Beside You פרק 10

השיר הזה של 5SOS:
צלצול הדלת העיר אותי.
הזדקפתי טיפה ונשענתי על מרפקיי מביטה סביב. שפשפתי את עיני והצצתי מבעד לחלון. בטח השעה כבר 5 לפנות בוקר. קרני השמש מבצבצות…
החזרתי את ראשי לכרית.
בטח דמיינתי כי אין מצב שמישהו צלצל בדלת. מי כבר יכול לרצות אותי? ועוד עכשיו, ב5 לפנות בוקר?
הצלצול נשמע שוב וקמתי מהמיטה טיפה חוששת.
פתחתי את הדלת טיפה והצצתי החוצה. מי שעמד בחוץ נכנס מהר פנימה וסגר מאחוריו את הדלת.
״אני כלכך התגעגעתי אליך!!״ הארי עטף אותי עם זרועותיו הגדולות ומחץ אותי עם חיבוקו.
הייתי מופתעת מדי בכדי לדבר או לחבק אותו בחזרה.
הוא?
התגעגע אלי?
״אני כלכך מצטער על השעה, אני פשוט לא יכולתי להתאפק.״
״הארי.״ השתחררתי מהחיבוק שלו.
״מה אתה עושה פה?״ שאלתי אותו
אני הוזה?
״לקחתי טיסה במיוחד לפה! כדי להגיד לך ש-״
״ובכן אתה לא יכול להיות פה! אני עוד כמה שעות טסה!״ הפאניקה, כרגיל חלחלה אלי מחדש.
״מה? לאן?״ החיוך על פניו נמחק
״למשפחה שלי״
״מתי תחזרי?״
״אני לא יודעת. טוב הארי, תודה שקפצת לביקור,״ ליוויתי אותו לדלת
״אבל ביי ביי עכשיו״ פתחתי לו את הדלת אבל הוא לא יצא.
״אני טסתי במיוחד לפה ואת אפילו לא שמחה לראות אותי. את אפילו לא רוצה לדבר איתי?״ הוא הביט בי עצוב.
״אתה לא יכול להתפרץ ככה שוב לחיי!! במיוחד לא ב5 לפנות בוקר!!״ האשמתי אותו.
״אני לא מאמין לזה״ הוא הניד בראשו.
״לא מאמין למה?״
״לזה שחשבתי שיש סיכוי קטנטן שאת באמת מרגישה כלפי משהו.״ הוא אמר מבלי להסתכל עלי.
״אני לא אפריע לך. אני הולך. תהני עם המשפחה שלך.״ הוא סובב לי את גבו ופנה החוצה כדי לצאת מהדירה שלי.
״לא, הארי חכה!״ קראתי ומשכתי אותו בחזרה פנימה לתוך הדירה. אני לא יכולה לעשות לו את זה.
״אני באמת מחבבת אותך. אבל אני פשוט לא יכולה עכשיו. אני לא יכולה.״ נאנחתי והוא הסתכל עלי.
״אני רוצה אותך עכשיו. אני לא יכול יותר. בבקשה רוז״ הוא התחנן. הוא פאקינג צוחק עלי?? אתה הארי פריקין סטיילס ואני בסך הכל מישהי מלונדון!
מה אני אמורה לעשות?
אני אמורה לחזור, בעוד כמה שעות בודדות, לעבר שלי. להכל.
אני לא יכולה להכניס אותו לזה.
״אני לא יכולה עכשיו.״ השפלתי את מבטי.
״אז לפחות תגידי לי איפה תהיי. בבקשה״
״אני.. אהיה בטקסס.״ {דפאק}
״רוז בבקשה ממך. עוד לילה אחד? לילה אחד נישן שוב ביחד. בבקשה?״
הוא הביט בי בעיניים הגדולות והירוקות שלו ותפסתי את ידו והובלתי אותו לחדר השינה שלי.
״תוריד את החליפה הזו. היא רשמית מדי בשבילי״ גיחכתי והוא חייך אלי ומיהר להתפשט.
נשכבתי על המיטה והוא הצטרף אלי לאחר כמה דקות בודדות.
נשכבתי עליו והוא חיבק אותי בחוזקה ואני ליטפתי את שיערו.
אולי אני אבטל את הטיסה שלי ואני אשאר איתו במקום?
לא.
אני לא יכולה. אני חייבת לראות את-
״ביקשת שאני לא אעזוב אותך.. למה את זו שתמיד עוזבת אותי?״ הוא לחש, קוטע את מחשבותי.
״אני מצטערת.. הלוואי שהכל היה פשוט יותר.. אני מחבבת אותך יותר משתוכל לתאר״ לחשתי לו בחזרה.
העיניים שלו היו עצומות ואני קיוויתי שהוא לא שמע את זה.
טמנתי את ראשי עמוק יותר בין הקעקועים שלו ולבסוף נרדמתי.
***
השעון המעורר שלי העיר אותי בסביבות השעה 7 בבוקר. הטיסה שלי ב9 בבוקר. אני צריכה לארגן את המזוודה שלי, להתקלח ולאכול.
קמתי מהארי בזהירות וכיסיתי אותו בשמיכה. יצאתי מהחדר וסגרתי מאחורי את הדלת.
נכנסתי לחדר האמבטיה שלי והתחלתי להתקלח. כשיצאתי הבחנתי ששכחתי לקחת בגדים. עטפתי את המגבת בחוזקה סביב גופי הרטוב והלכתי על קצות האצבעות לכיוון חדר השינה שלי.
פתחתי בשקט את הדלת והצצתי פנימה. הוא עדיין ישן. נשמתי לרווחה ונכנסתי לתוך החדר.
פתחתי את הארון והוצאתי לי בגדים נקיים. הסתובבתי כדי לצאת מהחדר אבל הארי משך אותי אליו. איבדתי שיווי משקל והבגדים נפלו לי מהיד, והתרסקתי על החזה שלו. וכאילו שזה לא מספיק גרוע הייתי רק עם מגבת שטיפה נפלה לי.
״וואו! לזה לא ציפיתי״ הוא הביט בי מחוייך
״הארי!!״ צווחתי מובכת
״מה?״׳ הוא ענה בתמימות
״שחרר אותי!!״
״לעולם לא״ הוא צחק. לעולם?! לא?!
״הארי!! אני אפספס את הטיסה שלי!!״ ניסיתי להתעשת.
״ומה רע בזה? ככה תשארי איתי״ הוא נישק אותי קלות על שפתיי.
״הארי, אני באמת לא יכולה עכשיו״ התנצלתי והוא עזב אותי.
קמתי ממנו וסידרתי את המגבת בחזרה על גופי. התכופפתי ואספתי את הבגדים שנפלו לי.
״תסתובב. אני רוצה להתלבש״ אמרתי לו וסובבתי את גבי אליו.
״אני חייב?״ הוא רטן.
״כן״ צחקתי. הוא כיסה את עיניו עם ידו ואני מיהרתי ללבוש את התחתונים שלי.
הוא הרים את היד שלו כדי להציץ ואני זרקתי עליו את המגבת.
״אוקי אוקי!!״ הוא צחק וכיסה מחדש את עיניו.
סיימתי להתלבש והתקדמתי בשקט לכיוונו.
״סיימת כבר?״ הוא שאל ואני החנקתי צחקוק.
עמדתי מאחוריו וספרתי בליבי עד שלוש. כשהגעתי לשלוש קפצתי על גבו והוא צרח.
התחלתי לצחוק כמו מטורפת והוא נאבק בי בכדי להוריד אותי מגבו.
״כמעט גרמת לי להתקף לב!!״ הוא אמר ותפס בידי.
המשכתי לצחוק והוא הוריד אותי מגבו ועלה עלי.
״עכשיו את לא תוכלי לזוז ואת תפספסי את הטיסה שלך״ הוא הוציא לי לשון ואני ניסיתי לחבוט בו ולהוריד אותו ממני.
״הארי אתה כזה לא בוגר״ גלגלתי עיניים.
״מדברת מי שקפצה עלי לפני שנייה״ הוא החזיר לי וקם ממני.
״הארי מתי אתה עוזב?״ קמתי מהמיטה ופתחתי את הארון. אני מקווה שהוא לא נעלב מהשאלה הזו… זה לא שאני רוצה שהוא ילך פשוט-
״מתי שאת עוזבת״ הוא ענה לי ויצא מחדרי.
שלפתי ערימות בגדים מהארון והנחתי אותן בתוך המזוודה.
הארי נכנס בחזרה לחדר וחייך אלי.
״מה?״ שאלתי אותו.
״כלום״ הוא ענה לי והמשיך להביט בי ולחייך.
״זה לא כלום״ שילבתי ידיים על החזה שלי.
הוא הניד בראשו מחייך ויצא מחדרי שוב.
***
-נקודת מבט של הארי-
״ביי רוז. תתקשרי אלי אם תוכלי.״ נופפתי אל רוז בפעם האחרונה. וואו, אני עומד להתגעגע אליה.
התעקשתי לקחת אותה לשדה התעופה והבטחתי לה שאני אחזור לאסוף אותה בשנייה שהיא תנחת.
״ביי הארי. תודה״ היא חייכה אלי.
הסתובבתי והתחלתי ללכת. אם אני לא אלך עכשיו ואני אראה אותה נכנסת לתוך הבניין הזה אני אתחיל לבכות.
במהרה כמה מעריצות זיהו אותי ועצרתי להצטלם איתן.
״הארי!!! זאת החברה שלך??״ אחת מהבנות שאלה אותי.
״לא. אנחנו רק.. ידידים.״ חייכתי אליה והיא כמעט התעלפה לי בידיים.
מיהרתי לקרוא למאבטח שיטפל בה והתחלתי לרוץ החוצה מהשדה.
כמה פאפרצי עקבו אחרי כשניסיתי לחפש את המכונית שלי. בחיי, שאני מתעב כמה מהאנשים האלו.
הם המשיכו להציק לי עם שאלות לגבי הבנים, המשפחה שלי, אבל בעיקר על ׳החברה המסתורית שלי׳.
במקום להתעצבן מהשאלות החטטניות על רוז, באותה הדרך שהייתי מגיב בדרך כלל כשהיו מצמידים את שמי לבנות, חייכתי בכל פעם שהזכירו את שמה.
נכנסתי לאוטו וקיבלתי שיחה מנייל.
״הארי איפה אתה?״
״אני בדרך״ עניתי מחייך.
נייל התחיל לדבר אבל לא הקשבתי לו. הייתי עסוק מדי בלחשוב על רוז. היא תתגעגע אלי? עניין איך המשפחה של-
״הארי!!״ נייל פתאום צעק ובלמתי בפתאומיות
״הבהלת אותי!!״ נזפתי בו
״אתה לא מקשיב לי! אני-״
״נייל, אתה חושב שאני צריך לטוס לטקסס?״ אמרתי פתאום ונייל השתתק.
״מה״
״טקסס. היא טסה לשם״
״אני-״
״תודה חבר! אני אטוס לשם אחרי שכל ההופעות שלנו יגמרו. עוד כמה זמן זה בערך?״
״עוד-״
״אה עוד 3 ימים בדיוק!! תודה נייל אני אוהב אותך ביי״ אמרתי מחייך חיוך רחב וניתקתי
עוד 3 ימים ואני אראה אותה שוב. וגם את המשפחה שלה!! יש יותר טוב מזה??