שנה חדשה בעולם הקסמים – פרק שישי – המתקן הראשון

הרביעייה עומדת בפתח הלונה פארק.
"מפוצץ פה, " אומר רון, פיו פעור. "אז לאן עכשיו, הארי? "
"לאן? לרכבת 'הרעם', לרכבת השדים, לגלגל הענק… יש כל כך הרבה מקומות, לאן אתם רוצים? "
"למקום שהכי פחות מפחיד. " אומרת ג'יני בציניות.
"לרכבת הרעם, אני מניחה… " נאנחת הרמיוני, ובפקודתה כולם כולל היא, בלית ברירה, נכנסים אל תוך "הכפר הקסום" ומתחילים לעשות חיים משוגעים.
הרכבת מגיעה לקצה. חייה של הרמיוני עוברים מול עיניה, רק עכשיו היא מבינה זאת. רון יושב לצידה ועוצם עיניים. זה כל כך מפחיד; הארי וג'יני יושבים הכי מאחורה. הרמיוני אומרת שהכי כיף לשבת הכי מאחורה כי מרגישים בטוחים שם. ואלה שהכי קדימה, לדוגמה רון והרמיוני, מתים מפחד, יודעים מה מצפה להם. היא מחבקת את הג'ינג'י הכי חזק שהיא יכולה והוא מחבק אותה. דממה שוררת באוויר, הרכבת עצרה. לדעתם בכוונה.
"אולי לא אמרתי לך את זה קודם, הרמיוני, אבל אני מרגיש כאילו אני עומד למות! " צועק רון, למרות שהיא לידו ולא מעירה לו. זו הייתה הדרך שלו (הרמיוני ידעה זאת) לבטא שהוא אוהב אותה במקום להגיד את המשפט הישיר והקיטשי:
"גם אני אוהבת אותך, רונלד! "
הם מתנשקים. מרגישים כאילו זו הנשיקה האחרונה בחייהם, הם מושכים אותה עד כמה שהם יכולים. ואז שוב מתנשקים ומתחבקים.
הרכבת מתחילה לרוץ עוד פעם. הירידה מרגישה להארי ולרון כמו לעוף מהר כמו הרוח עם המטאטא הכי מהיר ומשודרג בעולם.
"רון!!!!!!! "
"הרמיוני!!!!!! "
הארי וג'יני כאילו לא מרגישים את הירידה. את האוויר החד שחותך אותם, שעושה להרמיוני ורון סחרחורת וקושי נשימה.
זה נגמר מהר, האמת. הם יורדים מהרכבת ורון והרמיוני בקושי צועדים. רון מחבק את הרמיוני ואחר כך את האדמה.
"אני אהיה באוויר רק עם מטאטא, שמעתם? " קובע רון וכולם צוחקים.
"עכשיו הולכים לרכבת השדים. " אומר הארי ומחייך. "אחר כך: מי רוצה פופקורן וצמר גפן? "
כולם מצביעים.