שנה חדשה בעולם הקסמים – פרק שלישי

"שלום, מה אפשר להציע לכם? " שואל נער לא כל כך מבוגר, קצת גדול יותר מהרביעייה, כהה עור עם שיער שחור פרוע.
"אפשר את התפריט קודם?… אני די בטוחה שצריכים אותו כדי להחליט, " אומרת ג'יני. המלצר המבולבל נותן להם את התפריטים וממשיך.
"את נראית לי ממש מוכרת, " אומר. "את היית חברה של דין, נכון? "
"מה? " ג'יני מבולבלת כהוגן. "אה, כן… מי אתה? "
"אני אח שלו, סיימון! את לא זוכרת אותי? סיימון טוויסט! "
"אה, " ג'יני ניסתה לשנות נושא. "מה קרה ל'תומאס'?"
"החלטתי שזה יותר שם פרטי מאשר משפחה, לאיזה מין אנגלי יעז לקרוא לעצמו 'טוויסט'? אולי כשם חיבה – רק רגע, אל תעבירי נושא! דין נפרד ממך -"
"יותר נכון, היא נפרדה ממנו, " מציין רון בשמחה.
"סתום ת'פה, דלעת, ואל תתערב, שמעת? עכשיו, גם את, ג'ינג'ית, אני הולך -"
ברור לכולם שהמלצר הזה פזיז וחסר שיקול דעת.
"איך קראת לו? " רון נהיה אדום והרמיוני כעסה מאוד. "דלעת?! אבא שלך דלעת! "
"מה אמרת על אבא שלי?! אני ארסק את כולכם!! "
"די! גם אני יכול לצעוק! " קם הארי וכולם השתתקו. הסועדים במסעדה המשיכו כרגיל, כאילו לא שמעו אותם רבים. הם באמת לא שומעים, הארי הטיל לחש "השתק" שפליטיק לימד אותו במיוחד לפני שסיים את הווגורטס. ג'יני בשנתה האחרונה, דרך אגב.
"הם לא שומעים. מוגלגים לא שומעים אותנו, בסדר? עכשיו, תביא לנו אוכל לפני שאני גם מתחיל להיות פזיז, וזו פעם אחרונה שאתה קורא לג'יני 'ג'ינג'ית' או לרון 'דלעת' – "
"למה, מי אתה שתגיד לי מה לעשות? "
הרמיוני שמה לב שהוא עדיין לא הוציא את שרביטו. יכול להיות שהוא לא קוסם, אבל עדיין כולל את הריב הזה אם הוא שומע.
"אני הארי פוטר. " אומר הארי, וסיימון משתתק. כנראה שהוא קוסם.
"אה, הארי פוטר, אני מצטער, לא זיהיתי אותך… מה להביא לך? על חשבוני, פוטר. "
"מה אתם רוצים? " שואל הארי את כולם והם נרגעים.
"סטייק וקולה. " אומר רון. להרמיוני לקח המון זמן לשאול את רון אילו משקאות מוגלגים הוא אוהב, ואז נתנה לו לטעום את כל המשקאות, חוץ מאלה שהוא מכיר.
"יש לכם מיץ דלעת? " הוסיף רון.
"כן, וגם בירצפת וויסקי אש. "
"באמת? " מתפלא.
"כן, זה הכל שמור במקרר יחד עם שרביטי הבמבוק ועוגיות הדלעת. לא, נראה לך? "
"אה. " נאנח רון בעצבנות.
"מה שהוא אמר. " אומרת הרמיוני. הארי לוקח מה שהוא אמר וכך גם ג'יני.
הרביעייה מפטפטת ללא הרף עד שהאוכל מגיע.
רון זה הוא שטוען ראשון. הוא נחנק ומתחיל להשתעל. הם יוצאים מהמסעדה עם פתק נוזף וג'יני מתחילה לחשוב מחשבות חשדניות שמישהו רצה להרעיל את אחיה.
"ג'יני, בלי לפגוע, אבל לא נראה לי שהם חיפשו את רון, אם הרעילו אותו, זה לא הגיוני כל כך. אני חושבת שהם רצו להרעיל את הארי, אם כבר. זה הכי הגיוני…"
"למה שמישהו ירצה להרעיל אותי? גמרנו עם זה, הרמיוני. רון בטח נחנק. "
כולם מסכימים אבל הרמיוני נשארת חשדנית וממוקדת הרבה יותר. היא שמה לב לכל דבר.
"אני מת מרעב! " אומר רון.
"יש לי רעיון, " מחייכת הרמיוני אל רון. "רוצים לאכול פיצה? "
"רעיון מצוין, הרמיוני! זה ממש טעים. "
"מה זה פיצה? "
"אם אתה לא יודע, " מבהירה הרמיוני. "ואתה אכלת הרבה דברים, אז אתה חייב לטעום. בואו, כבר עברנו את אזור ההתמחות שלך וזה אזור ההתמחות שלי. אני מכירה פיצרייה מעולה באזור. "