סיפור חיי-פאנפיק-פרק 19- הכירו את טל

טל הסתכל לשמיים מחדרו, הם היו שחורים לגמרי ללא אף כוכב, הוא הסתכל על השעון שהראה את השעה עשר,
"לילה טוב" הוא לחש לשמיים השחורים ונשכב במיתתו הלבנה, השמיכה שעליה היתה כחולה כמו הקירות, שתיי דפיקות נשמעו על דלת יחידת הדיור שלו והיא נפתחה,
"היי גמד" נשמע קולה של בחורה,
"היי היל" הוא אמר בשקט והיתיישב על המיטה,
"אתה מתגעגע?" הסוכנת היל היתיישבה על כיסא המחשב שהיה בחדרו,
"טיפה" הוא הסתכל על שיערה השחור שהיה אסוף לגולגול מתוח,
"הם חוזרים מחר, וכשהם יחזרו הם יהיו גאים בך" היא ניסת לעודד,
"אני מקווה" הוא חייך מעט,
"אני בטוחה" היא קמה והתקדמה לכיוון הדלת, "לילה טוב" היא יצאה מהחדר,
"לילה טוב" הוא ענה בשקט,
"אני מקווה" הוא חזר על מילותיו ונרדם.
השעון המעורר צילצל וטל קם במהירות, הוא שם את ביגדי בית הספר ושם את מסכתו הירוקה הבהירה בכיסו, הוא יצא מהחדר והלך למטבח הקטן שלו, הוא הכין לעצמו ארוחת בוקר מהירה, שם את ילקוט בית הספר ויצא במהירות מחדרו לבסיס,
"בוקר טוב המפקד" הוא אמר כשראה את פיורי עובר ממולו,
"אתה הולך לבית הספר החדש?" פיורי שאל אותו במהירות,
"כן" טל עצר את הליכתו
"בהצלחה" פיורי חייך חיוך מאולץ והמשיך בהליכתו.
טל נכנס לבית הספר,
"היי גמד חדש, איזה כיתה אתה 3*?" אמרה לו נערה, עורה היה שזוף ושיערו חום כהה, איתה היה עוד נער כהה ושרירי במיוחד, נער בעל עור בהיר ושיער שחור והאחרון בלונדיני.
"דיי כבר אווה, זה הילד החדש" אמר לה הנער השרירי,
"ראיתי אתכם ב…" טל ניסה למצוא מילה שלא תחשוף אותם,
"אנחנו יודעים איפה" קטע אותו הנער הבלונדיני, הצילצול נשמע,
"ביי ילד" אווה אמרה והם הלכו משם. הלימודים נגמרו לאחר שש שעות וטל יצא במהירות חזרה לבסיס מג"ן, הוא הכין את שיעורי הבית תוך כמה דקות ויצא במהירות לחדר האימונים,
"היי ילד" נכנס פאוור-מן לאולם,
"היום אתה המאמן שלי?" שאל טל,
"כן"
"איך קוראים לך שוב?" שאל טל ובחן בעייניו את גופו השרירי,
"פאוור-מן, אבל אתה יכול לקרוא לי לוק, איך קוראים לך?" לוק שאל והסתכל על התליון הזוהר שעל שרשרתו של טל,
"רפטיל" טל חייך חיוך קטן, "על מה אתה מסכל?" הוא הבחין במבטו של לוק מאחורי משקפיי השמש השחורות,
"שרשרת יפה" לוק הצביע על הטליון האדום והזוהר,
"זה רסיס מחרב האין-סוף, הוא נותן לי את הכוחות שלי" טל הסביר והניח את ידו על התליון,
"טוב בו נראה מה אתה שווה ילד" לוק הוציא שלט מכיסו, "שלוש, ארבע…" לוק אמר וטל נעמד בעמדת הלחימה שלו, "צא!" לוק קרא, שמונה רובוטים בעלי רובי הדף החלו לירות אנרגיות כחולות, טל התחמק מכולם ללא בעיה, כשהתקרב לאחד הרובוטים הפך את ראשו לראש טי-רקס אדום ונגח בו כך שהרובוט נהרס, הוא התחמק מהיריות לכיוון הרובוט השני, הוא הצמיח זנב אדום והפיל את הרובוט על הריצפה, הוא חורר אותו וכך הלאה. הסוכן קולסון נכנס לאולם בסוף האימון,
"היי ילדים, צג"ה נוחתים בעוד כמה דקות, רוצים לבוא לראות?" הוא שאל והסתכל על הרובוטים המרוסקים, "כל הכבוד ילד, יש לך עתיד" הוא צחק מעט ויצא מהחדר, טל ולוק יצאו מהאולם בריצה, בדרך הם הורידו את מסכותיהם תוך כדיי הריצה, הרחפת נחתה וממנה יצאו הצוות,
"חוזרים לכדור הארץ" נאנך לוגאן, הם היו עם חליפותיהם אך ללא מסכות, קרול יצאה גם היא וטל רץ אליה,
"וואו, איך גבההת!" היא התפלאה, היא חיבקה אותו והוא אותה,
"איך היה בחלל?" הוא שאל "פספסתי משהו מעניין?" הוא קיווה לתשובה שלילית,
"לא יודעת" היא משכה בכתפיה, "הייתי תקועה בתוך אבן" היא שילבה את ידהה,
"כן היית דיי מיותרת במשימה הזו" הגיע תומאס מאחוריה, כנפי האדומות היו מחוברות לידיו,
"היי תומאס" טל חייך אליו,
"מה לי לא מגיע חיבוק?" תומאס שאל,
"כן ילד, טוב שלא באת, סתם משעמם" לוגאן ניגש אליו, משב רוח חזק פרץ לפתע, סטורם נחתה במגרש,
"אורורו, מה את עושה כאן?" שאל לוגאן והתקרב אליה,
"הרגע העולם ניצל מהקפאה ואתה מצפה שאני לא אהיה כאן?" היא חיבקה אותו, הוא הניח עליה את ידו,
"היי אורו" חייכה קרול,
"היי קר, שמעתי שסטארק שוב שבר את חרב האינסוף" אורורו הלכה אליה,
"כן, הוא מוכשר" קרול ענתה והסיתכלה על טוני במבט מאשים,
"מה את רוצה? את ישבת לך בתוך אבן ואני הרע?" הוא התעצבן,
"אממ…" היא הרהרה לרגע "כן" היא קבעה לבסוף,
"באמת יופי" הוא גילגל את עייניו,
"ברוכים השבים" בירך אותם פיורי "כמו שאתם יודעים מצתרפות שתיי חברות חדשות לצוות" כולם הינהנו חוץ מטל,
"תודה שזכרתם להודיע לי" טל שילב את ידיו,
"תכירו את אושן וטייפון" הוא הצביע על הסוסות שעמדו במרחק מה, על גופה של פפר היה שיריון קרח תכול ועל טייפון שיריון ברזל מעוטר באדום,
"הסוסים? הם עכשיו גם בצוות?" שאל לוגאן, כולם שמו את מסכותיהם,
"כן, אנחנו כאן כדיי לעזור לכם עם העיר המוזרה שלכם" התקרבה פפר,
"חבר'ה? מה פספסתי?" שאל טל והסתכל על הסוסות,
"הן היו בחיבור של הצוות והחליטו שהן גיבורות על" הסבירה וונדה,
"לא כי את לא ככה" לוגאן התעצבן,
"זה שאבא שלי רוצה שבני האדם ימותו לא אומר שגם אני!" היא התעצבנה,
"וואו נכון! אבא שלך זה מגניטו!" התפעלה פפר,
"כן, כן בואו נדלג על זה טוב?" הציעה וונדה,
"למה יש כאן סוסים?" הופיע קוויק- סילבר,
"מה אתה עושה כאן פייטרו?" התעצבנה וונדה,
"באתי לראות את אחותי מה קרה? היי מה זה?" פס כסוף נראה לפחות משניה והשרשרת של טל היתה בידיו,
"היי זה שלי" חטף אותה טל,
"יופי ילד, אני זז, ביי" הוא נעלם,
"אז מה עכשיו?" שאל ת'ור,
"עכשיו הגולש הכסוף חוזר ואתם תשמרו על העולם שלנו מחוסר ההיגיון שבו" הסביר פיורי,
"חוסר היגיון? כמו מה?" שאל לוגאן,
"דדפול!" פיורי קרא, דדפול עבר רכוב על בת יענה וסוג לא מזוהה של כלי נגינה בידיו,
"היי חברה, דיו בתי!" הוא קרא ויצא רכוב משם,
"נו זה דדפול זה רגיל" משך טוני בכתפיו,
"לכו לישון" אמר פיורי,
"שתיים בצהריים" ענתה לו קרול,
"כן?" הוא הציעה על השמיים ששחרו,
"או שלא" היא נאנחה,
"מגניב!" קפצה סקלרט,
"ומעכשיו, זו המשימה שלכם, בהצלחה" אמר פיורי והלך משם.