פרסי ג'קסון- המשך לדם האולימפוס פרק 2 (המשך)

אנבת'

אנבת' לא הייתה מופתעת מכך שליילה קמה להילחם. בעיקר לאחר ששמעה את הנבואה הגדולה החדשה בחלום לא מזמן…
שובו של ליאו גם לא הפתיע אותה, קצת אחרי תום המלחמה, לאחר שליאו נעלם ופייפר גילתה שמרפא הרופאים לא אצלה אלא אצלו, אנבת' הבינה את הרעיון שלו, אבל לא הספיקה לספר לאחרים.
ליילה לא הוסיפה בדבריה, תחושת קור עזה תקפה את אנבת'.
ליאו עזב את בני אפולו מנשיאת פרסי אל המרפאה כדי לתת להם לעשות את העבודה כמו שצריך, וכך גם אנבת'. היא קמה ונעמדה מול כולם, "ליילה היא אלה עתיקה, אפילו יותר מגאיה, היא רוצה שליטה, היא צמאה לדם האלים, והיא רקמה את התוכניות שלה למטה בטרטרוס. בזמן שכולנו התמקדנו במלחמה, ליילה פיתחה רעיונות, כדי להפיל את האלים מכסם. אני… יודעת את כל זה, כי קיבלתי חזיונות מאתנה".
"אם ליילה מתכננת להפיל את האלים מכסם" התערבה קליפסו "כדאי שנמהר לעצור אותה, ברגע שתתחזק, ובטח תבנה לעצמה צבא של מפלצות, היא תהיה כמעט בלתי מנוצחת".
"נכון מאוד," הוסיף ג'ייסון "ליילה עלולה להיות חזקה ואכזרית בהרבה מגאיה".
"בכל אופן," אמרה אנבת' "קיבלתי מאתנה את הנבואה הגדולה החדשה" כולם העיפו בה מבטים, אפילו בני היפנוס שבדרך כלל נרדמו ברגעים כאלה "על מרכבת החושך האופל ידהר,
שלושה חצויים יצאו בעקבות הנהר,
אהבה טרייה תעלם עם בואה,
ושבירת הלב את המלחמה תקבע."
למשך דקה, השתרעה דממה מוחלטת, עד שנראה היה שלעולם לא ידברו יותר, שימשיכו לנעוץ עיניים אחד בשני עד מותם. לבסוף ליאו ניסה לעורר את האווירה, "היי חבר'ה, זה לא כל כך נורא, משהו על אהבה, חושך, אופל, מלחמה. קטן עלינו".
ג'ייסון נראה קצת המום אבל הוסיף "לפחות אנחנו יודעים על אחד שחייב ללכת, פרסי"
נשמעו התלחשויות בקרב הקהל, אנבת' לא רצתה שפרסי יצא לעוד מסע חיפושים, אבל בתוך ליבה ידעה שאין ברירה, "אם פרסי הולך" אמרה, "אז גם אני באה".
לא נשמעו התנגדויות.
.
כיירון הזדקף, "נמשיך לדון על כך בישיבה אחר הצהריים, נכון לעכשיו, על כולם להישאר במחנה, ללא יוצא מן הכלל. אנו מברכים את ליאו על שחזר, ושלום גם לגברת הצעירה-"
"היא בת שלושת אלפים" קטע אותו ליאו.
"שלום לגברת קליפסו, את וליאו תקבלו אישור מיוחד לישון יחדיו במקום שנמצא עבורכם".
"תודה רבה, אדוני" ענתה קליפסו.
אנבת' לא נשארה בארוחה, היא רצה לעזור לבני אפולו לשאת את פרסי למרפאה. מצבו השתפר מרגע לרגע, הוא נראה ישן.

היא ישבה ליד החבר שלה שהיה רדום. פיו נטף ריר כמו תמיד ואנבת' נזכרה ביום הראשון שבו פגשה אותו לראשונה. הוא שכב במרפאה הזאת לאחר לחימה במינוטאור והזיל ריר מתוך שינה. אנבת' ישבה לידו זמן רב ונגבה את הנוזל, כשהתעורר, אמרה לו, "אתה מזיל ריר כשאתה ישן". אנבת' נזכרה בכל הדברים שעברו ביחד, מהמינוטאור (שהקרן כנראה עדיין תלויה בביתן שלו), דרך הגיזה (ששומרת על העץ של תאליה), לשמיים (שאטלס מחזיק), למבוך (שבו הכירו את רייצ'ל [לימים אורקל] בצורה טובה במיוחד), והצלת העולם, פעמיים.
אם הייתה רשימה של ההיכרויות המוזרות ביותר, המקרה הזה היה מופיע בראש הרשימה.

לאחר כחצי שעה (שנדמתה כמו נצח) פרסי התעורר. עיניו הירוקות כים נצצו לעיני אנבת'. למרבה הפתעתה, פרסי התחיל לצחוק, "אני חלמתי את החלום הכי מצחיק שהיה לי מאז…. גיל 11" צחוקו התחזק, "חלמתי שליילה מעמידה כוחות בטרטרוס ומצווה עליהם לשתף פעולה כדי להחטיף לאלים".
"פרסי-"
"רגע" קטע אותה, "עוד לא הגענו לחלק הכי מצחיק, כל הבנים והבנות שלה היו שם, כמו אז בטרטרוס, אבל הם לא צייתו לה וסתם שיחקו במעין מחבואים. אולי פוסידון החליט לשעשע אותי קצת אחרי הכל". אנבת' לא צחקה, למעשה היא אפילו לא נראתה משועשעת, היא אפילו לא חייכה.
האם הוא מבין מה זה אומר? האם היא יכולה לתת לו להשתתף בעוד מסע אחרי ששתיים הרסו להם את החיים?
"בחלום זה היה נראה יותר טוב" הוא אמר לאחר שכנראה לא זיהה נכון את הבעת פניה, "מה קרה? את יודעת שאת יכולה לספר לי הכל."
כן, היא יכולה לספר לו הכל, חוץ מזה. פרסי כל כך אהב את השגרה החדשה (שנמשכה בערך יומיים) שלא נלחמים, לא מתאמנים, רק נחים, ונחים, ונחים. היא לא יכלה להרוס לו את זה, במיוחד אחרי שכולם יודעים שהוא יצא לעוד מסע.

זה נחמד לצאת למסעות, במיוחד להגשמת נבואות. אם השתתפת באחד יש לך כבוד שלא דמיינתם מעולם. אם השתתפת בשני מסעות חיפושים יכולים להחשיב אותך כאל זוטר. פרסי יצא לשש מסעות ומתוכם שניים מגשימים נבואה. זה נותן לו יותר כבוד מלשלושת הגדולים (וזה שהוא עצמו בן לאחד משלושתם עוזר למעמדו). אבל לצאת למסעות זה דבר שיכול להרוס אותך. אם אתה לא מת זה הורג אותך מבפנים; כמה יצורים הרגת, כמה אנשים סיכנת, כמה פעמים יכולת להיהרג. המחשבות האלו רודפות אותך ללא הפסק. לפעמים אתה יוצא מדעתך רק בגלל מצפונך.
אנבת' ידעה שהוא חושב על המחשבות האלה מדי יום כי גם היא חשבה עליהם בלי סוף.
"כלום, שום דבר" מלמלה, היא לא רצתה להכביד עליו כרגע.

פרסי לא הגיב.
היא יצאה מהמרפאה. בשמיים החלו להיאסף עננים.
היא הפנתה את ראשה אל רחבת האוכל. המוני חצויים התקהלו שם, צעקות נשמעו, בכי ותדהמה שטפו את פניהם של החצויים.

אנבת' התקרבה אל פייפר שהייתה הכי קרובה אליה.
"ליאו המסכן" מלמלה פייפר.
"מה קרה?" שאלה אנבת'.
"קליפסו…. היא הייתה שם….. ואז שם ו…. ואז היא מתה"