סיפור חיי-פאנפיק-פרק 17.5-עבר

ג'יימס קם בבוקר, השעה הייתה שש וחצי, הוא היה חדש בעיר ניו יורק אך היתה לו הרגשה טובה, משפחתו היתה מהעשירות באזור חוץ ממשפחת סטארק שגרה כמה רחובות ליד.
"בוקר טוב ג'יימס" נכנס אביו לחדרו,
"בוקר טוב" הוא התיישב על המיתה מנומנם,
"היום זה היום הראשון של בבית ספר החדש" אביו התיישב לידו,
"יש…" אמר ג'יימס באדישות "בית ספר" הוא גילגל את עיניו הכחולות,
"קום כבר, אתה תאחר" אביו קם במהירות מהמיתה והתכוון לצאת מהחדר,
"אבא" ג'יימס פנה אליו והוא עצר "מתי אמא חוזרת?" הוא שאל
"לא יודעים, היא עדיין באשפוז" אבא שלו יצא מהחדר.
ג'יימס עמד בכניסה לבית הספר החדש, כמאה או מאתיים ילדים כבר היו בפנים ורעש גדול נשמע,
"תראו מה זה" נער גדול ניגש מאחוריו, קולו היה מאיים "גמד חדש, איך קוראים לך?" הוא חייך,
"ג'יימס האולט" ג'יימס ענה לו בפחד, הנער תפס בחולצתו והרים אותו באוויר, שיערו השחור של ג'יימס התנופף ברוח,
"ברוכים הבאים" הנער זרק אותו על הריצפה בכוח,
"היי! עזוב אותו!" קול נשמע מאחוריו, זה היה דאגלס, חברו הטוב ביותר של ג'יימס, הנער הלך משם במבט כואס,
"אתה בסדר גמד?" דאגלס הרים אותו,
"היי בלונדי, תודה" ג'יימס קם,
"היי בנים" ניגשה מאחוריהם ג'ין, שיערה הג'ינג'י היה אסוף לצמה, "כבר הסתבכת ג'יימס?" היא צחקה,
"את מכירה אותי" הוא משך בכתפיו ונכנס בשער, השתיים אחריו. הם נכנסו לכיתתם והיתישבו במקומות, ג'ין היתיישבה ליד דאג וג'יימס לידם,
"יושבים כאן?" שאלה אותו ילדה בלונדינית שלא הכיר,
"לא" הוא ענה במהירות, "איך קוראים לך?" הוא הוסיף,
"קרול" היא חייכה "ולך?" היא הוציאה מתיקה את הקלמר והניחה אותו על השולחן,
"ג'יימס" הוא נשאן אחורה בכיסאו ושם רגל על רגל,
"מה קרה לקול שלך?" היא צחקה למשמע מבטאו,
"אני לא מכאן, אני מקנדה, אני כאן לארבע שנים" הוא צחק גם כן. בשולחן מאחוריהם התיישבו שלושה ילדים, שיערו של הראשון היה חום וקוצני, השני היה כהה עור ושיערו בין שחור לחום, השלישית שהייתה ג'ינג'ית בעלת עור בהיר היתישבה לבד.
"היי" הילד בעל השיער החום פנה אליהם, "אני טוני" הוא הציג את עצמו,
"היי" ענו לו כולם, עוד כמה ילדים כנסו לכיתה וביינהם ילדה בלונדינית בהירה שהייתה יותר גדולה מהם, ג'ין רצה לחבק אותה,
"היי אמה" ג'ין קראה
"היי ג'ין, היי שילגיה" אמה נופפה לג'יימס והוא גילגלת את עינייו, שכחת את האוכל שלך, היא הוציאה מתיקה שקית,
"פאדיחה, תודה" ג'ין הסמיקה ולקחה את השקית מידה, ג'יימס צחק,
"מה מצחיק אותך שילגיה?" דאג נתן לו מכה עם מרפקו,
"תיהיה בשקט סינדרלה" ג'יימס משך בשיערו הבלונדיני והארוך,
"הם אחים?" שאלה את ג'ין הילדה הג'ינג'ית,
"לא, אבל קרוב" ג'ין צחקה,
"אה שכחתי להגיד, אני וירג'יניה וזה ג'יימס רודס, בקיצור רודי" היא הצביע על הילד הכהה. המורה נכנסה לכיתה והלימודים התחילו, היום נגמר מהר וכולם התפזרו לבתיהם בסביבות שעה אחד.
"היי קר" ניגש אליהה אחיה הגדול ג'ון כשהיא נכנסה הביתה, "איך היה בבית הספר?" הוא שאל אותה,
"היה כיף!" היא ענתה לו בהתלהבות "למדנו לכתוב A ו-B ופגשתי ילדים חדשים" היא המשיכה בהתלהבות,
"באמת? כל כך מהר? נשמע שהיה לך כיף" הוא ליטף את שיערה הבלונדיני והחלק "רוצה להראות לי איך את כותבת?" הוא הציעה, קרול רצה והביאה דף נייר ועט, היא כתבה A ואחריה B על הדף, כתב ידה היה עגול ויפה,
"כל הכבוד" הוא פנה למטבח והיא אחריו, "רוצה לאכול משהו?" הוא פתח את המקרר,
"אני לא רעבה" היא חיבקה אותו, ג'ון חייך וחיבק אותה חזרה.
טוני פנה ללכת לביתו,
"הנהג שלך לא מסיעה אותך?" פפר שאלה,
"ביקשתי ממנו שלא, אני מעדיף ללכת ברגל" טוני הסתובב אליהם, "רוצים לבוא אליי?" הוא הציעה והשתיים הנהנו.
ביתו של טוני היה ריק, ללא נפש חיה, הקירות היו גבוהים וקישוטים מרהיבים בכל מקום,
"ההורים שלי אוהבים לקשט" הוא הסביר,
"איפה הם?" וירג'יניה שאלה כשהיא בוהה בקישוט קריסטל יפייפה,
"בעבודה, כרגיל" טוני נאנח, "הם תמיד בתעשיות סטארק הזה, אני לא מבין מה ההתלהבות, זה רק קצת רובוטים ושטויות כאלה" הוא שם את התיק בחדרו והם הלכו למטבח, קירותיו היו לבנים והרהיטים בצבע שמנת עדינה,
"וואו, מפואר" רודי התפלא,
"אל תגזים" טוני גילגל את עיניו.
ג'ין נכנסה לביתה, היא ראתה את אחותה אמה לומדת,
"מה את לומדת שם כל כך הרבה?" ג'ין התעצבנה,
"אני מנסה להוציא ציונים טובים ג'ין" אמה נאנחה "אוף אני שונאת לימודים!" היא זרקה את המחברת על הריצפה, ג'ין הרימה אותה והסתכלה בסקרנות על האותיות שלא הבינה,
"כואב לי הראש" אמה נאנחה,
"כרגיל" אמרה אנדריאן שבדיוק נכנסה וכריסטיאן אחריה,
"היי אדרי" אמה גילגלה את עייניה,
"מה קורה קרציה?" אדריאן צחקה
"תסתמי!" התעצבנה אמה,
"אמה דברי יפה לאחות הגדולה שלך!" קרא אביה מהחדר,
"אבל יש לי יותר מידי אחים גדולים בשביל זה!" אמה התלוננה,
"זה מה יש אמה" ניגש אליה אביה,
"רגע אז לג'ין מותר לי להיות מגעילה?" היא שאלה אחרי כמה רגעים,
"לא" אביה התעצבן.