שנה חדשה בעולם הקסמים – פרק שני

כולם מתיישבים על הספה הענקית. רון לצד ג'יני, אחותו הצעירה והמעצבנת להפליא והארי יושב לצד הרמיוני. אין ביניהם שום דבר, ואף פעם לא יהיה.
חוץ מהפעם ההיא שהם רקדו באוהל. ובשנה השנייה שהיא רצה לחבק אותו, ישר. ולרון נתנה רק לחיצת יד לא רצונית, כמובן. בתוך תוכה רצתה לחבק אותו הרבה יותר חזק מהארי. אבל האופי האמיתי של רון, כשהייתה הרמיוני עצבנית ולדעתה, התגלה בשנה הרביעית. שהוא אפילו לא חיבב אותה. הם רבו כשיצאו מהנשף וכמעט שלא דיברו. בשנה החמישית רון היה אמיץ. בשנה השישית הוא היה טיפש שאפילו התקרב ללבנדר, שדרך אגב מתה במלחמה (לא הפסד גדול כל כך בשביל מישהו, במיוחד לא בשביל הרמיוני אבל פרוואטי ואחותה התגעגעו אליה). ובמלחמה שניהם תפסו שכל והתנשקו. כמובן שקרה הרבה דברים באותה שנה לפני כן…
השלושה נזכרו בזיכרונות שהעדיפו להדחיק, והתחילו בשנתם השלישית. עכשיו הם ברביעית. וגם בזיכרונות של אחרים.
"אני זוכרת שנוויל היה כל כך נואש שהוא הזמין סלית'רינית, זה היה פשוט קורע, " אומרת הרמיוני. "אבל בסוף הוא הלך עם ג'יני, וזה היה הכי טוב מבחינת הבתים. אבל גם הפלפאפית פריירית הייתה רוצה לצאת איתו. ג'יני, איך היה? "
הג'ינג'ית מסמיקה.
"שאמרתי לו שאני לא רוצה לרקוד איתו כי הוא רקדן נורא ואיום, הוא הלך להביא פונץ'. שאני שתתי אותו היה לו טעם של סוכריית ברטי בוטס בטעם חזרת. הוא אמר שבטעות הפיל שלוש שהיו לו בכיס במקום לשים סוכר או משהו. ואני יצאתי בבושה, האמת. הייתי צריכה ללכת עם הארי. "
"גם הדייט שלי היה נורא ואיום. אני לא זוכר עם מי יצאתי, " צוחק הארי וכולם צוחקים איתו למשמע המשפט הבא. "עם פדמה או עם פרוואטי, "
"אני יצאתי עם פדמה. " אומר ורון ומלבין. "פשוט איום ונורא זה היה. אתם יודעים מה עוד היה איום ונורא? שאני והרמיוני ויצאנו מהנשף כל כל מעוצבנים אחד על השני שלא דיברנו ימים אבל אף אחד לא שם לב."
נראה כאילו ג'יני באה להגיד משהו, אבל צעקות קטעו את קולה.
"הם בטח עושים שמח, המוגלגים בחוץ. מה הביג דיל? כולה השנה החדשה. אז מה, נו, כל חג מולד יש שנה חדשה, ואני רק מחכה לקבל מתנות. " והרמיוני אומרת לו שהוא מדבר כמו תינוק אבל הוא עדיין חמוד, שניהם מלבינים ומסמיקים באותו זמן אבל האדום גובר על הלבן, והארי וג'יני משמיעים אנחה חמודה למשמע.
"מה אתם אומרים שנצא? " מציע הארי. "כולם עושים שמח ואנחנו נשארים בבית, שני זוגות קוסמים ממורמרים? כולם וודאי יחשדו, הרי אין מישהו אחד בדרך פריווט שנשאר בבית! "
"הארי צודק, " מצדיקה אותו ג'יני וגם רון והרמיוני קמים בהסכמה. "בואו. "
"רגע, חכמה זמן נהיה? כמה כסף ניקח – "
"אני אקח את הארנק, " אומר הארי ורון ממשיך. "הרמיוני, בואי ולא נהיה רציניים רק הלילה, בסדר? רק הלילה, אני מבטיח. ואז נחזור לשלטון הטרור שלך."
כולם צוחקים ורק הרמיוני נוזפת בו קלות מאוד. הרביעייה יוצאת מהבית. בחוץ די קר והבנות נצמדות לבני זוגן.
"לאן קודם? " ג'יני מוכרחה לצעוק, מתוך כל ההמולה ברחובות.
"הארי הכי מתמצא פה! " אומרת הרמיוני. "שהוא יוביל אותנו. "
"לאן אתם רוצים ללכת? " שואל הממושקף.
"אפשר לכיכר, אם אתם רוצים. או לגינה שפה ליד. "
"כבר העלנו זיכרונות, " צוחק רון. "נלך לכיכר. "