צריכה אותך איתי – סיפור על אשטון (5sos) : הקדמה + פרק 1

הקדמה:
קוראים לי אמילי אני בת 17 בקרוב מאוד אני מעריצה של הלקה וואן דיירקשן אבל אני לא רק מעריצה, הלהקה אלה החברים הכי טובים שלי ואנחנו נפגשים כל יום.
בסוף החופש הגדול אני עוברת לקולג' ואני נרגשת מאוד כי לואי נייל וזאין יהיו איתי כל הזמן באותם השיעורים והארי וליאם יהיו איתנו בחלק מהם.
אני גרה בלונדון והדבר שאני הכי אוהבת לעשות זה לתפור ולעצב בגדים. החלום שלי זה להיות מעצבת ידועה. בנתיים אני רק תופרת בגדים להופעות של הלהקה 5sos. הלהקת בנים שאני הכי שונאת חוץ מזה אני שומרת את האהבה שלי רק לוואן דיירקשן בכל זאת, אני מכירה אותם כבר מגיל 6, הם תמיד היו החברים הכי טובים שלי, גם לפני שהם נהפכו ללהקה כזאת מצליחה.
אהה שכחתי לספר על המשפחה שלי. לאבא שלי קוראים בן, בן וינסטון, תאמת זה קצת מוזר שאני קשורה אליהם בכל דרך אפשרית. ההורים שלי התגרשו כשהיתי בת שנתיים וחצי, אז אין לי אמא. כלומר יש לי אמא אבל היאא פשוט גרה בישראל. יש לי אחות קטנה היא בת 15 קוראים לה קייט. וזהו זה די מסכם אותי.

~פרק 1~
נקודת המבט של אמילי
קמתי בבוקר כשקרן שמש מאירה אלי מהחלון פתחתי את עיני ופתאום אני רואה את כל אלה שאני אוהבת מסביבי את אבא, את קייט, ליאם, נייל, לואי, הארי, זאין ו.. ואת לוק, מייקל, קלאום והכי גרוע, אשטון! למה הם היו חייבים לבוא גם היום? מחשבות עצבניות החלו לעבור בראשי עד שכולם החלו לשיר לי יום הולדת שמח וקטעו אותי ממחשבותי. שמחתי מאוד להתעורר לבוקר כזה חייכתי חיוך רחב ואמרתי "תודה באמת שעשיתם לי את היום" חיבקתי כל אחד מהם עד שהגעתי לאשטון. "תודה" אמרתי והלכתי. התיישבתי על המיטה ולואי צעק " עכשיו זמן המתנות. פתחתי את המתנה של אבא וקייט והדבר שהכי רציתי בעולם היה שם "אבא וקייט אתם הכי בעולם אני לא מאמינה שקניתם לי מכונת תפירה עם בדים והכל" צעקתי נרגשת הבאתי לכל אחד מהם חיבוק גדול ועברתי לשתי המתנות שהבנים קנו לי פתחתי וראיתי שם צמיד מזהב אמיתי ותליונים של האותיות L Z H A N L (ליאם זאין הארי אמילי נייל לואי) ובמתנה השנייה היו 10 כרטיסים לסרט "סטפ אפ 4" הסרט האהוב עליי שמחתי כל כך עד שקלטתי. "למה יש פה 10 כרטיסים ולא 6?" שאלתי את הארי "כי גם לוק, מייקל, קאלום ואשטון באים" התעצבנתי קצת אבל הצלחתי להרגיע את עצמי וניסתי פשוט להנות מהיום הזה. פתאום לואי ונייל נעלמו. ירדתי למטה לחפש אותם והאור היה כבוי הדלקתי אותו והם חיכו לי שם עם עוגה "תבקשי משלאה" נייל אמר "אוקי" עצמתי את עיניי וביקשתי….