צרות של בנות (סאיקי ק)

הוא הרגיש שבטנו מתפוצצת, תחושה נוראית עברה בכל גופו, הוא התקפל מכאבים, נאנק בחוזקה ומרגיש שלא יכול לשאת זאת יותר. המורה הפסיק לדבר על משוואות ופנה לבדוק לשלומו. קוסואו הרגיש שראייתו נחלשת. הוא שמע את המורה ממלמל רצף לא הגיוני של הברות, ואת כל הכיתה קמה על רגליה, להביט בו יותר מקרוב.

הוא התקפל עמוק יותר לתוך עצמו מניח את ראשו על השולחן ונותן למגע הקר לשטוף את ראשו. ידיו החזיקו את בטנו בחוזקה, מייחל שזה יפסק. תחושת בחילה עמוקה שטפה את כל גרונו, כשלפתע הוא הרגיש את התחושה הזאת נעלמת, בפתאומיות הוא היביט למעלה כשתחושה גרועה הרבה יותר התפרצה אליו אל פני השטח.

הוא נאנק בחוזקה ושמע את השמשה של החלון השמאלי לו, מתנפצת בחוזקה. הוא לא יכל להחזיק את זה עוד. הוא קם בחבטה רמה מפיל את הכסא, ומנסה לעצור את הדמעות, שיורדות מרוב כאב. הוא רץ בין השולחנות מדלג מעל השולחן האחרון ומתפרץ דרך דלתות הכיתה. הוא שמע את המורה מנסה להרגיע את התלמידים, ולגרום להם לשבת בחזרה. אך לא היה לו אכפת. הוא רץ במהירות במסדרונות, שומע צעקה עמומה מאחוריו, אך התעלם ממנה. הוא שמע שמשות מתפוצצות פה ושם אך הוא התחמק ונכנס במהירות לשירותי הבנים. נעמד מעל הכיור ומקיא את נשמתו לתוך הכיור. הוא עמד מתנשף מול המראה, מביט בפניו המיוזעות ומרגיש את טמפרטורת גופו עולה במקצת.

___

טרוהשי קמה מכסאה במהירות, ורצה דרך דלתות הכיתה, היא התנצלה בפני המורה על כך שהתנגשה בו. היא רצה במהירות במסדרונות. עוקבת אחרי פלומת השיער הורודה הבולטת מעל כל ראשי התלמידים סביבה. היא דוחפת את כולם בחוזקה , וצועקת לו:”סאיקי-קון!”. אך שום תגובה לא נשמעת. היא ממשיכה לפלס את דרכה בין התלמידים הרבים, מזיעה בחזקה ונזהרת מכל השמשות המתנפצות לידה, כשלבסוף היא שמה לב שהשיער הורוד נעלם לפתע. היא מגיעה למקום ונתקפת בחילה כשהיא שמה לב. הוא נכנס לשירותי הבנים.. היא מביטה מהר ימינה ושמאלה, בודקת שאין אף אחד סביבה. ונכנסת במהירות.

מה שנגלה לעיניה הדהים אותה. היא שמה לב מיד שכל המקום רוסק, גלילי נייר שוכבים בכל מקום, ישנם סדקים בקירות וטיפות אדומות על הרצפה מובילות כולן לכיוון אחד.
קוסואו יושב ליד הכיור עם הפנים למראה ידיו לופטות בחוזקה את הברז. היא ראתה אותו מתנשף ושמה לב שעוד שימשה התנפצה. היא התכופפה בעוד הזכוכיות עפות סביבה לכל עבר מתמקדת אך ורק בו, ולחשה:

”סאיקי-קון?”

___

קוסואו הרגיש משיכה בצד של הפנים. הוא הרגיש שכל גופו מתערבל, ואת הכאב גובר, הוא הביט למעטה וראה שרגלייו מתחילות לקבל צורה שונה, שיערו התחיל להתארך במקצת וחזהו החל לצמוח. הוא שמע התנשפות בהולה מן הצד, אך לא נתן לה משמעות. כרגע כל מה שעניין אותו זה הכאב שלא פסק. כאב חזק בתחתית הבטן שרק הולך וגובר עם כל שניה שחלפה.

___

טרוהשי החניקה צווחה ויצאה לה רק התנשפות. למול עינייה היא ראתה נערה בעלת שיער ורוד, עם משקפים ועיינים סגולות יושבת על הרצפה ומתקפלת מכאבים למול עינייה. קוריקו ישבה מולה עם דמעות בעינים, לא מסוגלת להרים את מבטה. טרוהשי היביטה בה בהלם. היא לא יכלה להפסיק לחשוב. מחשבותיה התחבטו בין העובדה שקוסואו היה קוריקו לבין העובדה שכמעט הכריזה על רגשותיה בפני סאיקי. היא סערה כולה מבפנים, לא מודעת לבן אדם שהתקרב מאחוריה בריצה, בן אדם שדחף אותה הצידה, וכמעט הפילה ורץ במהירות לעבר קוסואו,או למעשה, לעבר….קוריקו.

___

“קוסואו!” היא השתתקה בפה פעור. זה לא היה דומה כלל למה שראתה בכדור הבדולח שלה. בכדור הבדולח אשר זרח בצורה יוצאת דופן, היא שמעה את זעקותיו של קוסואו מבפנים אך לא ראתה אותו. איורה הסתכלה יותר מקרוב אך כל מה שהיא ראתה היו רק טיפות דם בודדות שהובילו לשירותי הבנים. היא רצה במהרה לשם, מקווה לא להגיע מאוחר. אך לא ציפתה לראות את הנערה. “קוסואו?” היא אמרה בהלם מביטה בה.

לקוריקו כל זה לא היה אכפת, הכאב בבטנה נרגע במקצת והיא פנתה להביט במה שסביבה. הדבר הראשון שהיא שמה לב אליו היו המדים שלה. היא היביטה למעטה והופתעה לגלות כי הפכה לבת. היא הביטה סביבה במהירות סוקרת את ההרס שזרעה בשירותי הבנים,ומחזיקה עדין את בטנה. כאשר שמה לב לבנות לפניה שבהו בה בפה פעור, היא הבינה לאט את מה שקרה. היא חשבה שכבר אין לה מה להפסיד. מטרוהשי היא כבר תמחוק את הזיכרון אחר כך ואיורה… טוב זאת איורה ,היא כבר יודעת, אבל דבר ראשון היה על קוריקו לגלות מה קרה.

היא זהרה באור כחול שומעת את איורה קוראת לה, אך התעלמה והתעתקה לתוך חדרה, שם עליה היה לבדוק דבר אחד קודם. היא היביטה כלפי מעטה, ונתקפה בחרדה נוראית. מהמטבח קוריקו שמעה את אימה שואלת אם היגיעה הביתה, אך היא עדין היתה המומה .היא פשוט לא האמינה לזה. היא סירבה בכל כוחה, אך העובדות היו לפניה.

היא קיבלה מחזור.