סיפור חיי- פרק 31- אהבה, אני שונא את המילה הזו
"קרול בואי שניה" אמהר וונדה וקמה מהשולחן, קרול קמה אחריה והן הלכו לחדרה של קרול,
"מה את מתכוונת לעשות?" שאלה אותה וונדה,
"בקשר למה?" שאלה קרול, היא הבינה שהשיחה הזו לא הולכת לכיוון שהיא אוהבת,
"קפטן מארוול אוהב אותך, את אוהבת את לוגאן ולוגאן אוהב את פפר" הסבירה וונדה,
"מה כבר יש לי לעשות?" שאלה קרול והיתיישבה על המיטה,
"כמה זמן את אוהבת את לוגאן?" שאלה אותה וונדה והיתיישבה לידה,
"הרבה, מאוד" ענתה לה קרול "מאז שהייתי בת ארבע עשרה" היא נאנחה,
"איך הכרתם בגיל ארבע עשרה?" שאלה וונדה, היא לא ידעה שהם מכירים כל כך הרבה זמן,
"הוא עבר לניו-יורק לכמה שנים, ההורים שלי לא היו מרשים לי להיפגש אחרי הלימודים עם חברים אז כמעט כל יום הוא היה מטפס ונכנס דרך החלון שלי" היא חייכה,
"ממש רומאו" צחקה וונדה,
"לא, לא היינו ביחד, כאילו בני זוג, סתם ידידים" הסבירה קרול, "אחרי שהוא עזב חזרה לקנדה היה לי ממש קשה להתרגל לזה",
"וואו, זה הרבה זמן" אמרה וונדה,
"חשבתי שהתגברתי עליו אבל עכשיו שהוא חזר, גם זה חזר" אמרה קרול והסתכלה על הצעיף האדום שהיה תלוי על ידית ארונה,
"ומה זה הצעיף הזה באמת?" שאלה וונדה והצביעה על הצעיף,
"אה זה בכלל מאח שלי, זה לא קשור וונדה" שינת קרול את הנושא.
סקרלט הפסיקה את משחקה עם רד-ווינג,
"אנחנו צריכות ל… ללכת לשם כי…" היא גימגמה,
"בלי תירוץ משכנע" השלימה אותה פפר ושתיהן הלכו משם,
"יפי של תירוץ פפ" אמרה סקרלט ושיהן עפו מהספינה,
"אולי תחליט כבר?" פנה תומאס והישתייבש מול לוגאן, כולם הסתכלו עליו,
"מה אתם רוצים?" הוא שאל,
"את מי אתה אוהב?" שאל טוני בישירות,
"אף אחת" הכחיש לוגאן,
"כולנו יודעים שאתה אוהב את סטורם ואת פפר" הסביר נורין,
"ושקרול אוהב אותך" המשיך אותו ת'ור,
"רגע קרול אוהבת אותו?" תומאס הופתע "תודה שסיפרתם לי" הוא אמר בציניות וחזר להיסתכל על לוגאן,
"סטורם וקרול בסך הכל איתי בצוות לא יותר, ופפר סוסה עם טכנולוגיה מוזרה אז תשכחו מזה" אמר לוגאן וגילגל את עיניו,
"כן אחי, אנחנו בטוחים" צחק טוני, קרול ו-וונדה חזרו והיתיישבו מול השולחן,
"מה פספסנו?" שאלה קרול,
"כלום" ענה תומאס,
"על מה דיברתן?" שאל ת'ור,
"שיחת בנות" ענתה וונדה וסידרה את שיערה השטני המתולתל, "ואתם?" היא שאלה,
"כלום" ענה נורין,
"איפה פפר וסקרלט?" שאלה קרול וחיפשה אותה בעיניה,
"הלכו מכאן בלי תירוץ משכנע" צחק לוגאן וניביו נחשפו לשיניה.
פפר וסקרלט הלכו על החומה הגדולה,
"איזה חמוד מה שיש בינך ללוגאן" צחקה סקרלט, פפר הסתכלה לספינה,
"הדבר היחיד שיש ביננו זה הרבה מאוד אוויר ומטרים" צחקה פפר,
"קדימה פפ, תודי שאת אוהבת אותו" לחצה סקרלט,
"סקרלט בעלי מת לפני פחות מחודש! תסתמי מיד!" התעצבנה פפר,
"היי פפר, לא התכוונתי לפגוע" אמרה סקרלט בשקט,
"זה בסדר" אמרה פפר ברוגע ועצרה את הליכתה, סקרלט חייכה,
"בואי נחזור לצוות, נטשנו עם תירוץ ממש טוב" אמרה סקרלט ושתייהן צחקו, פפר יצרה לחעצמה גלשן מקרח וסקרלט פרסה את כנפיה,
"זה עדיף מהגימגום שלך" צחקה פפר ועפה ומשם.
תגובות (2)
יפה מאוד, אני גם לא אוהב אהבה!
(חח.. מה אמרתי? לא אוהב אהבה? חח…)!
אשמח אם תקראי את "תפוח מרגל" שלי שבו מופיעים כל חמשת המילים שכל אחד כתב!
יצא לך דיי בסדר יחסית למישהי שאף פעם לא כתבה סיפור אהבה או פנטזיה משולב עם אהבה, לא רגע, יצא לך מעולה!
אשמח לראות לאן זה ממשיך.. מצפה לפרק הבא ;)