פסיכו-קמרן-פרולוג-psycho
צרחות, דם, בכי,
׳את משוגעת׳ נשמע קול בראשה של קמילה, אותו הקול, תמיד אותו הקול.
׳אני לא משוגעת׳ החזירה הנערה המפוחדת שמחזיקה בראשה בזמן שמתפתלת על הרצפה בכאב, ומנסה להעביר את אותן הקולות.
׳את משתגעת שוב׳
׳את צריכה לנשום׳
׳את משוגעת׳
׳את לא׳
ככה נשמע הדיאלוג בראשה,
גם עם הלחימה הבלתי פוסקת בראשה ובמחשבות שלה, זה לא הפסיק, הקול שרודף אותה.
תמונות הזוועה שעוברות מול עניה כשעוצמת עניים
׳אני צריכה עזרה׳
׳את לא צריכה׳ חוזר הקול
״קמילה!״ נשמע קול מחוץ לדלת חדר האמבטיה ״קמילה פתחי את הדלת!״ נשמע אותו הקול מבחוץ, קול אנושי, חם, דואג, לא כמו הקולות בראשה זה קול אמיתי, של האדם היחיד שמעביר את הקולות.
אך באותו הזמן מגביר אותם.
דלת חדר האמבטיה נפתחה לרווחה וחשפה שם את האדם היחיד שיכול להציל את קמילה, אך להרוג אותה באותו הזמן.
והבחורה הזו היא התרופה, והרעל, החיים והמוות, האהובתה והאויבת הכי גדולה של קמילה, כמעט כמו הקולות בראשה, והשיגעון שמזדחל לראשה של הברונטית לאט.
לורן הורגי, המלאך והשטן שלה.
תגובות (0)