סיפור חיי- פאנפיק- פרק שש

עיניי היו ירוקות באמצע וכחולות בצדדים,
"אממ… פפר? מה עובר לך על העינים?" שאלה אותי קלואי שנכנסה לתא שלי בסלנג הרגיל שלה,
"לא עיניינך אחות!" זואי התעצבנה, קלואי הלכה משם חזרה לתא של צ'ילי.
"אני לא יודעת" עניתי לה, המתורגמן עדין עבד,
"אלמנט אמרה שכשהעינים שלך יחזרו להיות ירוקות את תמותי" הזכירה לי באטן מצידו השני של החווה,
"מה?!" נבהלה זואי
"בשביל זה תצתרכו לחמם אותי" הרגעתי אותה
"אז הואו נסכם שלא נשים את פפר במיקרו טוב?" צחק אקסטק,
"זה לא מצחיק! אני צ'ילי, באטן וסקרלט קיבלנו כוחות טבע ואתה צוחק?!" התעצבנתי עליו,
"כן…" הוא ענה בציניות "רגע מה?" הוא נזכר בשאר המשפט,
"תגידו לי שאני לא היחיד שראיתי את זה" אמר צ'ילי
"את אלמנט?" שאלה באטן "גם אני ראיתי אותה", אני וסקרלט הינהנו.
"אני לא יודע מה קורה כאן, אבל אני צריך להגיד לכם משהו חשוב…" נכנס לחווה וויל, "שאף אחד לא יכנס למחסן הנטוש בקצה החווה" הוא אמר, נראה היה שלא היה אכפת לו מכל מה שקרה כאן,
"אתה ראית שפפר הצמיחה זנב נכון?" התעצבנה זואי
"כן, אבל זה יותר חשוב!" הוא יצא מהחווה, השעה היתה כבר מאוחרת וכל הנערים יצאו אחריו.
"היי מה זה?" שאל ג'ימבר, הסוס של וויל והצביע באפו על כמה דפים שהיו מונחים על הריצפה,
"זה בטח נפל מהתיק של זואי" קבע סנברסט, הרמתי את אחד הדפים, יותר נכון חוברת.
'אקס מן' הקראתי בקול,
"בטח לימודים" גילגל צ'ילי את עיניו הבוערות שעדיין טיפה הפחידו אותי,
פתחתי את החוברת, זה היה קומיקס, התחלתי לקרוא בתחילת העמוד השני ראיתי אדם שתפס את עייני, הוא היה שרירי מאוד, שיערו היה שחור ומסודר בצורת קוצים מוזרה, מעולם לא ראיתי כזו תספורת מוזרה, אך אם זאת גם יפה מאוד. הוא הסתכל במבט מאיים לנער בעל שיער חום ומשקפי שמש אדומים. לסוסים יש יכולת מיוחדת להבחין באוםי של אנשים, ראיתי בציור את השינאה בין השתיים אך גם ראיתי בעיניו הכחולות של המבוגר כאב, קשיחות משולבים אם טוב לב, קול הדהד בראשי, כאילו שמעתי אבל לא שמעתי אותו מעולם, הוא אמר
"אני הטוב ביותר במה שאני עושה, אך מה שאני עושה לא נחמד במיוחד" הוא אמר, נזכרתי מאיפה שמעתי אותו, מהחלום שלי! המשכתי לקרוא, עברתי לחוברת הבאה, סקרלט לקחה את החוברת שסימתי וקראה גם היא, אנחנו היחידות בחווה שיודעות לקרוא. על החוברת הבאה היה כתוב 'אירון-מן' ואחריה 'מיס מארוול' ואחריה 'קפטן אמריקה- אדום, כחול ולבן' עד הבוקר סיימתי את כל החוברות. הנערים נכנסו לחווה,
"פפר!" זואי התעצבנה
"נגעת לי בחוברות?" היא שאלה למרות שידע את התשובה.
"אני הולכת לבית ספר! אבל השיחה הזו עוד לא נגמרה!" היא יצאה מהאורווה בזעם,
"היא עוד לא התחילה מותק!" קרא אחריה צ'ילי, מזל שהמתורגמן כבר הפסיק להשפיע, אחרת מלחמת העולם השלישית היתה מתחילה.