סיוטי ילדות – פרק שבע

פולי הכריחה את עצמה לנשום עמוק. היא לא רצתה להעיר את שאר הילדים האבודים, היא עוד לא סיפרה להם מה שג'יימס ביקש ממנה.
זה מגיע לה. היא אמרה לעצמה. היא הסגירה אותך לפיראטים ואז ניסתה להרעיל את גוון ובסוף מאט מת.
אבל זה לא הרגיע אותה. למרות האופי הדי בוגר שלה היא רק ילדה, היא לא יודעת מה זה אומר "נקמה".
חוץ מזה, יכול להיות שכרגע חרצה בפירוש את גורלם של גוון וזיק. ג'יימס ישתמש בטינק כדי לפגוע בהם, זה בטוח. אומנם היא עצרה את המוות של מייקי אבל באופן כלשהו הרגה את אחותה ואת מי שהיא חושדת שהוא החבר שלה.
היא נאנחה. עכשיו זה כבר מאוחר מדי.
"הכול בסדר, פולי?" שאלה אליסה. כולם התעוררו, ופולי תהתה איך הם בכלל הצליחו להירדם. אולי ג'יימס עזר לזה.
פולי לא ענתה לה. היא פחדה שתגיד את האמת.
"פולי? מה את עשית?" שאל אלכס.
היא נאנחה. היא לא תוכל לשקר עכשיו.
היא סיפרה לכולם בקצרה מה ג'יימס ביקש ממנה לעשות. אחרי שגמרה נעצו בה כל כך הרבה מבטים שהיא חששה שתתפוצץ.
"את מבינה מה עשית?" צעק אלכס. פולי התכווצה מעט.
הוא התכוון להמשיך לצעוק עליה, אבל אליסה עצרה אותו. "עזוב אותה. היא עשתה מה שעשתה, והתוצאות עוד לא קרו. יש לנו עוד זמן."
"עוד זמן למה?" שאל מייקי.
אליסה חייכה חיוך ערמומי. "לצאת מכאן, עכשיו יש לנו דרך כזאת."

זיק הרגיש פתאום חסר תועלת כשהיה סוג של מרותק למיטה. אפילו עד הערב זה לא מספיק.
בינתיים גוון ביררה עם ינשוף-קרח מאיפה מגיע הקשקש. פיטר היה בחוץ, זיק עוד לא ידע מה הוא עושה שם.
"אני לא מזהה את הזוחל שהקשקש שייך לו." אמר ינשוף-קרח. גוון הביטה בזיק והוא תרגם.
היא הנהנה. "יש מישהו בשבט שיודע?"
הוא הנהן בחזרה, ויצא מהמרפאה. גוון התכוונה לצאת אחריו.
זיק ניסה לקום, אבל גוון עצרה אותו. "אתה עדיין משוגע, מה? אתה רוצה שהפצע יחמיר?"
הוא משך בכתפיו. "לא אכפת לי."
היא נאנחה. "תנסה לנוח, בסדר? היום הזה היה ממש מתיש."
הוא קימט את מצחו. זה הכול? יום? הוא ידע שהזמן לא קבוע בארץ לעולם לא, אבל זה לא נראה הגיוני. השעה היתה אמורה להיות בסביבות שתיים כשגוון העירה אותו, ועברו כמה שעות.
"בואי." אמר ינשוף-קרח לגוון. היא נאנחה והלכה אחריו.
זיק עצם את עיניו לכמה דקות, אבל אז פיטר נכנס. הוא נאנח ונראה די עצוב.
"היי." הוא מלמל לזיק. זיק רצה להתעלם ממנו, אבל משהו בפיטר מושך את תשומת לבך אליו.
"מה קרה?" הוא שאל.
פיטר הניח את ראשו על ברכיו. "אני קורא לטינק והיא לא באה. זה מוזר, היא תמיד באה כשאני קורא לה. אתה חושב שהיא רוצה להיות הפיה של ג'יימס?"
זיק נאנח. הוא ידע שהיה אמור להתעלם. "לא נראה לי. מי רוצה להיות משהו של הילדון הזה? במיוחד כשאני הולך לכסח אותו."
פיטר צחק, אבל לא אמר כלום. למרות ששכח לפני שנים את הריב שלו עם זיק הוא ידע שלא כדאי לדבר יותר מדי איתו.
אחרי כמה דקות שקטות לגמרי גוון נכנסה בחזרה למרפאה. החיוך הגדול שהיה על פניה היה הדבר הטוב היחיד ביום הזה.
"נו?" זיק ופיטר שאלו ביחד.
עיניה של גוון נצצו. "דיברתי עם טייגר לילי, והיא ידעה."
לשנייה נראה לזיק שגוון מפוחדת, אבל זה היה לשנייה. אולי הוא סתם התחיל להתייבש.
"אז את יודעת איפה המקום הזה?" שאל פיטר.
"לא," גוון לחשה. "אבל אני יודעת איך למצוא אותו."