צובאסה כרוניקל – קורו-פיי וסאיצ’ירו, החלק השלישי והסודי

ההמשך הסודי של פיק קורו-פיי וסאיצ’ירו! אזהרת גראפיקה ברמת "אל תגידו שלא הזהרנו אתכם"…

בפיק הקודם מוקונה כתב שאחרי שהם חזרו הביתה הם סתם שתו להנאתם ואחר כך סאיצ’ירו הלך לדרכו.

זה מה שקרה רישמית, אבל זה לא באמת מה שקרה שם באותו היום…

בהתחלה הם לא רצו שמוקונה יגלה לכן את האמת, אבל אחרי כמה זמן זה כבר לא היה איכפת להם, אז הם אישרו למוקונה לספר לכן (אחרי שהוא התחנן הרבה).

**********************************************************

פרק ראשון

ובכן, אחרי שהם חזרו הביתה ביחד עם סאיצ’ירו הם באמת ישבו ושתו ודיברו על דה ועל הא, ופיי התחיל להרגיש שסאיצ’ירו הופך להיות חבר שמבקר אותם ולא מישהו שמפחיד אותו עד אימה וגורם לשאריות של מה שעדיין ערפד בתוכו לרצות לברוח ממנו בצרחות אימים.

פיי וקורו ישבו מצד אחד של השולחן וסאיצ’ירו ישב מהצד השני. קורוגאנה הוציא בקבוק שהוא שמר לאירועים מיוחדים, והיה במצב רוח טוב מאוד שיצא לו לשתות ממנו.

קורו ופיי, בלי שהם שמו לב, החזיקו ידיים כשהם ישבו ודיברו.

„וואו, אתם באמת זוג מקסים.“ אמר סאיצ’ירו, קצת בחרטה על מה שהוא עשה להם. „אני לא יודע אם לקנא או פשוט להנות אסטטית מאיך שאתם נראים… זה ממש מוזר…" הוא נשמע מבולבל מאוד. „אני מניח ש… אני צריך להתרגל לרעיון שלכם בתור צמד ושאין לי סיכוי עם פיי…"

„אני מצטער…“ אמר פיי.

„גם אני מצטער". אמר קורו בחיוך "אבל אני הייתי כאן קודם.“ הוא נישק את פיי על הראש.

אני יכול לראות.“ סאיצ’ירו השפיל את המבט "זה מגיע לי על זה שהרגתי את פיי בפעם הראשונה שפגשתי אותו. ומה אם זה לא היה קורה בעולם וירטואלי? איך יכולתי לבזבז ככה חיים של קוסם צעיר, מוכשר ויפיפה? אני מניח שזה מגיע לי…“ הוא נאנח. „אני פשוט צריך להתרגל לזה. פיי שייך לקורו שלו ואני צריך ללכת הביתה." הוא חייך אליהם בעיניים עצומות, קצת כמו שפיי עושה "אולי תתנשקו רגע בשבילי? אני רוצה לראות אתכם. תעזרו לי להתרגל למחשבה על שניכם.“

פיי מיהר למלא את הבקשה ונתן לקורו נשיקה קטנה שגרמה להם להיראות כל כך חמודים שפלא שהגג לא מתמוטט עליהם מרוב חמידות.

„וואו!“ אמר סאיצ’ירו "תגידו, יש לכם מושג איך אתם נראים ביחד?“

קורוגאנה חייך והחזיר לפיי נשיקה, עם היד על הלחי והכל.

סאיצ’ירו ממש הסמיק וניסה שלא להגיד את המשפט הבא, אבל הוא יצא ממנו בכל זאת "זה לא נראה נוח ככה כשאתם יושבים על שני כיסאות שונים. למה שפיי לא יישב עליך?“ היה לסאיצ’ירו הרגל לתת הוראות לאנשים. לפעמים הוא היה חוטף יותר מאדם אחד, והיה מסכים לשחרר את הנחטפים אחוזי האימה רק אחרי שהם עשו כל מה שהוא אמר להם. זה לא פשוט להפוך מפסיכופט מטורף לנחמד ככה ביום אחד….

פיי הסמיק והסתכל למטה, ואז צחק ומילא את בקשתו. הוא התיישב על קורו, חיבק את צווארו ונישק אותו כך שהוא מסתיר את כל הראש שלו.

קורו חיבק אותו בחוזקה אחרי שהעניין הסתיים. הוא באמת התגעגע אליו עכשיו כמה ימים.

„אתה יודע,“ אמר קורו לתוך השיער היפה של פיי "זה בטח ממש כיף להסתכל עלינו, אבל הבחור המסכן עדיין ממש מקנא…“

„כן, אני יודע.“ אמר פיי "אני מצטער.“

„תהיה נחמד. תן גם לו נשיקה. אני בטוח שזה ישמח אותו מאוד.“

„אתה לא תכעס?“ שאל פיי בחשדנות והביט בעיניו כשידו העדינה על לחיו.

„נהההה," אמר קורו "אני רק אשמח לראות את זה.“

„טוב, אם זה בסדר מבחינתך, אני מניח שאני יכול…“ הוא נשמע קצת חושש.

סאיצ’ירו הקיף את השולחן והתיישב לידם על הכיסא שהתפנה. „אתם בטוחים שזה בסדר?“

„כן, אני מאשר לכם." חייך קורו.

„גם אני מאוד אשמח!“ אמר סאיצ’ירו.

„טוב, אם שניכם מבקשים יפה…“ פיי שיתף פעולה.

"יש לי מצב רוח טוב היום, כי פיי חזר אלי,“ אמר קורו בחיוך ענק "אז מהר, לפני שאני אתחרט.“

פיי צחק, הניח יד אחת על הלחי של סאיצ’ירו ונתן לו את הנשיקה שהוא כל כך רצה לקבל.

אם אתם זוכרים, פיי היה קשור מולו כמה ימים וכל הזמן הזה סאיצ’ירו מת לנשק אותו. אבל הוא לא העז, ועכשיו סוף סוף… הוא הרגיש גל של מתיקות וחום שמציף אותו.

אחרי שפיי סיים את הנשיקה הוא נתן לו גם נשיקה קטנה על הלחי שהציפה אותו בעוד גל של חמידות.

„נתת לו את אחת הנשיקות המתוקות שלך.“ סיכם קורו. „אחת מאלה שיורדות לי ישר ללב כשאני מקבל אותן. אבל מה שהוא באמת רוצה זה את אחת הנשיקות העמוקות שלך. את אלה שיורדות לך עוד יותר למטה, אלה שאתה ממש מתפרע על הלשון של הקורבן האומלל שלך בלי לקחת שבויים. אלה שהן כבר לא פור-פליי אלא הדבר עצמו…“

פיי צחק ונישק את סאיצ’ירו עמוקות. סאיצ’ירו התמלא בהפתעה והכרת תודה כשפיי הראה לו למה הוא מסוגל.

כדי שפיי יהיה בטוח שהבעל שלו לגמרי בסדר עם זה ולא יתחיל להסס, קורו התחיל לנשק אותו בצוואר באותו הזמן, כשהוא יודע בדיוק באיזה נקודות לתקוף מההיכרות הארוכה עם הצוואר המקסים הזה.

פיי נאנח לתוך הנשיקה, מביס את סאיצ’ירו לחלוטין.

אחרי כמה זמן הוא הפסיק את הנשיקה, כנראה בשביל לקחת אוויר. הם הסתכלו אחד לשני בעיינים ואז כמו בכוח מגנטי שאי אפשר להתנגד לו הם עצמו עיניים וחזרו להתנשק בזמן שקורו ממשיך יותר ויותר לעודד את פיי בנשיקות בצוואר.

פיי הניח יד אחת מסביב לכתפיים של קורו ואת השניה מסביב לכתפיים של סאיצ’ירו. מרגיש משני הצדדים שלו כמה ששניהם אוהבים אותו. הוא היה פשוט מוצף באהבה שחדרה לו ישר ללב. זאת היתה הרגשה נפלאה. הוא לא יכל שלא להיסחף.

קורו הניח את כף ידו ישר על הזקפה של פיי דרך הבגדים (כי לו מותר), מה שגרם לפיי להישען אחורה, לקשת את גבו ולהאנח עמוקות לתוך הפה של סאיצ’ירו.

זה היה הרגע שהביס אותו לגמרי. הוא הפסיק להיות הדומיננטי בנשיקה וסאיצ’ירו החליף אותו בתפקיד.

ובאותו הזמן קורו המשיך לנשק אותו בצוואר בדיוק בנקודות שגורמות לו להסיר כל התנגדות לעניין שהוא אולי היה רוצה להביע אם היו אומרים לו מראש שזה מה שעומד לקרות שם.

„רוצה לראות עכשיו אותנו מתנשקים?“ שאל קורו באחת ההפסקות הנחוצות בשביל לנשום.

„כן, בבקשה!“ אמר פיי בהתלהבות.

פיי ליטף את השיער של שניהם כשהם התנשקו. הוא הרגיש שהם לא מתנשקים מתוך משיכה אחד לשני, אלא יותר בשביל שהוא יהנה לראות אותם.

ואז, כאילו הם תכננו את זה, הם הפסיקו ובו זמנית שניהם התחילו לנשק אותו בצוואר משני הצדדים.

פיי הרגיש שהוא מותקף בהרגשות כל כך טובות ורק יכל להישען אחורה ולהרגיש שהחיים נפלאים.

הוא הרגיש את היד של קורו מתחילה לפתוח את הקשר של הקימונו שלו.

הוא חשב שהוא צריך להגיד שזה לא רעיון טוב, לנסות לעצור אותם, אבל הוא לא היה מסוגל. הוא לא היה מסוגל לדבר או לזוז. הוא פחד שקורו עלול להיסחף ורק יתחרט אחר כך, אבל מה לעשות כשאי אפשר לזוז אי אפשר.

לרוע המזל היו אילוצים שגרמו לו לזוז בסופו של דבר. לא היתה לו ברירה, הוא נאלץ להוריד את היד מהכתף של סאיצ’ירו כדי להוציא אותה מהשרוול (כמובן שהוא מייד החזיר אותה למקומה) ואחר כך הוא חזר על אותו הנוהל עם הזרוע שחיבקה את הכתף של קורו. כשהמטרד הזה נגמר הוא חזר להישען על שניהם כמו קודם בלי דאגות מיותרות.

קורו השליך את הבד המעצבן שהסתיר מהם את פיי עד עכשיו כמה שיותר רחוק, ושניהם התחילו בקצות האצבעות בשיא העדינות ללטף את המראה החדש והיפיפה שהתגלה מולם.

סאיצ’ירו ממש השתדל להיות עדין, לא להפחיד את פיי יותר מדי, שהוא רק לא יבקש מהם להפסיק, זה היה הפחד הכי גדול שלו. אם הם יגזימו יותר מדי היפיוף הזה עלול לקטוע אותם.

אבל הוא לא עשה רושם כזה. פיי השעין את הראש לאחור והרגיש שהוא ממש מרחף באוויר. הוא לא היה מסוגל לזוז ופחד שהוא גם לא יצליח לנשום בקרוב.

הוא ישב על קורו אבל נשען על שניהם, והמגע של שניהם תמך בו ושמר עליו שהוא לא יתמוטט על הריצפה.

שניהם היו לבושים והוא עירום, שניהם רחבים וחסונים והוא רזה ועדין, שניהם עושים לו דברים והוא לא זז, שניהם עליו והוא במרכז.

קורו אהב את העניין שפיי תמיד זז כשהם יחד, שהוא לא סתם שוכב שם בלי לזוז, שפיי מפצה על היותו הפאסיבי בכך שהוא מאוד יוזם ומחזיר הרבה.

אבל באותו רגע התאים לפיי לחרוג ממנהגו ופשוט להפקיר את עצמו בידי שני האנשים האלה שכל כך אוהבים אותו.

לא היה חסר לו נסיון ביחסי מין עם יותר מאדם אחד. המלך אשורה, כשהשתלטה עליו האישיות האיומה, היה פוקד עליו לעשות כל מני דברים משוגעים. אבל זה תמיד היה אך ורק בשביל הנאתו של המלך. כל מה שהוא עשה עם בחורים אחרים היה כדי לתת למלך הצגה טובה, ותמיד ריחפה הסכנה שהם לא יסעירו אותו מספיק והוא יתחיל לבקש מהם לפגוע אחד בשני.

הפעם זה היה שונה לגמרי. הוא היה מוקף בשני אנשים שאוהבים – אותו, שרוצים לשמח – אותו.

זאת היתה חוויה אחרת. הוא הרגיש איך הוא מצד אחד המרכז בעסק, ומצד שני הוא מוסר את עצמו לידיהם במאה אחוז.

אם הם רוצים, שיהרגו אותו, אם הם רוצים, שישמחו אותו, הוא לא יכל שלא להסכים לכל מה שהם רוצים.

הוא הבין שהוא כבר לא מפחד מסאיצ’ירו בכלל כל עוד קורוגאנה נמצא איתו. כאילו קורו שלו נותן לו את הביטחון ששום דבר רע לא יקרה לו לא משנה מה, וזה מה שנתן לו את היכולת להסכים וללכת על זה.

היה משהו מסעיר בכמה שסאיצ’ירו רוצה אותו שעד עכשיו הוא לא היה מסוגל להרגיש, כי הפחד והסכנה הפריעו לו בדרך. אבל ברגע שהם נעלמו, בזכות הנוכחות של קורו, הוא פתאום הבין שהוא עצמו גם נמשך לסאיצ’ירו בחזרה, אולי אפילו בגלל שהוא גם מפחיד.

שני הבחורים החזקים האלה ליטפו אותו בקצות האצבעות. את החזה שלו והבטן שלו, את החלק העליון של הירכיים, ונישקו אותו בצוואר, מדי פעם אחד מהם נשך לו את האוזן בשיא העדינות.

סאיצ’ירו השתנה לגמרי. עד עכשיו, אם מישהו מצא חן בעיניו הוא רצה לתת לו רק כאב ואימה, אבל הפעם הוא רצה לתת לפיי רק אהבה ו… ההיפך מכאב. אפילו לא היתה לו מילה בשביל זה. כיף? הנאה? עונג? מה שזה לא היה, זה מה שהוא רצה לתת לפיי.

קורו הקיש באצבעותיו על הנקודה הסודית של פיי, קצת מתחת לפופיק. הנקודה שהוא גילה ביאמה ולא הפסיק לנצל אותה מאז. כאילו כל מטרתו בחיים כרגע היא לגרום לפיי להנות כמה שרק אפשר.

פיי נראה כאילו הוא ממריא באוויר מרוב תחשות ה"היפך מכאב" הזאת, וסאיצ’ירו רק רצה לתת לו עוד ועוד ממנה. הצד הסאדיסטי שלו התעורר אבל באופן שונה לגמרי מאיך שהוא היה עד עכשיו. הוא הרגיש שהוא רוצה להכניע את האיש היפה הזה, אבל הפעם רק על ידי תחושות טובות.

קורוגאנה אחז בידו של סאיצ’ירו והוביל אותה לחלק הכי מעניין בגופו של פיי. הלב של סאיצ’ירו התחיל לדפוק כמו משוגע כששניהם התחילו לעשות לו ביד, בהתחלה לאט ואחר כך יותר ויותר במרץ. האנחות של פיי שיגעו אותו. הוא הרגיש שהוא רוצה שפיי כל כך יהנה עד ששלושתם ישתגעו, עד שהמוח שלו יתפוצץ. עד שהוא לגמרי…

„היי, היי, שניה, נינג’ה, אנחנו מגזימים!“ הקול של סאיצ’ירו העיר את שלושתם פתאום. „תסתכל על הבעל שלך, הוא חצי מעולף. הפכנו אותו לכל כך רספטיבי אלינו שעוד שניה המערכת החיסונית שלו תקרוס והוא יחטוף וירוס. תן לו לנשום רגע…“

קורו צחק וחיבק את פיי בזרועותיו. כבר לא בצורה מינית אלא בצורה שמביעה תמיכה.

פיי התנשם בכבדות והשעין את הראש על הכתף של קורו.

„אני הולך להכין לך כוס תה.“ אמר סאיצ’ירו וליטף לו את השיער.

„מה… מה… מה אתם מנסים לעשות לי?!“ שאל פיי, החזה שלו עולה ויורד במהירות.

קורו נתן לו כוס מים שהיתה על השולחן ופיי החצי מיובש שתה את כולה. הראש שלו התחיל לכאוב מההתייבשות והוא ממש לא רצה כאב ראש שיפריע לו להנות כרגע.

„אני מצטער.“ אמר קורו "אני יודע שאתה שונא שאני עושה דברים בלי לשאול, אבל הפעם לא היתה לי ברירה. אם הייתי שואל היית נבהל ומסרב. הייתי מוכרח להדגים לך שזה באמת מה שאתה רוצה.“

הוא נישק אותו על הראש.

„אוהו, כן. זה בהחלט מה שאני רוצה!“ הסכים פיי בהתלהבות "אבל בחיים לא הייתי מציע לך דבר כזה. הייתי בטוח שאתה יותר הטיפוס הקנאי, שלא תסבול אם מישהו אחר ייגע בי.“

„טוב, זה שונה אם גם אני בעסק, ואם אני מאשר את כל מה שקורה.“ אמר קורוגאנה "אז אין לך מה לדאוג. וגם… אני אגיד לך משהו עליך ואני בטוח שסאיצ’ירו יסכים איתי,“ הוא הסתכל על סאיצ’ירו שחזר עם התה. „אתה פשוט כזה בחור יפה, שלראות אותך עם מישהו אחר זאת חוויה אסטטית. וכשאני איתך, לצערי אני לא יכול לראות איך זה נראה מבחוץ והכל…“

„אני בהחלט מסכים.“ סאיצ’ירו נתן לו את כוס התה ופיי התחיל לשתות ממנה באיטיות. „לראות את שניכם יחד, זה משהו… זה מפוצץ לי את המוח!“

„תראה מה שאתה עושה לו…“ צחק קורו "הפכת אותו מפסיכופט לנחמד תוך יום אחד! ממישהו שקשר אותך הפכת אותו לבן אדם שדואג לך ומכין לך תה!“

„הו, אני בהחלט דואג לבעל שלך!“ הסכים סאצ’ירו. „אני דואג לו למשל, שהוא עלול להצטנן כשהוא יושב ככה עירום עם כל הרוח שנכנסת מהחלון. אני חושב שיהיה עדיף לשים אותו במיטה.“

פיי כמעט התפקע מצחוק כשהוא הרגיש את הזקפה של קורוגאנה שקפצה מ-0% ל-100% בשניה שהמשפט הזה נאמר. לצערו, כשפיי יושב עליו הוא מסוגל להרגיש אם קורה דבר כזה… או שלא לצערו…

כדי שקורו לא יובך פיי הניח את כוס התה, חיבק את צווארו בחוזקה ואמר "כן! קורו! אני צריך להיות במיטה עכשיו!“

„טוב, אם שניכם מבקשים כל כך יפה…“ קורו הרים את פיי בזרועותיו ושלושתם עברו לחדר אחר….

**********************************************************

פרק שני

קורו וסאיצ’ירו עדיין היו לבושים לגמרי כשהם התסכלו על פיי שהתכרבל בנוחות בכל השמיכות לבדו. אפילו כשהם יכלו לראות רק את הראש שלו המראה נראה להם נפלא.

„חתיכת חרא שכמוך. זה מה שמחכה לך בבית כל לילה?“ שאל סאיצ’ירו.

קורו נתן לו מבט גאה, כאילו פיי הוא רובוט שהוא הרכיב במו ידיו. אבל אז הוא פחד פתאום שפיי עלול להרגיש שהם מתייחסים אליו כמו חפץ, אז הוא מייד התיישב ליידו וליטף את שיערו במגע אוהב.

„באמת יש לי מזל, הא?“

„לי יש מזל.“ ענה פיי והביט בו בשתי עיניו הכחולות.

„הוא סתם אומר את זה כדי שאני ארגיש טוב…“ אמר קורו לסאיצ’ירו בחיוך.

„ואתה לא תהרוג אותי על זה שאני ממש רוצה את הבעל שלך? כי אני ממש, ממש רוצה אותו…“

„בטח שכן.“ ענה קורו "פשוט חשבתי שכדאי לתת לך להנות קצת לפני שאתה מת.“

„הו, אתה כזה מתחשב…“

„הפכתי למתחשב מאז שהכרתי את פיי, הוא שינה אותי, אתה יודע איך זה.“

סאיצ’ירו צחק.

קורוגאנה הבין פתאום ששני הפרטנרים שלו מהססים. הם מהססים בגללי. הוא חשב. כי לשניהם יש נסיון בדברים כאלה ולי אין. כי עד עכשיו היתה לי נטיה לנסות לרצוח את כל מי שמתקרב לפיי. אז אני צריך להראות להם שגם אני מאוד בקטע, אחרת דברים לא יזוזו פה…

קורו קם והחזיק את סאיצ’ירו בכתפיים הוא הסתכל לו בעיניים במבט מפחיד. „אתה יודע שאני לעולם לא אסלח לך?" הוא חייך את אחד מחיוכי הקרבות שלו "אתה ניסית להיכנס ביננו…“

„כן, אני כזה, אני נוראי. אני מצטער.“

„אתה פשוט קינאת בנו.“ נשיקה בצוואר „ראית איך אנחנו נראים ביחד“ עוד אחת "רצית להיכנס בתוך הזוגיות שלנו ולהכניס בה אי סדר…“ נשיקה בצד השני. „רצית לראות אם היא חזקה מספיק בשביל לעמוד בזה…“ סאיצ’ירו עוד לא הספיק לעכל מה קרה כשהם כשקורו תפס את הפרצוף שלו ונתן לו נשיקה ענקית.

קורו פשוט ניסה להתנהג כמו שהוא התנהג עם פיי בפעמים בהן הוא היסס כשהוא פחד שהילדים עלולים לשמוע אותם, וקורו היה צריך להבהיר לו שזה עומד לקרות כך או כך.

הוא מיסגר את הפרצוף של הגבר החדש הזה, לא נתן לו לברוח ונישק אותו. מנסה להעביר לשניים האחרים את המסר של: תבינו שזה עומד לקרות, חברים, ותפסיקו להסס לי.

פיי ביקש ממוקונה לא לכתוב שכשהוא הסתכל על קורו עושה דברים לסאיצ’ירו ומנשק אותו בצורה דומיננטית כזאת והכל הוא התחיל לעשות לעצמו ביד מתחת לכל השמיכות בתקווה שאף אחד לא ישים לב. אבל מוקונה דיבר איתו ושכנע אותו לא להיות מובך, ושזה דווקא חמוד, אז הוא הרשה לו לספר לכם.

„אם כל כך רצית להיכנס ביננו, למה שלא אשכרה ממש תיכנס ביננו?“ הציע קורו.

„וואו!" סאיצ’ירו עדיין היה בהלם "אתם…. תתנו לי לעשות דבר כזה?“

„למה לא אם אנחנו רוצים את זה?" קורו החזיק את הסנטר שלו והרים את פרצופו כך שיסתכל בעיניו. „אני, אישית, רוצה את זה.“ זה היה הזמן המושלם לנשק אותו שוב. „אני רוצה שתעשה את בעלי מול העיניים שלי!“ החיוך שלו התרחב "זה מה כמו שרצית עכשיו כמה ימים ולא הרשת לעצמך, נכון? אז לך על זה. אבל ובאותו הזמן אני אעשה אותך!“ עוד נשיקה של דומיננטיות והתלהבות "אני רוצה לעשות את בעלי דרכך! שאני אכוון את התנועות שלך. שאתה תעשה אותו, אבל הוא ידע שאני קובע את הקצב!“

„וואו, בשם כל ה…“ סאיצ’ירו מעולם לא התלהב יותר מהמחשבה על קיום יחסי מין בלי להכאיב לפרטנר השני לפני הרגע הזה.

„חכו… חכה רגע… תאט קצת, נינג’ה… אני אף פעם לא…“ הוא התפתל בזרועותיו של קורו שעמד יציב לגמרי.

„אף פעם לא היית בצד המקבל, הא?“ קורו הבין בדיוק מה הבעיה.

סאיצ’ירו הסמיק.

„ואני אף פעם לא הייתי עם אף אחד חוץ מפיי. ולא נישקתי אף אחד חוץ מפיי." הוא נתן לו עוד נשיקה שנועדה להדגים כמה שהוא לא נותן לעניין הזה להפריע לו.

„כן, אבל אתה רק מנשק אותי כדי שהוא יהנה לראות את זה.“ ענה סאיצ’ירו בחיוך.

„וזאת בעיה?“

„לא.“ שניהם צחקו.

„רגע אחד, אתה יודע כמה כואב זה יהיה אם אתה תהיה הראשון שלו?“ פיי התרומם על מרפקיו כאילו הוא חוטף כאבי הזדהות מהמחשבה על זה.

„הממ.. לא חשבתי על זה…" קורו תפס את הסנטר של עצמו במבט תוהה "אולי כדאי… שאתה תרגיל לי אותו לעניין קודם?“ הוא חייך אל פיי "ומה אתה חושב?“ הוא שאל את סאיצ’ירו כשהוא החזיק בכתפיו בחוזקה והזיז את האגודלים שלו "אם פיי שכל כך רצית לעשות דווקא יעשה אותך? ואחר כך כשתתרגל לעניין נוכל לתת לך להיכנס בין שנינו ונגשים את החלום שלך? את מה שאתה מדמיין מאז שראית איך שנינו נראים ביחד?“

סאיצ’ירו היה יכול רק להיאנח בתשובה לשאלות האלה. קורוגאנה ניצל את הזמן הזה בשביל להסיר ממנו את כל הבגדים, חושף גוף פחות רחב ויותר גמיש משלו, עם משהו מהעדינות של פיי אבל בכל זאת די שרירי באופן שהזכיר קצת את קורו. פיי נהנה לראות גוף שבנוי קצת שונה משניהם אבל עדיין ממש יפה. חידוש מרענן.

קורו הוריד ממנו בזהירות את המשקפיים, והניח אותם על השולחן שלייד המיטה, שלא יקרה להם כלום. הוא נישק אותו בצוואר וסאיצ’ירו השעין את הראש לאחור, לא כל כך רגיל להיות בצד הפחות דומיננטי אבל מתחיל לאהוב את זה. למה לא בעצם?

„קורו צ’אן… אני לא יכול!“ פיי הרס להם את הכל פתאום "אני לא חושב שאני אהיה מסוגל…“

פיי התיישב במיטתם וקורו עזב את סאיצ’ירו והתיישב לידו, מלטף את שיערו ומנסה לתת לו להרגיש בנוח. שיספר להם בדיוק עם מה הוא בסדר ועם מה לא.

„אני לא רוצה שאף אחד יחדור אלי אם זה לא אתה…“ הוא אמר עם מבט של מצוקה בעיניו.

קורו חיבק אותו חזק.

„אנחנו לא נמצאים בעולם מודרני…" אמר קורו בזמן שהוא הצמיד את פיי אליו "ואני לא מכיר זוגות הומואים אחרים… אבל… יש לי הרגשה שכל בעל אחר, אם בן הזוג שלו מאשר לו לשכב עם בחור חתיך שכל כך רוצה אותו, הוא היה קופץ על ההזדמנות. אבל אתה אומר לי שאתה בכל זאת רוצה אותי ורק אותי?“

פיי הנהן לתוך הכתף שלו. „אני רוצה לשמור אמונים לך ורק לך… אבל זה לא…“ היה לו קצת קשה להסביר "זה לא שאני לא אהנה מדברים אחרים… פשוט… החדירה עצמה…“

„אני מבין.“ קורו חיבק אותו חזק והשעין את ראשו על ראשו של פיי.

„אני גם…" המשיך פיי להסביר מה הוא אוסר עליו "לא רוצה שאתה תעשה דברים כאלה עם אחרים. אני רוצה להיות היחיד שאיתו מותר לך…"

„היי, קוסם יפה שכמוך, אין לך מה לדאוג.“ סאיצ’ירו התיישב מצידו השני. „אתה לא אצל המלך ההוא, ואתה לא קשור אצלי על הקיר. הפעם זה הבית שלך ואתה זה שמחליט.“

פיי הסתכל עליו.

„אף אחד יותר לעולם לא יתייחס לחלקים הכי סודיים שלך כאילו הם הצעצוע הפרטי שלו. אני וקורו שלך לעולם לא ניתן לזה לקרות!“

פיי צחק, השתחרר מקורו לרגע וחיבק גם את סאיצ‘ירו. בפעם הראשונה מאז ששניהם עירומים.

„יש לי רעיון.“ אמר סאיצ’ירו בחיוך מרושע והסתכל בעיניו תוך כדי שהם מתחבקים "מה אם תהיה לך אפשרות לעשות דברים עם שנינו, כשאני מבטיח לך שרק הבעל שלך יהיה זה שיכנס אליך?“ הוא ליטף את עור הפנים הכל כך נעים של פיי.

„הו! אני אשמח!“ פיי נישק אותו נשיקה ענקית כדי שלא יעלב ממה שהוא אמר קודם.

„תגיד, מה דעתך…“ הוא ליטף לפיי את השיער וניסה להיות מאוד נחמד אליו בזמן שקורו עיסה את כתפיו וניסה להרגיע אותו כמה שיותר "אם הבעל שלך הוא זה שיעשה אותך, אבל שנינו נכין אותך?“

„הו, שניכם כל כך נחמדים אלי!“ פיי חיבק את הצוואר של כל אחד מהם בזרוע אחרת. ונישק את שניהם על הלחי בזה אחר זה.

קורו שם יד על הלחי של סאיצ’ירו יוצר משולש "תגיד, מה אתה יודע על איך מכינים את פיי? תרצה לראות את הנוהל?“

„הו, אני אשמח לקבל קצת חינוך בנושא!“ חייך סאיצ’ירו והרכיב את משקפיו מחדש.

קורו נישק את פיי על הראש ויצא מהמיטה. הוא התחיל להוציא דברים מהארון שליידה.

„שים לב מה יש לנו כאן…“

„הו, זה מעניין מאוד…“

„כפי שאתה יכול לראות… בתור התחלה, כמובן, ג’ל סיכה….“

„ברור. אבל מסקרן אותי איזה בדיוק ומאיזה עולם.“

„אה, אין תחרות בכלל. בית המרקחת מהעולם של המכשפה לוקח את כולם בגדול…“

„הממ… שמעתי שמועות על בית המרקחת הזה, אבל די התרחקתי מהעולם ההוא כשהבנתי כמה מעפנים היו ה-אני- והפומה, הסובארו והקמואי שהיו שם… רובם כבר מתים בכלל. הרגו אחד את השני… סתם אידיוטים…“

„מה לא היה בסדר בהם?“

„ה-אני- היה כזה פסיכופט מעצבן.“

„הו, כן, שונה מאוד ממך…“

„נכון?“

„טוב, אז בכל מקרה, כשמדובר בבתי מרקחת, העולם ההוא הוא דווקא מקום מצויין… עכשיו, תראה מה יש לנו שמייצג את העולם שלי.“

„הו? לא חשבתי שהם יתרמו בנושא.“

„דווקא כן, תראה את זה – זה שמן מיוחד מכל מני צמחים. לעשות איתו מסאג’ים זה פשוט ה-דבר, סמוך עלינו…“

„הו, פשוט מרתק לבקר אצלכם.“

„נכון? עכשיו, השמן הזה באמת מעולה למסאג’ים, והג’ל סיכה הזה – יכול להיות שאני אוכל להשתמש בו עליך ברגע זה בלי שזה יכאב לך בכלל…“

„מה אתה אומר…“

„אבל בשביל לעשות לפיי ביד שניהם לא ממש משהו…“

„הו, כמה נורא!“

„זוועה. עכשיו, אני לא זוכר מאיזה עולם גנבתי את הקרם הזה. אני חושב אחד מהעולמות שנשארנו בהם בבית מלון. אבל הוא ממש מצויין למטרה. זה קרם ידיים אם אני לא טועה. הוא יעשה את העבודה.“

„חבל שאתה לא זוכר איזה, הייתי מביא לכם כשהייתי בא לבקר בפעם הבאה…“

„הו, כמה מתחשב מצידך.“

„אני בן אדם מתחשב.“

„אבל יש איתו בעיה.“

„הו?“

„הטעם שלו נורא.“

„הו לא!“

„נכון? אם אתה רוצה לעשות לפיי אחר כך גם דברים אחרים, זה עלול להתגלות כבעייתי.“

„אז מה אתם עושים בשביל זה? אני בטוח שזה מעצבן לרוץ למקלחת ולחזור באמצע…“

„בדיוק. בשביל זה אני אוהב להשתמש במגבונים לחים. (גם אותם סחבתי מאחד העולמות) הם ממש מנקים את פיי כמו שצריך והם גם ממש נעימים.“

„כמה שאתם מצויידים!“ התרשם סאיצ’ירו "אני לא יכול לחכות להשתמש בכל הדברים האלה בזה אחר זה….“

„אז למה שלא תתחיל במסאג’?“

הם התחילו לעסות לפיי את הצורה. כל אחד מהם בשתי ידיים על כתף אחרת. הם עיסו לו גם את הזרועות. זה היה קצת קשה כי הוא שכב על הגב ולא על הבטן, אבל הם עשו כמיטב יכולתם. מדי פעם אחד מהם לא יכל לעמוד בזה יותר ונתן לפיי נשיקה על הלחי.

„איך זה מרגיש?“ שאל קורו "מסאג’ משניים במקום רק ממני?“

„לא יודע איך זה מרגיש, העיקר שלא תפסיקו…“

„אני לא חושב שאפשר להוציא ממנו יותר מזה כרגע….“ קורו חייך אל סאיצ’ירו. „תירגע, פיוש, תשתחרר. שנינו כל כך אוהבים אותך!“

„נכון!“ הסכים סאיצ’ירו במהירות. „ואנחנו רוצים להכין אותך כמו שצריך שחס וחלילה לא יכאב לך אפילו קצת!“ הוא נישק אותי על הראש.

„אמר מי שאזק אותי בשלשלאות לקיר כמה ימים….“ צחק פיי.

„אני רוצה לחזור בזמן ולהרוג את מי שהייתי שהעז לעשות לך את זה!“

קורו תפס את היד של סאיצ’ירו ושילב אותו אצבעות, חוץ מהאצבע הראשית של שניהם. זה היה הרגע להראות לו מה הג’ל סיכה הזה מסוגל לעשות.

„וואו, רגע היסטורי…“ סאיצ’ירו נשמע ממש מתרגש.

„אתה בקושי יכול לנשום, הא?“ קורו חיבק את כתפיו בידו השניה.

„אתה בטוח שזה בסדר, פיי?“ שאל סאיצ’ירו "אם שנינו נכין אותך עכשיו?“

„כן, אני מאשר לכם.“ אמר פיי בחיוך ענקי.

„תראה כמה הוא מתחשב….“ אמר קורו.

סאיצ’ירו החזיק בידו השניה את מתניו של פיי וסוף סוף, אחרי הרבה עמודים שמוקונה כתב, התחת של פיי נפרץ על ידי שני לוחמים חסונים.

פיי עצם עיניים בחיוך מקסים ופרש את זרועותיו לצדדים.

בהתחלה קורו וסאיצ’ירו זזו בתיאום מוחלט גורמים לפיי להירגע ולהשתחרר, אבל באיזשהו שלב הם יצאו מסנכרון, אצבע אחת נסוגה כשהשניה חודרת ואחר כך השניה ונסוגה והראשונה דוחפת קדימה.

פיי התחיל להשתגע מזה.

„וואו… זה פשוט… וואו… אתם, שניכם… וואו!!!“

„אני חושב שהעניין מוצא חן בעיניו…“ אמר סאיצ’ירו. הוא כבר לא היה מסוגל למנוע מעצמו להיות מפחיד. הוא לא הצליח להסתיר את החיוך שלו, כמו חיוך של עכביש שחזר לקורים שלו וגילה ש-18 זבובים נתפסו בהם. שניהם חייכו אל פיי חיוכים כל כך טורפניים שלרגע אחד זה הפחיד אותו.

הוא הרגיש כאילו הוא עדיין בטירה של סאיצ’ירו באותו היום כשקורוגאנה בא להציל אותו, רק שבמקום להציל הוא החליט לחבור יחד עם הבחור שקשר אותו לקיר.

אבל ההרגשה הזאת עברה לו מהר והוא שוב הרגיש איך כל השרירים שלו נרגעים.

קורו הושיט לסאיצ’ירו את הקופסא של הקרם. וסאיצ’ירו המום מהכבוד כמעט הפיל אותה.

הוא הוציא את ידו מגופו החם והמהמם של פיי, וקורו הוסיף מייד אצבע שנייה משלו.

סאיצ’ירו ניקה את ידו באחד המגבונים ואז השתמש בקרם על פיי, מנסה להראות לו כמה שהוא אוהב אותו. האנחות של פיי באותו הרגע היו הקול היפה ביותר שהוא אי פעם שמע.

„תיזהר…“ אמר קורו "רצית להכין אותו, לא לסיים אותו…“

„אני מניח שעכשיו תורך.“ אמר סאיצ’ירו. „תשכב לייד המהם הזה ותן לו יד.“

„כן המפקד!“ קורו נישק אותו, מנסה להראות לו שלמרות שהוא התנהג בתור הדומיננטי קודם זה לא אומר שהוא לא מוכן שזה יהיה אחרת לפעמים.

קורו הוריד את בגדיו במהירות ונשכב לייד פיי. הם אחזו ידיים.

סאיצ’ירו השתמש בקרם על שניהם. אוחז בחלק הרגיש ביותר בגוף של כל אחד מהחברים המכהנים בזוג המקסים של קורו ופיי. וכל הזמן מרגיש את ההרגשה הזאת, כאילו כבוד עצום בגודלו נפל בחלקו.

לעזאזל עם הנינג’ה הזה… חשב לעצמו סאיצ’ירו. הקוסם הזה בטח צריך להשתמש בשתי הידיים שלו כשהוא עושה את מה שאני עושה עכשיו… ברור שפיי יעדיף אותו על פני כל אחד אחר… מה זה העונק הזה?!

„אל תסתכלו עלי….“ אמר סאיצ’ירו. „תסתכלו אחד על השני. תסתכל לו בעיניים.“

קורו ליטף את הלחי של פיי בידו השניה, היד המלאכותית שלו, בזמן שהוא הסתכל בזוג העיינים הכחול והמכשף הזה של פיי ד. פלורייט.

סאיצ’ירו הרגיש כמה זה חדש בשבילו לנסות לגרום לאחרים להרגיש טוב, אבל הוא התרגל מהר. הוא לחץ בעדינות על הנקודה האהובה עליו, על תחתית ה"ראש" ועיסה את שניהם בעדינות אך בנחישות, ואז עזב אותם. הוא השתמש קצת בקרם גם על עצמו (כי גם לו מגיע) ואחר כך ניקה את ידיו במגבונים הלחים שקורו המליץ עליהם כל כך.

„אני מניח שבדרך כלל פיי נמצא בצד המקבל…“ הוא אמר לשניהם בחיוך.

„תתפלא. אבל לא תמיד. לפעמים אנחנו מגוונים.“ צחק קורו וליטף את הלחי של פיי.

„כן, בפעמים הנדירות שהוא מרשה לי…“ צחק פיי.

„טוב מישהו עם גודל מרשים כמוך די הרוויח את הזכות להיות בצד הדומיננטי, אני ממש מתרשם דרך אגב…“ סאיצ’ירו התיישב לייד קורו והפנה את פרצופו אליו. „אבל היום… היום אני אהיה זה שיעשה אותך. אבל לא בעצמי. בשביל המטרה הזאת אני הולך להשתמש בגוף של הבעל היפה והעדין שלך.“

שתי זוגות עיניים, אדומות וכחולות הביטו בו בהתלהבות.

סאיצ’ירו הרים את פיי, חיבק את מתניו והצמיד אותו אליו. הגב של פיי נלחץ לחזה ולבטן שלו, הראש של פיי נשען על כתפו.

הוא הניח את פיי בדיוק מעל קורו.

פיי רצה להרגיש גם כמה שיותר מקורו והצמיד את רגליו לצדדים שלו בזמן שסאיצ’ירו שיפד אותו על הבעל שהוא כל כך אוהב.

הוא ניסה להישען בידיו על כתפיו של קורו, אבל הוא היה רחוק מדי. במקום זה הוא הרים אותן ותפס את העורף של סאיצ’ירו, קובר את אצבעותיו בשיער שלו בזמן שסאיצ’ירו מנשק אותו בצוואר.

באותה מידה הוא היה יכול להיות קשור בשלשלאות לקיר. הוא לא היה מסוגל לזוז. אחרים יזיזו אותו.

סאיצ’ירו באמת התחיל להזיז אותו. כמו שהוא אמר קודם, הוא השתמש בגוף של פיי כדי לזיין את קורוגאנה ופיי יכל רק להישען על הכתף שלו ולצרוח. קורוגאנה שלח את ידיו קדימה ותפס את התחת (המדהים) של פיי כדי לסייע לתנועה. מכיוון שלא היתה לו יד פנויה, סאיצ’ירו נאלץ להיות זה שיעשה לפיי ביד באותו הזמן. למזלם פיי כזה רזה ועדין וכמעט לא שוקל כלום כך שזרוע אחת של סאיצ’ירו הספיקה בהחלט כדי לחבק את מתניו ולהזיז אותו.

זאת היתה הרגשה מוזרה בשביל פיי. שני גברים שמזיינים אותו בו זמנית במקום אחד. חצי מהגוף שלו נוגע בקורו, וחצי בסאיצ’ירו. בגלל הקרם שהם השתמשו בו, הזין של סאיצ’ירו שהשתפשף על החריץ של פיי הספיק לו לגמרי בשביל להרגיש כאילו הוא ממש מזיין אותו בדיוק כמו שקורו עושה.

למעשה שני גברים זיינו את פיי באותו הזמן. אחד ממש חודר לישבן שלו ואחד נצמד לחריץ שלו.

זה היה פשוט מדהים. במקום שתיים הייתה שם התנגשות של שלוש אנרגיות גבריות. כל אחד עם גוף קצת שונה ועם מיניות קצת שונה. ושלושתם לגמרי בתוך העניין.

פיי לא האמין עד כמה טוב שזה יכול להרגיש. הוא הרגיש את סאיצ’ירו נצמד אליו יותר מקורו, שהוא יכל להרגיש רק את הצדדים שלו עם הרגליים שלו ואת הידיים של קורו שאחזו בו, אבל הוא ראה רק אותו, הוא ראה איך קורו נראה כשהוא נהנה מאוד אחרי כמה ימים שהמסכן היה בלי פיי שלו. והוא יכל להרגיש הרבה מסאיצ’ירו שזיין אותו גם, באותו הזמן, אבל לא יכל לראות אותו בכלל.

הוא הרגיש מותקף על ידי שני גברים אקטיבים שרצו אותו מאוד ונהנו ממנו ומהגוף שלו בלי שהם יצטרכו לחלק את ההנאה בינהם. כל אחד מהם לגמרי זיין אותו. ופיי היה חופשי להנות מהעניין פי שתיים מכרגיל.

קורו ופיי סיימו את עם הקצבים המגששים של ההתחלה, והקצב המרכזי שלהם נקבע. קורו התחיל לתת את הקצב, ובעצם לפצוח בחלק הראשי של לזיין את פיי.

אבל הם לא הבינו משהו בקשר לסאיצ’ירו.

הוא לא קיים יחסי מין כבר כמעט שנה, ובימים האחרונים היה לו את פיי בכבודו ובעצמו מול העיניים והוא לא העז לעשות כלום. הוא אפילו לא עשה ביד, כי הוא חשב שאולי הוא יתחיל להעיז מתישהו ורצה לשמור את הכל לרגע הזה. ועכשיו הוא הרגיש את הגוף של פיי, אבל לא רק זה, גם הידע שפיי עכשיו נצמד עליו ומשמיע קולות כאלה בגללו היה יותר מדי בשבילו.

אז כשקורו ופיי רק התחילו את העניין המרכזי הוא כבר התפוצץ על הגב של פיי והבטן של עצמו באנחות עמוקות, כמעט צורח.

„אני מצטער…" הוא התחיל להתנצל "עבר הרבה זמן… ואתם פשוט כל כך…“

הוא הרים את פיי והוציא ממנו את קורו, גורם לאנחות אכזבה משניהם. (הוא רצה למהר ולגרום לאנחות שלהם להשתנות.) הוא השכיב את פיי על הגב.

„עכשיו אתה תהיה למעלה" הוא אמר לקורו.

„איך שתרצה לראות אותנו!“ קורו תפס את סנטרו ונישק אותו.

„עכשיו אני רוצה ששנינו נתקיף את פיי כל כך עד שגם הוא יתפוצץ. אני רוצה שאתה תעשה אותו בזמן שאני אמצוץ לו.“

„וואו!“ אמר פיי "אני כבר לא יכול לחכות ולראות איך דבר כזה מרגיש!!“

קורו נכנס שוב אל פיי והשניים התחבקו חזק.

להזכירכם, הם כמעט לא נגעו אחד בשני קודם. ובאותו הרגע היה להם כל כך כיף להתחבק ולהרגיש זה את זה לגמרי.

למרות שפיי נטחן חזק על ידי קורוגאנה ממש עכשיו הוא עדיין הרגיש שהוא התגעגע אליו. קורו קבר את עצמו בתוכו שוב ונישק אותו כאילו הוא לא ראה אותו שנתיים.

אבל הוא לא יכול גם להיצמד אליו וגם לעשות את מה שסאיצ‘ירו תכנן. אז הוא התיישב על ברכיו ומשך את פיי אליו.

סאיצ’ירו ניקה את פיי עם המגבונים הלחים ופנה להדגים לו את כישוריו. את מה שהוא היה מת לעשות לו כשפיי היה קשור לקיר.

זה היה נס שפיי לא התפוצץ מייד.

„אתה אוהב את זה?“ שאל קורו עם ברק בעיניו "שגבר אחד טוחן אותך וגבר אחר מוצץ לך???“

קורו אהב לשאול את פיי אם הוא אוהב את זה על הדברים שהוא עושה לו, מאז שהוא גילה שהפרטנרים שהיו לו לפניו אף פעם לא התעניינו. היה כיף לראות איך השאלות האלה משגעות את פיי. אבל הפעם הוא לא היה יכול לענות לו בצורה קוהרנטית.

„כן!!! וואו… כל כך… זה… אני…“ בשלב הזה הוא התחיל לצרוח. הוא החזיק את הראש של סאיצ’ירו ביד אחת וקורו רכן קצת קדימה שפיי יוכל להניח את היד השניה על הראש שלו. וכשהוא החזיק את הראשים של שניהם, שתי ידיו העדינות בתוך שיער שחור, אתם יכולים לתאר לעצמכם שהוא לא שרד הרבה זמן.

פיי נראה לקורו כל כך יפה באותו הרגע כשהוא התפוצץ בהרגשה כל כך נפלאה אחרי כמה ימים של חוסר פעילות. הוא הרגיש איך האהבה ששני האנשים האלה מרגישים אליו זורמת לתוכו מהראש ועד כפות הרגליים, ממלאת אותו עד שהיא מתפרצת מתוכו. הוא ממש הרים את גופו באוויר, את גופו שנתמך על ידי ידיו של קורו, נחדר על ידי קורו עצמו ונשאב על ידי פרטנר נוסף.

הוא התמוטט לגמרי על המזרון, ידיו פרושות לצדדים, מרגיש כאילו הוא נמס לתוך המיטה. לא היה לו כוח יותר לזוז או לעשות כלום.

סאיצ’ירו לא בלע בכלל. במקום זה הוא אגר. ומייד אחרי שהוא היה בטוח שהפולסים שפיי ירה לתוכו הסתיימו, הוא שיחרר את השבוי מתוך פיו ונישק את קורו בטירוף חושים.

שניהם אוכלים את פיי. למעשה זאת היתה נשיקה של שלושתם. הם לא הפסיקו עד שהם סיימו את הכל בזמן שפיי לוחש להם באפיסת כוחות "כן, כן, תאכלו אותי!“

„וואו!“ אמר קורו. קצת בהלם ממה שקרה. מאיך שפיי הבהב סביבו, ולפני שהוא יכל לקלוט מה קורה, הוא הותקף עם הנשיקה הזאת.

„אני ראיתי את פיי גומר!“ אמר סאיצ’ירו בהתלהבות של ילד בן 10 שקיבל חתימה משחקן הכדורגל האהוב עליו.

„אין שום דבר שמשתווה לזה, הא?“ חייך קורו.

„הממ… אני לא בטוח. כי עכשיו תורך…“ סאיצ’ירו התיישב מאחורי פיי ונתן לו להישען עליו. „אני בטוח שמישהו חזק כמוך צריך לקבל קונטרה של יותר מאיש אחד. עכשיו אתה תוכל להתפרע כמו שתמיד רצית בלי לרסן את עצמך".

קורו באמת התחיל להתפרע על פיי בכוח ובקצב שהוא אף פעם לא יכל לתת בתנוחה הזאת, אחרת הראש של פיי היה נחבט בקיר.

לא היה מה לעשות, היה גבול לקונטרה שפיי היה יכול להחזיר לו לבדו, בהתחשב בזה שהוא הרבה פחות חזק פיזית ממנו. אבל ההשלמה הזאת היתה בדיוק מה שהוא היה צריך. סאיצ’ירו ייצב את פיי בדיוק בדרך שנותנת לקורו את מידת הקונטרה הנחוצה.

„תגיד…“ שאל סאיצ’ירו "מתי מתרגלים לעובדה שאתה עושה מישהו יפיפה כמו פיי? מתי זה מתחיל להיות השיגרה?“

„לא מתרגלים!!!“ צעק קורו! „אתה לא מתרגל אל פיי, אתה מתמכר אל פיי!“ העיניים של פיי נפקחו בתדהמה. קורו התחיל להודות בדברים שהוא עדיין לא הודה בהם בפני פיי עצמו. „זה עדיין מרגש כמו בפעם הראשונה שהקוסם המדהים הזה הרשה לי להחזיק אותו בזרועותי!! אני נדהם כל פעם מחדש מכמה מזל שיש לי!!“

„קורו שלי…“ אמר פיי בהתרגשות וחיבק אותו חזק, הם ממש נצמדו אחד לשני.

„ברגע שמתחילים כבר אי אפשר יותר בלי פיי!“ קורו המשיך לצרוח "לא יכולתי להוריד את העיניים ממנו, אחר כך לא יכולתי להוריד את הידיים ממנו, לא יכולתי להוציא את הלשון מהפה שלו, לא יכולתי להוציא את הזין שלי מהתחת שלו. ברגע שמתחילים אי אפשר להפסיק! אני חייב שהוא יסתכל עלי בעיניים האלה שלו! חייב להרגיש את הידיים העדינות שלו עלי! אני לא יכול בלעדיו! אני שייך לו לעולמים! אז אל תיקח אותו ממני יותר!!!“ הוא רצה להסביר להם עוד אבל הוא כבר לא היה מסוגל להוציא משפטים קוהרנטים.

„אז תראה לו כמה אתה אוהב אותו!!“ סאיצ’ירו צעק לו בחזרה בהתלהבות לא פחותה מזו של קורו עצמו.

פיי הרגיש כאילו קורו היה צריך את סאיצ’ירו באותו רגע. הוא היה צריך אדם נוסף שאוהב את פיי כדי שמישהו יוכל להבין אותו. באופן מוזר, הצירוף של אדם שלישי לא סיבך את היחסים בינהם אלא רק עזר כדי לקרב אותם יותר אחד לשני. עזר לקורו להגיד לפיי את מה שהוא רצה להגיד לו כבר הרבה זמן.

סאיצ’ירו נצמד לפיי חזק יותר והצמיד אליו גם את ברכיו משני הצדדים כדי לתת לקורו כמה שיותר קונטרה כך שהוא יוכל לגמור בשאגות ודחיפות פראיות, כשהוא מביע את כל הגעגועים שהיו לו אחרי כמה ימים נטולי פיי. הוא גמר ממש חזק וקרס לגמרי על הבעל היפה שלו. פיי הרים את זרועותיו וחיבק אותו, ליטף לו את השיער כשראשו של קורו קורס על החזה שלו.

סאיצ’ירו נתן להם קצת זמן לנשום ואז ליטף את השיער של שניהם. „תודה שנתתם לי לראות איך אתם נראים כשאתם עושים את זה. אין שום מראה בכל העולמות שמשתווה לכך…“

„תודה שהסכמת להשתתף.“ לחש פיי והסתכל עליו עם העיניים המדהימות שלו.

קורו גם רצה להגיד משהו, אבל הוא לא היה מסוגל לדבר כמה רגעים.

„עבודה טובה, ילדים!“ אמר סאיצ’ירו ונישק כל אחד מהם על ראשו (קצת מתקשה להגיע לראש של קורו אבל מצליח) „שמחתי לראות איך אתם עושים את זה, אבל עכשיו נעבור לחלק הכי חשוב. אני רוצה לראות איך אתם מתכרבלים ונרדמים אחרי הסקס.

הכוח של קורו חזר אליו מייד. הוא יצא מפיי בשיא העדינות עלי אדמות. אחרי הכל הפעם היה עוד עד בתוך המיטה שלהם, וצריך להראות לו כמה שהוא עדין ונחמד אל בן זוגו, שלא ידאג. הוא נשכב על הצד לייד פיי ומשך את גופו אליו מכרבל אותו בכפיות בצורה אוהבת ותומכת במיוחד, כאילו כל מטרתו היא להגן עליו מכל הסכנות בכל העולמות.

הוא הצמיד אליו את הגוף המהמם הזה וחיבק אותו בשתי ידיו (אחרי שהוא הכניס יד אחת מתחתיו).

פיי חיבק אותו בחזרה, כפות ידיו העדינות מצאו את אלה של קורו ונאחזו בהן.

סאיצ’ירו פרש את זרועו שתשמש כרית לשניהם. ראשו של קורו נח על זרועו וראשו של פיי נח על כתפו. פיי שם יד אחת על החזה שלו. סאיצ’ירו ליטף לו את השיער ואת הלחי ואז הניח את כף ידו על הכתף שלי פיי.

פיי הרגיש כל כך מכורבל ומוגן על ידי שני גברים שריריים וחסונים שאוהבים אותו.

זאת היתה הרגשה הכי טובה בעולם. כל כך טובה שהוא הרגיש שאחרי שהוא יירדם הוא יחלום בדיוק על המקום בו הוא נמצא.

שניהם היו כל כך תומכים ולא קינאו אחד בשני. הוא הרגיש את כל הפחדים שלו נמסים באווירה המרגיעה הזאת.

קורו נישק אותו בצוואר כך שפיי ינמס לגמרי בזרועותיו לתוך הכירבול שלו.

„אתה מרגיש כמה ששנינו אוהבים אותך?“ לחש לו קורו באוזן.

„גם אני אוהב אתכם…“ אמר פיי ועיניו נעצמו. שניהם החזיקו בו חזק. בקרוב מאוד הוא יירדם.

„אתם יודעים…“ אמר סאיצ’ירו "בדרך כלל זוגות שעושים שלישיה הם כאלה שמתחיל לשעמם להם… שרוצים לתבל את העניינים… או זוגות שלא מקבלים מספיק אחד מהשני… אבל אני לא חושב שזה המקרה אצלכם…“ שתי זוגות עיניים הביטו בו, מתעניינים במה שיש לו להגיד. „במקרה שלכם, אני חושב שהאהבה שלכם כל כך מטורפת ומדהימה שאתם כבר יכולים להתחיל לייצא אותה!“

שניהם צחקו, וקורו הרגיש איך כשפיי צוחק הוא מתכרבל ביתר נוחות בין שני הגופים האלה.

„אני כזה אסיר תודה שנתתם לי להשתתף בחוויה שלכם… אני די בהלם האמת…“ סאיצ’ירו נשמע ממש מתרגש. הוא ליטף את הכתף של פיי וחיבק אותו חזק אליו בעזרתה מזיז את האגודל שלו על העור הנעים.

„מתי שתרצה" אמר קורו בחיוך. „אתה תמיד מוזמן להתארח אצלנו.“

„הו, אתם כאלה מארחים אדיבים!“

„אתם יודעים…“ אמר פיי חצי מנומנם "אני חושב שאני יכול להסיר את האיסור שלי להיחדר על ידי מישהו שהוא לא קורו טאן…“

„אתה בטוח?“ שאל קורו וליטף את שיערו "אני לא רוצה שתעשה שום דבר שלא נוח לך רק בשביל לשמח אותנו…“

„כן. אני בטוח. זה יהיה בסדר. עכשיו אחרי הפעם הראשונה אני כבר אוכל…“

„הממ…" אמר סאיצ’ירו "אולי כדאי שאני אנצל את הכנסת האורחים שלכם ואשאר עוד כמה ימים?“

„כל כך הרבה אפשרויות…“ חשב קורו בקול רם "כל כך הרבה דברים שאנחנו יכולים לעשות כשאנחנו שלושה אנשים…“

באמירה אופטימית זו השלושה נרדמו ופיי במיוחד ישן ממש טוב.

**********************************************************

פרק שלישי

סאיצ’ירו באמת נשאר אצלם איזה שבועיים. במהלך היום הוא הסתובב ביפן, כי יש שם הרבה דברים מעניינים לראות, ואז הוא היה חוזר ומכין ארוחות ערב מרשימות ומושקעות לקורו ופיי שחזרו מהעבודה.

במהלך שהותו שלושתם ניסו כמה שיותר אפשרויות. פיי אהב במיוחד שאחד מהם עושה אותו בזמן שהוא מוצץ לשני, וגם הזדמנו לו כמה אפשרויות להיות אקטיבי. הוא היה זה שפרץ את סאיצ’ירו לראושנה, והוא השתדל להיות כמה שיותר עדין. באותו הזמן קורו עשה אותו. לעשות ולהעשות סימולטנית היה פשוט יותר מדי טוב בשביל להיות אמיתי. פיי החליט שלא קיים משהו יותר מדהים מזה.

סאיצ’ירו הסכים איתו, אחרי הכל זה היה מה שקורו הציע לו בהתחלה, להיכנס בין קורו לפיי, לזיין את פיי, הפסיבי הקלאסי, בזמן שקורו, דוגמא ומופת לטיפוס האקטיבי מזיין אותו. זאת באמת היתה ההרגשה הכי טובה שקיימת.

סאיצ’ירו תמיד השתמש בקונדום, הוא אמר שהוא לא היה סולח לעצמו אם הוא היה מעביר להם איזה מחלה מעולם לא ידוע. זאת היתה הפעם הראשונה שהם ראו דבר כזה, אז הם די הופתעו. פיי אמר שאצל אשורה הם היו חוטפים הרבה מחלות, אבל הוא פשוט היה מרפא להם אותן. סאיצ’ירו התחיל להתעניין, אבל קורו הסביר לו במהירות שפיי לא אוהב לדבר על התקופה הזאת (וחיבק את פיי חזק כדי שישכח מזה מהר) אז הם חזרו לעשות דברים אחרים…

הם אהבו להירדם כל פעם כשאחד מהם שוכב על גבו והשניים האחרים נשענים עליו.

בשביל סאיצ’ירו זה הרגיש נפלא לחבק מצד אחד את קורו ומצד שני את פיי. פיי הרגיש מצד אחד הבעל התומך שהביטחון שהוא משדר מסעיר אותו, ומצד שני את הפסיכופט שהסכנה שהוא משדר מסעירה אותו. כשקורו חיבק את שניהם הוא הרגיש כאילו מצד אחד נמצא מלאך ומהצד השני שטן וששניהם מדהימים במיטה כל אחד בדרכו.

אחרי שנה בערך סאיצ’ירו חזר לבקר. הוא הופיע בגינה שלהם כשפיי השקה את הצמחים וברגע שהוא ראה אותו הוא פשוט קפץ עליו והם התחילו להתנשק בפרעות. הם ניסו להיכנס הביתה, אבל היה להם קצת קשה בזמן שהם מתנשקים ופיי שצריך ללכת אחורה בזמן שחופנים לו את הישבן וכל זה…

ברגע שהם הצליחו, וסאיצ’ירו עבר לנשק את פיי בצוואר, פיי צעק לקורו שיש להם אורח שעומד לטחון לו את הצורה. קורו נכנס מהר לחדר במבט שואל, וכשהוא ראה שזה סאיצ’ירו הוא חייך ואמר "אתם לא תצליחו להגיע עד למיטה". בקול של מישהו שמביע אבחנה על מה שהוא רואה. „אתה עומד לעשות את בעלי כאן ועכשיו על הריצפה.“

„אתה בטוח שאתה בסדר עם זה?“ שאל סאיצ’ירו שכבר הניח את פיי על הריצפה ונשכב מעליו.

„אני לא חושב שיש לך הרבה ברירות…" קורו נשען על הקיר ושילב ידיים. „הפעם אני הולך רק להסתכל.“

„אתה בטוח בקשר לזה?“ שאל פיי בזמן ששתי ידיים נחושות הסירו ממנו את כל בגדיו.

„כן. אחרי אתמול גם אין לי כוח…" הסביר קורו "לא נתתי לפיי לישון. נתתי לו לנוח כל פעם איזה רבע שעה ואחר כך הערתי אותו שוב, עד שהוא רמז לי בעדינות אחרי חמש פעמים להניח לו לנפשו ולאפשר לו כמה שעות שינה…“

„חמש פעמים, פיי?!“ סאיצ’ירו נשמע מופתע "ועדיין אתה ככה???“

„התגעגעתי אליך ספציפית!“ צעק פיי. וזה בערך היה המשפט הקוהרנטי האחרון שנאמר לזמן הקרוב. במיוחד אחרי שקורו הלך להביא להם את הג’ל סיכה והניח אותו לידם למקרה שהם יזדקקו לו.

לא לקח הרבה זמן עד שקורו שינה את דעתו בעניין ה"רק להסתכל".

אחרי הכל הריצפה קשה מדי בשביל פיי שלו. יהיה לבלונדיני היפה הזה הרבה יותר נוח להישען על קורו שלו, בתנוחה דומה למה שסאיצ’ירו עשה בפעם הראשונה ששלושתם היו יחד.

הוא מצא את עצמו מחבק את פיי חזק ועושה לו ביד בזמן שגבר אחר שוכב איתו, ובמקום לקנא הוא רק נהנה מהמראה הזה. או שמשהו לא בסדר איתו, או שהוא כל כך בטוח בקשר בינו ובין פיי שדברים כאלה בכלל לא מפריעים לו, להיפך.

„תראה לו כמה התגעגעת אליו!“ הוא שמע את עצמו אומר לסאיצ’ירו.

סאיצ’ירו יכל רק לצרוח בתשובה בזמן שהוא המשיך לדחוף את עצמו לתוך פיי שוב ושוב עד כדי אבדן שפיות. מי שאומר שחזרה על אותה הפעולה זה דבר משעמם לא יודע על מה הוא מדבר! כל האושר בכל העולמות נמצא בתוך פי הטבעת של הבחור המקסים הזה!

„אתה אוהב את זה?“ הוא שמע את קורו שואל את פיי "כשמישהו אחר טוחן אותך כשאני מחזיק אותך בזרועותי?“ ואז הוא שמע את פיי פורץ בצרחות אימים. הצליל הכי נפלא בעולם…

אחרי שהם נרגעו קצת ונכנסו לאמבטיה המדהימה שיש להם בגינה, פיי וקורו ישבו מחובקים בצד אחד שלה וסאיצ’ירו נשען על הצד השני והביט בכוכבים, הוא סיפר להם קצת על נדודיו.

„מצאתי כמה גרסאות שלך בעולמות אחרים…" הוא סיפר לפיי "לרובן המוחלט יש קורו.“ הוא אמר באכזבה. או בעצם שלא באכזבה.

„הו! אני שמח לשמוע!“ אמר פיי.

„רק אחד מהם היה עם אשורה משום מה… אני חושב שאולי הוא בשלב שהוא עדיין לא פגש את הקורו שלו, או שזה עולם בלי קורו… אבל אל תדאג.“ הוא אמר לעיניים של פיי שנפתחו באימה "אני ריחרחתי קצת מסביב ולא ראיתי שום סימן לזה שזה אשורה שיש לו צד פסיכופטי".

„הו, אם כך אני מניח…“ פיי נשמע מבולבל. „טוב, אני חייב לזכור שגירסה אחרת שלי היא לא אני, אלא אדם אחר…“

קורו חיבק אותו חזק. „עדיף שלא תספר לו על גירסאות של פיי נטולות קורו-סאמה".

פיי התפקע מצחוק כשהוא שמע את אחד משמות החיבה המטופשים שלו נאמר על ידי קורוגאנה עצמו.

„אני מבין שאני ופיי עד כדי כך נועדנו אחד לשני,“ אמר קורו "כך שאפילו אנחנו, הגירסאות שלנו שנולדו בעולם בו השני לא נמצא, איכשהו מצאו אחד את השני בסוף…“

„זה כל כך נועד לקרות! זה הכי היצוזן שיש!!!“ פיי חיבק אותו והרגיש עוד יותר שייך לקורו מקודם (אפילו שהוא ממש הרגע שכב עם איש אחר מול העיניים שלו).

„פיי…“ אמר סאיצ’ירו אחרי כמה זמן והחזיק בידו "אני לא יכול לבוא אליכם יותר… אני… אני באמת אוהב אותך יותר מדי… ואתה באמת… אתה שובר לי את הלב…“

פיי עבר לצד השני של האמבטיה וחיבק אותו חזק. סאיצ’ירו השעין את ראשו על כתפו ופיי ליטף את שערו.

„אני מצטער.“ אמר פיי.

„אל תצטער. שלא תעז להצטער.“ סאיצ’ירו התרפק בזרועותיו. „הבעל שלך צודק. אי אפשר לצנן את ההתלהבות שיש ממך, רק הולכים ומתמכרים אליך יותר. אני חייב להפסיק לפגוש אתכם ולהפסיק לתצפט על גרסאות אחרות שלך…“ הוא אמר את המילים האלה אבל דווקא חיבק את פיי ונצמד אליו כאילו הוא לא מסוגל לעזוב אותו. „הסיבה שבאתי היום… רציתי לתת לך משהו. אתה אמרת שכוח הקסם שלך מסוגל להזיק אבל לא לרפא. אבל אני לא חושב שאני מסכים איתך. אני חושב שאולי אתה לא מסוגל לרפא פצעים פיזיים, אבל אתה בהחלט מסוגל לרפא לאחרים את הנפש, כמו שעשית לי. אחרי שהחזקת אותי בזרועותיך באותו היום, כל הנטיות המרושעות שלי נעלמו, ואני בטוח שזה קרה כי ריפאת את מחלת הנפש שלי עם כוח הקסם שלך. את אשורה לא יכולת לרפא כנראה רק בגלל הקללה. ואני חושב שאם תלמד תוכל לרפא מחלות, אפילו אם לא תצליח לרפא פצעים. מחלות נפשיות – זה בטוח, אבל אולי גם ממש מחלות. הבאתי קמע רפואי שיכול לעזור לך. חשבתי שתוכל ללמוד את כוח הקסם שלו וכך תוכל להפוך גם לקוסם מרפא.“

„תודה רבה לך.“ אמר פיי "זאת מתנה נפלאה, זה מה שתמיד רציתי להיות! אני ממש מתרגש!" הם התחבקו חזק.

„אני לא אוכל יותר לראות אותך, פיי.“ אמר סאיצ’ירו בקול אומלל "אם אני אמשיך ככה, הלב שלי לא יעמוד בזה… אני חייב להפנים את זה שאתה שייך למישהו אחר ושהייתי צריך להתאהב בך רק בשביל שתרפא אותי.“

פיי רצה להגיד משהו, אבל הוא ממש לא ידע מה. הוא יכל רק להחזיק אותו בזרועותיו ולהשעין את ראשו עליו.

„אבל איך אתה חושב שתצליח לשכוח ממנו?" שאל קורוגאנה שלהקלתו של סאיצ’ירו לא הראה שום סימני קנאה.

„אני לא.“ אמר סאיצ’ירו. הוא נישק את פיי חזק ואז פתח פתח לעולם אחר, יצא מהאמבטיה, הרים את בגדיו בידיו ועבר לשם במהירות הבזק בלי להסתובב אליהם.

„הוא יחזור לכאן עוד כמה חודשים.“ קורוגאנה ניסה להרגיע את פיי.

„לא.“ אמר פיי. „הוא לא.“

„אני מצטער.“ אמר קורו. „אני מרגיש כאילו איבדנו ידיד יקר…“

פיי חייך אליו בעיניים עצומות (כך קורו ידע שהוא לוקח את זה קצת קשה. שהוא מצטער שהוא האחראי ללב שבור) „שנינו יחד, רק אני ואתה, זה בהחלט מספיק.“ אמר פיי בסוף.

הוא זינק על קורו והם פצחו בפעילות סוערת בתוך האמבטיה שלהם.

אבל הפעם הם ביקשו ממוקונה שייתן להם לעשות את זה לפחות כמה פעמים בלי לפרט לקוראים את כל התונוחות של כל סשן, ולתת להם קצת פרטיות לפעמים, בסדר, יצור לבן?! אז מוקונה עוצר את הדיווח כאן…

אלה כל אירועי השלישיה עם סאיצ’ירו שמוקונה יודע שהתרחשו. הוא מקווה שנהנתם לקרוא אותם, ושזה לא פוצץ לכם את המוח (או שכן)… לא ידוע למוקונה על אדם אחר ששני אלה עשו איתו שלישיה. יכול להיות באמת שסאיצ’ירו הוא היוצא מהכלל היחיד, וכל אחד אחר שאפילו יחשוב על להתקרב לפיי יחתך למיליון חתיכות על ידי קורוגאנה.

אבל אם הם אי פעם יעשו דבר כזה שוב, מוקונה מבטיח לדווח לכן על הכל!!!

למשל, מה אם הם יסכימו לפגוש זוג של עצמם מעולם אחר ולעשות רבעייה? לצערו של מוקונה כשהוא שאל אותם על דבר כזה לא נשמע שהרעיון מלהיב אותם. כשזה עם עצמך זה שונה לגמרי וכל זה, ותזכרו שפיי נולד בתור תאום אז לא נראה לי שיש הרבה סיכוי… אבל תהיו בטוחים שאם הם אי פעם ישנו את דעתם – תקבלו פיק! (האמת שיש את זה: https://kuroxfai.livejournal.com/1080409.html אבל הכותבת שלו מציינת במפורש שבסיפור הזה אין לפיי אח תאום. והוא גם יצא ארוך כי ארבעתם פשוט לא מפסיקים… מוקונה גם גנב משם חלקים שהיה לו קשה לתאר בעצמו, אז סליחה….)

בכלל הפיקים של מוקונה מומלצים לקריאה עם כוס מים לייד, עדיף לקרוא לפני השינה, כדי שהם לא יסיחו את דעתך במהלך היום, ומומלץ לא ללבוש צעיף או משהו שמפריע לנשום.

גם מוקנה עצמו ביקר את הזוג המקסים כמה פעמים. הם תמיד נותנים לו לישון איתם, לשמחתו, כשפיי מחבק אותו וקורו מחבק את פיי, כך שמוקונה ממש מרגיש את האהבה שהם מייצאים ותאמינו למוקונה שזה ה-דבר!!!

מוקונה מבטיח לספק לכם עוד הרבה פיקים ולהקדיש את כל כולו כדי להבהיר לעולם, ולכל שאר העולמות, עד כמה שקורו ופיי חמודים ביחד!!!“

לילה טוב לכולם! והרבה חלומות על קורו ופיי!

מוקונה אוהב אתכם!!!!

*********************************************************************

אפילוג:

אחרי שיוקו קראה את הפיק הזה היא זעמה מאוד, איך מוקונה כתב סוף עצוב כזה?? ולמה סאיצ'ירו לא עבר לגור איתם או לפחות חזר לבקר כל שנה??
אז מוקונה כתב לה עוד חצי עמוד שתהיה מרוצה, אהם אהם:

"באמת חשבת שאני לא אחזור?" צרח סאיצ'ירו בזמן שהוא טחן את פיי ללא רחם. "באמת האמנת לי??"
"כן! באמת האמנתי לך" צרח פיי בתשובה והחזיק בכתפיו באקסטזה "לרגע באמת האמנתי לך!"
"והוא היה כל כך עצוב…" לחש קורו לסאיצ'ירו ונישק אותו בצוואר, עוד מעט, אחרי שהוא קצת יכין אותו הוא יתחיל את העניין הזה של להכניס אותו בין שניהם. "אז עכשיו תראה לבעל היפה שלי כמה הוא טעה… תראה לו מה זה, כמו שאתה יודע. אל תדאג, הוא יכול להתמודד עם זה…"

אחרי שהעניין נגמר, סאיצ'ירו נשכב על הגב וניסה לחזור לנשום כמו שצריך. זה לקח זמן, הוא ממש ראה כוכבים.
"אני כל כך אוהב אותך, פיי, שאני משתגע…" הוא עצם את עיניו וניסה לחזור לנשום "אבל באותו זמן אני כל כך שמח לראות אותך עם הקורו שלך וכמה שאתם מאושרים…. אני לא יודע מה זה, אף פעם לא הרגשתי כזה… חוסר רכושנות…"
"זה די מובן…" אמר קורו שכירבל אליו את פיי חזק "אתה רואה איך אנחנו נראים ביחד…" הוא נישק את פיי בצוואר. פיי רצה להגיד משהו, אבל הוא יותר מדי נמס בזרועותיו של קורו באותו הרגע…

"אני… פגשתי… אותו…" סאיצ'ירו ניסה לדבר "את סובארו… ו… התנצלתי בפניו…" הוא צחק "הוא היה בהלם לראות אותי ככה, הוא חשב שזה עוד תכסיס, עוד איזה דרך להתעלל… לקח לי זמן, אבל בסוף הוא האמין לי… שניהם האמינו לי…" הוא נשכב על הצד וליטף לפיי את הלחי "רק חבל שהם ערפדים ולא יהיו בעניין של שלישיות וכאלה…"
"לא כולם נחמדים כמונו" אמר פיי ונישק אותו עמוקות, גורם לו להשתגע עוד יותר.
מעכשיו הוא בטוח יחזור פעם בשנה…

סוף!!