קולות מן העבר(פאנפיק על 'עיר של גיבורים' של אמורה)-פרק שני

פרק שני-

סיימתי את התארגנות הבוקר בדיוק כששמעתי שלוש צפירות ארוכות מכיוון הכביש.
הצצתי דרך התריסים בחדרי, המכונית הכחולה והנוצצת של בריטני עמדה על הכביש. פלטתי צחקוק, השתיים האלה לא צחקו כשהן אמרו שיגיעו עוד חמש דקות.
רצתי במהירות על דלת הכניסה כשעל גבי תיק הגב שלי ובידי הטלפון הנייד שלי.
בדיוק לאחר שפתחתי את הדלת ויצאתי החוצה אל יום חמים ונעים כשקרניי שמש חמימות מלטפות את פניי, הטלפון הנייד שלי התחיל לרטוט, לצלצל ולהאיר.
על הצג נראתה תמונה של בחור שזוף בעל שרירי חזה מפותחים במיוחד ממנשק בובה גדולה וחמודה של צפרדע ירוקה.
"מה נשמע, קייל?" הצמדתי את הטלפון לאוזני, הוצאתי את המפתחות לבית מהתיק ונאבקתי לנעול את הדלת בעוד בריטני לא מורידה את ידה מהצופר של המכונית שלה.
"מה כל הרעש הזה? איפה את?" שאל קייל.
"זו בריטני…" מלמלתי, הצלחתי לבסוף לנעול את הדלת, הכנסתי את המפתחות חזרה לתיק ומיהרתי לכיוון המכונית.
"אני באמת לא מצליח להבין איך היא עברה את מבחן הנהיגה שלה." אמר בגיחוך.
"ששש.. אתה יודע שלא מדברים על זה." צחקתי ממש לפני שפתחתי את הדלת למושב האחורי.
ברכתי בחיוכים את בריטני שהורידה סוף-סוף את ידה מהצופר והתניעה את המכונית, ואת קלואי שהתעסקה בטלפון שלה במושב שליד הנהג.
"בכל מקרה," התחיל קייל לומר, המכונית התחילה לנוע לעורך הכביש הריק בגלל שעת הבוקר המאוחרת. "איפה את? אני מתגעגע לחברה שלי." המשיך.
חייכתי, כל כך ניהנתי לשמוע אותו אומר את המילה חברה שלי, בידיעה שהוא מתכוון אליי. "כבר יצאנו לדרך, נפגש בבית הספר בסדר?" שאלתי והעברתי קצוות שיער סוררת אל מאחורי אוזני.
"מהר בבקשה, אני לא עומד בזה." התחנן.
"נפגשנו אתמול, קייל," צחקתי. "בפיצרייה של גלוריה." הזכרתי לו וגלגלתי את עיניי.
"אני מרגיש כאילו עבר נצח," יכולתי לשמוע את החיוך בקולו. "חוץ מזה יש לי מתנת יום הולדת בשבילך." עכשיו חיוך הופיע גם על הפנים שלי.
"אבל המסיבה רק בסוף השבוע הבא." עניתי מופתעת.
"מצטער מותק, אני לא יכול להתאפק יותר." השיב.
"עכשיו אני ממש סקרנית." עניתי בשובבות.
"אתן לך את המתנה בהפסקת הצהריים, מבטיח." אמר, קול נשמע מעמעם נשמע בצידו השני של הקו והנחתי שזה אחת החברים שלו. "אני חייב ללכת מותק, נדבר." הוא ניתק את השיחה ואני לא יכולתי שלא לקרון מאושר.
"בבקשה תענו לי בנות," אמרתי לחברותיי. קלואי הניחה את הטלפון שלה על בירכיה ובריטני הייתה חצי מרוכזת בכביש וחצי בי. "למי יש את החבר הכי מושלם בכל העיר?" שאלתי באושר ונמרחתי על המושב האחורי.
"לא התכוונת לומר בכל החוף המזרחי?" שאלה בריטני בציניות וגלגלה את עיניה.
"או בכל העולם?" קלואי שיתפה פעולה ושניהם צחקו.
"מספיק," פסקתי. "אתם יודעות שאני צודקת, קייל מדהים." המצב לא היה נתון לוויכוח, קייל ג'ונסון באמת היה מדהים, והוא היה החבר הקבוע שלי מאז נשף הסתיו בתחילת השנה.
"ומה בדיוק הופך אותו לכזה?" שאלה קלואי. בריטני בינתיים חזרה להביט בכביש, הילדה הזו היא הנהגת הזהירה ביותר שאני מכירה.
"הוא קנה לי מתנת יום הולדת." הכרזתי בחיוך.
"רגע, גם אני קניתי לך מתנת יום הולדת אז זה אומר שגם אני חברה מושלמת ומדהימה." קלואי חיקתה את נימת קולי הנלהבת וצחקה, צחקתי איתה ובריטני לא יכלה שלא להצטרך עלינו.
"דבר ראשון, אני לא נשמעת ככה," התחלתי לומר למרות שידעתי שאני טועה, אבל מה יש לי להגיד? אני נערה נלהבת ואין לי שום כוונה לשנות את זה. "ודבר שני, ברור שאת חברה מושלמת ומדהימה, גם בלי מתנה." חייכתי, רציתי לחבק אותה, את בריטני, את קייל, את כל העולם אילו יכולתי, משהו ביום הזה הרגיש לי פשוט… נכון, כאילו משהו מדהים הולך לקרות היום ואני פשוט שמחתי להיות חלק מזה.
אבל נראה לי שאת אותו הדבר אני יכולה לומר על כל יום בחיי, מה אפשר לעשות? החיים שלי פשוט טובים. ככה זה כשיש לך שני הורים נהדרים ותומכים ושאת הבת הקטנה מתוך ארבעה אחיות שכבר עברו כל טעות אפשרית בשבילך.
תוסיפו לכך חברות מדהימות כמו בריטני וקלואי שמוכנות לעמוד לצידי בכל מצב ואת החבר הכי מושלם בכל העיר( או החוף המזרחי או העולם) ותקבלו את החיים שלי.
אבל אני מאמינה שכל מה שיש לי לא קרה לי סתם, כשלמדתי בבית הספר היסודי אחותי קורטני סיפרה לי על קרמה, היא אמרה שככול שאנשים עושים טוב ככה הם מקבלים טוב. לכן אני משתדלת להיות בת טובה להוריי, אחות טובה לאחיותיי, וחברה טובה לחבריי. בנוסף לכל אלה אני מתנדבת שלוש פעמים בשבוע במקלט לבעלי חיים שעברו התעללות, שנמצא כמה רחובות מביתי. אז אני מאמינה שמה שיש לי בהחלט מגיע לי בצדק.
בעוד מחשבות אלו מתרוצצות במוחי בריטני הספיקה להגיע למגרש החנייה של בית הספר ולהחנות את המכונית בחנייה הקבוע שלה.
"עכשיו אפשר להגיד בוקר טוב." היא חייכה והוציאה את המפתחות מהסוויץ'. ראיתי את הקלה בפניה כשהצליחה להביא את שלושתינו אל יעדינו בלי כל פגע.
"בוקר טוב חברות שלי." חייכתי ופתחתי את הדלת של המושב האחורי.
בריטני וקלואי עשו כמוני וכולנו יצאנו אל יום חדש מלא לימודים, חברים וקייל שלי.