Case Closed- פרק 3

*השיר הזה של ליטל מיקס*
פרק 3:
התעוררתי בסביבות השעה 12 בצהריים, בגלל דפיקות דלת רמות. מי לעאזאל כבר יכול לרצות אותי?
״רק רגע!!״ קראתי
קמתי מהמיטה ולבשתי מכנס שהיה זרוק על השידה בחדר שלי.
מיהרתי לכיוון הדלת תוך כדי שניסיתי לסדר את השיער שלי עם ידי
פתחתי את דלת ושפשפתי את עיני.
״למה לא סיפרת לי??״ מישהי שנראתה פחות או יותר בגילי התפרצה פנימה לדירתי
״מי את?״ שאלתי עצבנית מעט אבל בעיקר עייפה
״קיילי. קומה אחת מעליך.״
״הכלבה שתמיד עושה מסיבות..״ מלמלתי לעצמי
״מה?״
״כלום. אני יכולה להבין למה התפרצת ככה לדירה שלי או שאני צריכה להתקשר למשטרה?״
״את והארי סטיילס״ היא אמרה
״מה? אני ומי?״ התבלבלתי
למה השם הזה מוכר לי?
״למה את מעמידה פנים?״ היא תהתה
״אני לא מעמידה פנים אני באמת לא יודעת על מה את מדברת״ התיישבתי. אולי זה יעזור לי להזכר.
היא נכנסה לדירה שלי בלי הזמנה ואני הבטתי בה בכעס. היא פאקינג העירה אותי ופשוט מזמינה את עצמה ל-
״הנה.״ היא הושיטה לי גיליון עיתון מהיום בבוקר
התחלתי לקרוא את הכתבה:
׳החברה החדשה של סטיילס?׳
״אתמול נצפה הארי סטיילס עם בחורה חדשה-״
״והנה תמונה שלכם!!״ קיילי קטעה אותי והצביעה על התמונה שלנו
שנינו חייכנו אחד לשני, והאמת? זה לא נראה כלכך טוב. זה באמת נראה כאילו אנחנו ביחד.
״שיט. הממזר הקטן הזה״ קיללתי בשקט
״מה?״
״כלום. לעאזאל! טוב ישלי מלא בלאגן להתמודד איתו. עכשיו, עופי לי מהדירה״ התפרצתי על קיילי והיא דפקה לי מבט מתנשא
״דיווה״ היא ירקה ויצאה מהדירה שלי.
״אוח!!״ צרחתי לתוך כרית
אני חייבת לגרום לכאב הראש הזה להעלם.
לקחתי את האייפון שלי והתחלתי לחפש את השם ״הארי סטיילס״.
הוא חתום במודסט עם הלהקה הזו וואן דיירקשן..
לא אכפת לי מי הם, אני אלך לשם ופאקינג אתבע אותם.
~~~
נכנסתי מעוצבנת לבניין שבו מודסט אמורים להיות.
״אני רוצה לראות את המנהלים של וואן דיירקשן״ אמרתי למזכירה
״אני חוששת שזה לא אפשרי כ-״
״אל תגידי לי מה אפשרי כרגע אינלי עצבים לשטויות שלך וכדאי לך לשתוק ולא לענות לי לפני שאני אתבע גם אותך!!״ נבחתי עליה והיא סתמה.
״עכשיו, אני אשאל שוב ותעני לי. איפה המנהלים של וואן דיירקשן? באיזה חדר הם?״
״מספר 8. את פונה פה ימינה״ היא ענתה לי מפוחדת מעט
מגיע לה. מזכירה מטומטמת.
אני נהיית יותר עצבנית מרגע לרגע. חבורה של בני זונות.
מיליון בנות עצרו אותי בדרך לפה. חלקן רצו חתימה ותמונה והשאר פשוט קיללו אותי. נערות מתבגרות מפגרות!!
בעטתי בחוזקה בדלת של חדר מספר 8 והיא נפתחה.
6 ראשים הופנו אלי ואני חיפשתי בעיני את המתולתל
הוא הבחין בי ועיניו נפערו בתדהמה
״אתה!!״ צעקתי
נכנסתי פנימה ותפסתי בצאוורון חולצתו
״אידיוט!! הכל בגללך!!״ צעקתי עליו ונתתי לו סטירה
הבנים שישבו לידו קמו מהר
״תקראו לאבטחה״ אחד מהם קרא והמנהל שלהם יצא מהחדר
״ליאם וזאין!! תחזיקו אותה!״ אחד הוואן דיירקשן קרא
שני בחורים תפסו אותי בחוזקה בכתפי וניסו להרחיק אותי מהארי. ניסיתי להמשיך לחבוט בו ולבעוט באוויר
״אל תגעו בי!!״ צרחתי
להקה מטומטמת. מודסט מטומטמים
״דיי.. תפסיקי..״ הם ניסו להרגיע אותי אבל אותי זה רק עצבן יותר
מה אני כלב?!
כמה דקות מאוחר יותר האבטחה הגיעה והם אלו שהחזיקו אותי
מישהו הלך להביא לפנים של הארי קרח. מגיע לו. אידיוט.
״מה את עושה פה?? מי את?!״ המנהל שלהם פנה אלי ואני השתחררתי מהמאבטחים
״אני פה בגלל המתולתל האידיוט״ ירקתי בזלזול
״ומה המתולתל האידיוט עשה לך?״ המנהל שאל ברוגע
״היי!״ הארי קרא ושנינו התעלמנו
הטחתי את העיתון מהבוקר על השולחן של המנהל והוא הביט בעיתון ואז בי.
״זו את?!״
״היא נראית יותר נחמדה בתמונה״ אחד מהוואן דיירקשן לחש
״שמעתי את זה מכוער״ אמרתי כועסת
״וכן, זו אני! אני עומדת פאקינג לתבוע אתכם ולהרוס לכולכם את השם הטוב. הארי סטיילס התמים והטוב מזיין כל אחת שהוא פוגש ברחוב? מעניין מה הורי המעריצות יחשבו על-”
״לא!! זה יכול להשאר בנינו.. נעשה בנינו עסקה הא?״ אחד מהמנהלים קרץ לי ואני נגעלתי
״אל תקרוץ לי אני 50 שנה צעירה ממך״ אמרתי בזלזול והבנים מאחורי החניקו צחוקים
״בכל אופן,״ המנהל שלעגתי לו כרגע התיישב
״מה דעתך שנשלם לך וכל מה שאת תצטרכי לעשות זה פשוט לסתום את הפה?״
״תלוי כמה״
״כמה שאת רוצה״
״כמה שאני רוצה?!״
״אלך דולר״
״לחודש״ אמרתי והבנים התחילו לצחוק
״לא״
״תן לי לחשוב על זה.״
״נהדר. ובינתיים אסור לך לספר על זה לאפחד, ואם שואלים אותך אם אתם ביחד פשוט אל תעני.״
״מה שתגיד״ גלגלתי עיניים
״וזה כרטיס הביקור שלי. תתקשרי אם הגעת להחלטה״
״אני רואה את המבט הזה. אל תבנה עלי.״ אמרתי לו כשיצאתי החוצה
״חכי רגע!!״ זיהיתי את קולו של הארי ולא טרחתי להסתובב
״תקשיבי רגע!!״ הוא תפס בחוזקה בפרק כף ידי וסובב אותי אליו באגרסיביות
״אל תגע בי״ סיננתי
״אני עדיין לא יודע את השם שלך״
״אתה גם לא צריך לדעת!״ ירקתי בכעס
הוא ניגב מפניו את הרוק שלי. אני לא מאמינה שירקתי עליו עכשיו. איכ.
״מה הקטע שלך?!״ הוא התנפל עלי
״ככה זו אני. בעיה שלך!״
״לא. זו לא בעיה שלי. זו בעיה שלך.״
״הו, כמה מרגש. אני יכולה ללכת כבר?״ שאלתי אותו בציניות והעפתי את ידו מידי
״ברצינות, עם מי כבר גדלת?״ הוא אמר בזלזול ואני הסתובבתי בחזרה אליו מוכנה להתנפל עליו בכל רגע
״תקשיב לי טוב סטיילס,״ התקרבתי אליו
״אתה לא מכיר אותי, ואני מעוניינת שגם לא תכיר אותי. אם אני-״ הפסקתי לדבר כשהרגשתי את ידיו של הארי נוגעות במותני ומושכות אותי אליו
אני עוד רגע מקיאה. קודם ירקתי עליו ועכשיו אני גם אקיא עליו.
״אז מה?״ הוא הרים גבה ושאל בהתגרות
הוא היה קצת יותר גבוה ממני. הרמתי את ראשי כדי להסתכל עליו
בחיי, הוא יותר יפה מקרוב.
זו הייתה הפעם הראשונה בחיים שלי שנותרתי ללא מילים.
הוא חייך לעצמו כשהוא ראה ששתקתי
משהו במראה שלו הזכיר לי את-
קטעתי מהר את מחשבותיי ודחפתי את הארי ממני. התחלתי לרוץ ממנו, מפלסת את דרכי החוצה.
גרוני היה חנוק והרגשתי שאני עומדת בכל רגע להתפרץ בבכי. הקרבה שלי ושל הארי לרגע הזכירה לי אותי ו-
״חכי רגע!!״ הארי קרא מאחורי
שיט. אני בוכה. ניסיתי למחוק כל זכר לדמעות תוך כדי שהגברתי את מהירותי בכדי להתחמק מהארי.
כשהגעתי לבניין שלי לחצתי מהר על הסיסמא. הדלת נפתחה ואני נכנסתי מהר פנימה, סוגרת מאחורי את הדלת ומשאירה את הארי בחוץ מבולבל.
הכל קורה לי כלכך מהר.