סיפור חיי-פאנפיק- פרק 18- סייחים

שנתיים עברו מאז שסקאי הגיע לחווה, בחודש האחד עשרה בהריון של פפר זה קרה-
התרגשות עצומה היתה בחווה, פפר שכבה בתאה, כל הסוסים הלכו הלוך חזור באחו וכל הרוכבים גם הם, זואי עמדה מול הדלת הסגורה של האורווה וסובבה את העט שהיה בידה במהירות עצומה,
"זואי תרגעי" הניח וויל את ידו עליהה, היא נשמה עמוק, צהלה נשמע מהאורווה וזואי פרצה פנימה בריצה. בתא של פפר שכבו שלושה סוסים, הראשונה היא פפר, השניה היתה סייחה חומה לגמרי, רעמתה היתה שחורה ואפה היה לבן כשל פפר, השלישי היה סייח גם כן חום כמעט לגמרי, אבל אחת מרגליו האחוריות היתה לבנה כשלג, כן גם אפו, זואי הבחינה שראותיו של הסייח לא זזות,
"הוא לא נושם!" היא נבהלה, הווטרינר הניח את ידו על חזה הסייח,
"אבל הוא חיי" הוא לא הבין, נהמה קטנה נשמעה מהסייחה, הווטרינר פתח את פיה וניבים נחשפו לעיניו,
"משהו כן לא בסדר" הוא הלך אחורה במהירות, המים מהשוקט עלו באוויר ולאחר מכן נכנסו לפיה של פפר ששכבה על הריצפה, הסייחים ניסת לעמוד על רגליה אך נפלה מספר פעמים, פפר הרימה אותה עם אפה, מתחת לפרסות הקשות ניגלו כריות כשל כלב או חתול גדול,
"אני אביא לך מתורגמן טוב?" הציע זואי ופפר הינהנה, הווטרינר עדיין היה מבוהל, היא הזריקה לה את המתורגמן,
"היא נמר" פפר קבעה,
"למען האמת…" התקרב הווטרינר ובחן את טלפיי* הסייחה "זה יותר יגואר" הוא קבע כשהוא מעביר את ידו על ניביהה בעדינות,
"איך תקראי להם?" זואי ליטפה בעדינות את הסייח,
"טייגר מלודי, מנגינת הנמר, בקיצור מלודי" פפר הצביעה באפה על הסייחה,
"ומה איתו?" שאלה זואי
"אלכסנדר" ענתה פפר לאחר מחשבה,
"אלכסנדר ומלודי" נכנס סקאי לחווה, "מה את אבא הם לא רוצים להכיר?" סקאי נשכב ליד פפר, אלכסנדר נשכב עליו,
"הוא כזה חמוד" צחקה זואי,
"הכי חמודים שיש" פפר צחקה חזרה.
עוד שנתיים עברו, פפר בת 7. אלכסנדר רץ במרחבי האורווה של סקאי-האחו הכחול, הוא עדיין לא נשם אך לא היה צריך את זה,
"בואי כבר!" הוא קרא למודי שרצה אחריו "גם כן יגואר, אפחלו חילזון את לא יכולה לתפוס" הוא צחק,
"אני אראה לך מה זה חילזון" היא זינקה על גבו בנהמה,
"וואו, תרגעו שתיכם, אמא שלכם באה היום" נכנס סקאי לאחו גם הוא,
"באמת?" ירדה מלודי מגבו של אלכסנדר,
"יש!" נעמד אלכסנדר על רגליו האחוריות. קול של קרח נסדק נשמע מרחוק,
"פפר!" סקאי קרא, היא עפה עליהם על גלשן מקרח במהירות גדולה והוא התנפץ שנחטה על הריפצה,
"אמא!" קפצו עליה מלודי ואלכסנדר,
"וואו תיזהרי עם זה מלודי"פפר הסתכלה על הטפרים שנשלפו מרגליהה,
"סליחה" היא הכניסה אותם,
"תנו לאמא לנשום, היא לא כמוך אל" אמר סקאי ועזר לה לקום מהריצפה, קול של אש מתלקחת נשמע,
"דוד צ'ילי!" קצפה עליו מלודי כשהוא נחט באחו גם הוא, "אה! דוד חם!" היא קפצה כשנגע בפרוותו החמה,
"למה האחו הזה לא כחול?!" התעצבן צ'ילי "התאכזבתי" הוא צחק,
"היי דוד צ'ילי" אמר אלכסנדר,
"דוד חם" הוסיפה מלודי, צ'ילי צחק,
"אל תשחקי באש ילדה" הוא חייך אליהה,
"אה ובמים כן?" שאל אכסנדר,
"לא גם זה לא" ענה צ'ילי,
"אופס" אמרה מלודי שכבר נשכה את זנבה של פפר, היא הסתכלה על צ'ילי,
"באמת יופי ילדה" הוא צחק, "פפר תראי את זה!" הוא הצביע על החווה שלהם שרחפת גדולה ושחורה נחתה לידה, הם ראו את זה מרחוק,
"חייבים לרוץ!" קראה פפר שזיהתה את הרחפת, היא עלתה על הגלשן מקרח שלה ועפה לשם במהירות, צ'ילי הפך לפניקס ועף אחריה,
"מה זה?" הוא שאל,
"מג"ן" פפר ענתה והאיצה את תעופתה.