Don't Go- ויק וקלין. (הקדמה^3^)

-נקודת מבט; ויק–
שנה חדשה בתיכון בריג'וואי.
יום חדש.
וידאתי שהצעד הראשון שלי היה ברגל ימין, והמשכתי ללכת.
תוך כמה דקות כל החברים שלי עמדו סביבי.
אחרי שכולם הלכו, נכנסתי לכיתה.
עצרתי בדלת לפני שנכנסתי לכיתה.
"…תלמיד חדש..ילמד איתכם…עבר לפה לא מזמן..תכיר את עצמך.." שמעתי קטעי מפשטים מפי המורה.
"קלין" הייתה המילה היחידה שהוא אמר.
נכנסתי לכיתה וישבתי במקומי.
"מאחר שוב, ויק?" המורה אמר בלעג.
שתקתי כשכולם הסתובבו להסתכל עליי.
כשכולם הסתכלו עליי. כולם, ועוד פנים לא מוכרות.
שנמצאות ממש לידי. כיסא אחד לימין.
ואני חייב להגיד, הוא יפה.
"היי, אני ויק." אמרתי לילד החדש, עם חיוך על הפנים.
….
הוא לא אמר כלום.
יופי, הוא שונא אותי.
"זאת הולכת להיות שנה ארוכהה.." הוא מלמל בעייפות.
כן. הוא שונא אותי.
~~~