AMNESIA -פרק 1- (5SOS)

פרק -1-
Brake the rules – Charli xcx
"טיילר לואיז וויליאמס" צעקתה של אימי נשמעה מלמעטה.
"הולי שיט מה את רוצה" מילמלתי לעצמי.
"את תאחרי לבית הספר" היא צעקה שוב.
"יאללה טיי קומי" קולה של אחותי התאומה נשמע מהצד השני של הדלת.
"אוקי אוקי אני קמה" אמרתי קמה מהמיטה יוצאת מהחדר לשטוף את הפנים.
"טוב שהתעוררת" אמרה לילי, אחותי החורגת.
"כן טוב שאת לא בהריון" אמרתי בציניות והיא נתנה לי מכה והתחלנו לצחוק.
"אתן מאחרות בנות" אמא צעקה לנו מלמעטה.
"אנחנו באות" אליס צעקה אליה, אחותי החורגת השניה. אחותה התאומה של לילי.
ניכנסתי לשרותים מהר מצחצחת ושוטפת פנים. רצתי חזרה לחדר מתלבשת מהר בג'ינס שחור קרעים וחולצה של BULLIT FOR MY VALANTIN.
נעלתי את הואנס השחורות ויצאתי לאחיות שלי שחיכו.
ירדנו כולנו למעטה, אמרנו לאמא ביי ויצאנו החוצה.
"טיי את הולכת לספר לאמא בכלל" שאלה קלואי. השפלתי את ראשי.
"היא תיהייה כל כך מאוכזבת" מילמלתי.
העברתי את היד בשיער הקצר שלי, השיער שלי מגיע אולי עד קצה האוזניים.
הוא צבוע בגוונים צבעוניים.
אני זוכרת שחזרתי הביתה אם הצבעים האלה, אמא השתגעה.
"טיילר את חייבת בשלב מסוים לספר לה" לילי אמרה.
הגענו לשטח בית הספר.
"איך אני יספר לה שנשרתי מבית הספר? איך אני יספר לה את זה" שאלתי חצי צועקת.
"טיי תרגעי אני רק מנסה לעזור" לילי אמרה לי.
חשוב להזכיר שיש לי בעיות עצבים?
הפנתי את גבי לבנות והתחלתי ללכת. וכמובן מישהו היה חייב להרוס לי את היציאה הדרמתית.
ניתקעתי באיזה בחור. גבוה ניראלי. לא ממש שמתי לב.
"תיזהר לאן שאתה הולך פריק" אמרתי לו והלכתי לקניון.
ניכנסתי לדיינר שאני עובדת בו, 'הדיינר של קרוליין'.
"היי קרולין מה שלומך" שאלתי בחצי עצב. היא חייכה אלי חיוך חצי עצוב מבינה מה אני עוברת.
"הכל טוב מתוקה. את במטבח היום" היא אמרה ואני הנהנתי.
לקחתי את הסינר ורשת לשיער, ניכנסתי למבטח מתחילה לעזור לבשל.
"טיילר הפסקה" קרוליין צעקה אלי ואני יצאתי מורידה את הסינר, לקחתי לעצמי צ'יפס והמבוגר.
"היי טיילור" קולה של לילי נישמע מהכניסה. הסתכלתי לעברה רואה שהיא שם יחד אם שאר הבנות.
"היי אני מצטערת שהתעצבנתי עליך" אמרתי והיא חייכה ונתנה לי חיבוק.
"בואי נשב לאכול" לילי אמרה וכולנו הלכנו לשולחן.
"אני יביא לכן אוכל, מה אתן רוצות" שאלתי מוציאה פנקס מהכיס.
"אממ אני רוצה מילקשייק והמבוגר.." לפני שקלואי סיימה את המשפט קטעתי אותה.
"הרגיל לכולן" שאלתי והן חייכו אלי. רשמתי את ההזמנות שלהן והתקדמתי לעבר המבטח להעביר לאולג הטבח.
"אממ סליחה" קול קרא אלי. הסתובבתי לראות חבורה של ארבע בנים יושבים עם תפריטים.
"אפשר להזמין" שאל אחד אחר שישב שם. חזרתי ועמדתי מולם עם הפנקס.
"כן מה תירצו" חייכתי את החיוך הכי מאולץ שלי בתקווה שהם ישימו לב.
"אממ ארבע המבוגרים, צ'יפס, מילקשייק ועוגה" אחד עם שיער שחור אמר.