סתמי".

~כמה חודשים אחרי זה~

כשהתעוררתי ראיתי שהכל לבן, כל הגלייד הייתה לבנה, החומות היו לבנות, שלג! הערתי את בלונדי בהתרגשות של ילדה קטנה "בלונדי תראי! זה שלג!" היא גיחכה ואמרה "ליאנרה מתרגשת ממשהו, זה נדיר" זרקתי עליה כדור שלג "היי!" היא אמרה בכעס אבל ראיתי שזה הצחיק אותה הוצאתי לה לשון והתחלתי לברוח שראיתי אותה הוספת שלג כדי לזרוק עלי, ראיתי ששאר הבנות מתחילות להתעורר סביבנו ורואות את השלג וגם מתרגשות הסתובבתי וראיתי את בלונדי מכוונת עלי כדור שלג ענק וזורקת אותו עלי, הוא פגע לי ביד ו"התפוצץ". הו, זאת הייתה הכרזת מלחמה הספתי עוד שלג בשביל כדור ומשם זה התפתח למלחמת שלג שלמה עם כל הבנות.

~כמה ימים אחרי~

ההתלהבות הראשונית מהשלג נרגעה, אבל אני עדיין לא נרגעתי וניצלתי כל הזדמנות לשחק בשלג כמו ילדה קטנה, כשגיליתי שהאגם הקטן שיש בקצה היער קפאה ואפשר להחליק עליה עשיתי הכל כדי שזה יהיה אפשרי, אחרי שגמרתי את העבודה שהייתה לי הודעתי לבלונדי שאני הולכת לשם ולקחתי את הציוד שהכנתי "ליאנרה! תחזרי הנה! זה לא בטוח!" שמעתי את בלונדי צועקת מאחורי "אוי אל תדאגי! הכל יהיה בסדר!" אמרתי לה שהיא השיגה את הקצב שלי וכבר כמעט הגענו לאגם "את גם לא יכולה לעצור אותי" היא יצאה שזה נכון אז היא אמרה "פפפ אל תגידי שלא הזהרתי אותך." והתיישבה על סלע מכוסה שלג ואני עליתי על הקרח והתחלתי להחליט "בלונדי כדי לך לנסות גם!" אמרתי והסתכלתי עליה, לא הבנתי למה יש לה מבט של אימה, עד שהסתכלתי למטה וראיתי רשת של סדקים יוצאת מאיפה שעמדתי החוורתי ואמרתי בלחץ "בלונדי… מה לעשות?" היא אמרה לי גם בלחץ "אל תזוזי אנחנו נמצא פתרון." אבל אז הקרח נשבר והרגשתי רטיבות וקור גדולים "ליאנרה!" שמעתי את בלונדי צועקת וחיפשתי עם הרגליים שלי את הקרקעית, לא מצאתי אותה כנראה הייתי בחלק העמוק, ניסיתי לעלות את הראש שלי מעל המים אבל לא הצלחתי הדבר האחרון שראיתי לפני שאיבדתי את ההכרה הייתה בחורה, מלאכית אולי?
התעוררתי רטובה לגמרי וראיתי את בלונדי רוכנת מעלי "שלא תעזי לעשות לי את זה שוב ליאנרה!" היא אמרה לי בכעס אבל אז הבעת הפנים שלה מיד הפכה להבעה של הקלה והיא אמרה תוך כדי שהיא חיבקה אותי "אני ככ שמחה שאת בסדר" "גם אני שמחה שאני בסדר…" מלמלתי מחבקת אותה בחזרה בלונדי החזיקה אותי בכתפיים והרחיקה אותי ממנה ואז אמרה ברצינות "אבל אם תעשי לי את זה עוד פעם אני נשבעת שאני ירצח אותך בעצמי." גיחכתי והיא חיבקה אותי שוב "איך אני עדיין חיה?" שאלתי "היא הצילה אותך." שמעתי קול מאחורי בלונדי, הארייט החדשה "את נכנסת לאגם קפוא כדי להציל אותי?" שאלתי בתדהמה את בלונדי "כן ברור אכפת לי ממך" אמרה והסמיקה.