שובה של אנבת פרק 28(בבקשה להגיב)

בפרק הקודם:
אני הייתי חייבת לומר לו רק שתי מילים:"זאת מלכודת."
שמעתי אותו מתנשם עמוקות מניח משהו ואז מתחיל לרוץ.
אני מקווה שהוא מאמין שאני חייה.
ושהוא לא יעז ללכת לאוראנוס אוו לנסות אפילו להרוג אותו……………
הפרק:
נקודת מבט פרסי:
היא חייה אני לא מאמין אבל רגע מה זאת אומרת מלכודת.
מיד הורדתי את תיקי ורצתי אל כירון.
אני חייב להגיד לו שאנבת חייה וטכל זה בעצם מלכודת ואנחנו ננסה להבין את זה ביחד.
"כירון"דפקתי על דלת חדרו בכוח רב.
כירון יצא מדלת חדרו ונראה כמישהו שרק עכשיו התעורר שערו היה פרוע ובזנב שלו היו רולים.
התאפקתי מאוד לא לצחוק למרות שהמצב שהיה עכשיו במחנה הוא לא מצחיק אבל תאמינו לי מראוות כאלה גורמים לך לצחוק עד שאתה מת.
"מה רצית פרסי משהו חשוב?"שאל
נרגעתי מהכמעט צחוק שלי ואמרתי לו:"אנבת חיה,שמעתי אותה מדברת"אמרתי לו
"פרסי אתה בטוח שאתה לא הוזית את זה?"אמר בדאגה.
התחלתי להתעצבן למה הוא לא מאמין לי. "בטח שאני בטוח היא אמרה,"זאת מלכודת"אמרתי לו.
"מה זאת אומרת?"שאל מבולבל
"זאת אומרת שאנבת לא באמת מתה"
"תקרא במהירות ולגרובר ולתאליה וניפגש בחדר המתים"אמר לי.
הוא בא לסגור את דלתו אבל עצרתי אותו כשאמרתי:"אז אתה מאמין?"
"עדיין לא אני אצטרך לראות את זה במו עיניי"אמר וסגר את הדלת.
טוב זה עדיין אופציה לזה שהוא מאמין.
הלכתי לביתן של תאליה ודפקתי על דלתה.
היא פתחה לאחר כמה דקות,כשראיתי אותה עצרתי את נישמתי.
עינייה היו אדומות כל כך והיא נראתה חיוורת כמו רוח רפאים.
"מה קרה פרסי?"שאלה
"אנבת לא מתה"אמרתי לה
"מה?"שאלה בהפתעה
"אין זמן להסברים עכשיו בואי."אמרתי לה ומשכתי אותה מהביתן והתחלתי לרוץ והיא אחריי ברגליים כושלות.
"אני אצטרך לראות את זה בעצמי"אמר כירון.
עצרתי במקומי מיד,מה יקרה עם היא לא תדבר שוב.
לא,לא פרסי אל תחשוב ככה היא תדבר אוו שלפחות הם יראוו שהייתה פעילות המוח שלה לאחרונה.
הלכתי לגרובר ודפקתי על דלתו,הוא פתח וראה אותי ואת תאליה.
ובלי שאלות בא איתנו.
הגענו לחדר המתים וראינו שם את כירון מחזיק את ידה של אנבת.
"זאת מלכודת…."מלמלה אנבת,"שלא יעז להתגרות בו…".
היא מדברת שוב זרחתי מאושר עכשיו כולם יודעים שהיא חייה.
תאליה הלכה אליה ואחזה בידה השנייה.
"אמרתי לך"אמרתי לכירון
"אני יודע שלא הייתי צריך לפקפק בך בהתחלה,אבל באמת מי היה מאמין לזה."אמר לי
"מה אתה חושב שזה?"שאלתי אותו
"שיקוי מוות"ענה.
"מה?"שאלתי אותו לא מבין למה הוא מתכוון:"מה זה עושה?"
"זה גורם לאדם להיראות כמת לאורך זמן"אמר ומילמל לעצמו:"איך לא חשבתי שזה מה שזה?"
"לכמה זמן זה?"שאלתי אותו מקווה שזה יעלם כמה שיותר מהר.
"אני לא יודע בדיוק פרסי,יש אנשים שהתעוררו לאחר מספר שעות,ימים,חודשים ולפעמים אפילו שנים"אמר
"מה שנים,אין שום דרך להאיץ את זה?"שאלתי אותו
"לצערי לא פרסי,אבל זאת אנבת היא תתעורר עוד מעט עם היא כבר התחילה להילחם בשיקוי כדי לדבר היא תילחם בו כדי להתעורר."אמר לי ואני טיפה נרגעתי.
"ועכשיו אני הולך להודיע את זה לכולם."אמר
"גם אני באה איתך"אמרה תאליה.
"גם אני"אמר
"ואתה פרסי?"שאל כירון
"לא אני ישאר עוד קצת עם אנבת"אמרתי להם.
"כרצונך"אמר והלך,ואחריו תאליה וגרובר.
ישבתי לידה ואחזתי בידה בחוזקה.
והתחלתי לבכות מרוב אושר.
נרגעתי מהבכי ורק אחזתי בידה והתבוננתי בפניה שכבר קיבלו את צבעם.
לפתע התמלא ערפל בחדר.
"פרסי ג'קסון בן פוסידון"אמר קול מרוחק
עזבתי את ידה של אנבת והוצאתי את אנקלומוס מן הכיס.
"מי אתה?"שאלתי באיום
"אדם שנורא רצית לפגוש,אני זה שעשה את זה לאנבת"אמר
ואני התנפלתי עליו מבלי לחשוב על התוצאות