סופרקורפ 2- זה כואב לי

לינה לותר היתה במעבדה, אמא שלה, ליליאן לותר שלחה לה כרגע דגימת דם שאמורה "לעזור לאנושות", או 'כך לפחות היא טוענת..' חשבה לינה.
דגימת הדם שלינה בדקה הייתה אמורה לבחון תגובת נגד לנסיוב של קדמוס.
לינה ראתה שתאי הדם של הדגימה נהרסים והופכים לאנושיים, ואין אזכור לתאי דם החוצן.
היא התקשרה ליליאן לבשר על התוצאה:
"מאדאר, הנסיוב של קדמוס פועל היטב, חוצנים רעים כבר לא יוכלו לפגוע באנושות."
אמרה לינה בקול מלא גאווה .
"או לינה יקירה, כמה טוב לשמוע את אשר בפיך, אני רוצה לתגמל אותך, את תזריקי את הזריקה הראישונה לחוצן אכזרי מאוד.." לילאן אמרה במסתוריות.
"נחמד שאת נותנת לי קצת גילויי חיבה מאדר, אני לא רגילה לזה מימך "
לינה אמרה בטון מופתע .
"ובכן יקירה, אל תתרגלי ליותר מזה",
אמרה ליליאן נמרצות.
"ניפגש יותר מאוחר", אמרה לינה וניתקה.
ללינה לותר לא היו חברויות נפש, היא תמיד הייתה הבוסית הקרה ולא נתנה לאף אחד להיכנס לה ללב.
כל זה השתנה כשהיא פגשה את קארה דנבר,, הכתבת של קטקו מגזין, לא פעם ולא פעמיים קארה דנברס עמדה לצידה והאמינה בה גם כשכולם חשבו שהיא לותר..
היא אהבה את קארה דנברס, למרות שלא אמרה לה זאת אף פעם..אבל אז נוצרה לה הזדמנות, היא קבעה פגישת ראיון עם קארה דנברס שבו קארה אמורה לראיין אותה על פריצות חדשות במדע ועל החברה של לינה "אל קורפ", ויש אפשרות שהראיון הזה יוביל לשיחה אישית יותר, לינה קיוותה שזה מה שיקרה..
הפגישה הייתה אמורה להתקיים בארבע ולינה הופתעה כשלא שמעה דבר מקארה דנבר, היא נסחפה עם בדיקת תאי הדם והנסיוב של קדמוס כשהבינה שהשעה מאוד מאוחרת וקארה לא שלחה ולו הודעה אחת.
לינה שלחה לה מסרון, אך באפליקציה זה מראה שקארה לא הייתה מחוברת מאתמול ב1 לפנות בוקר…
'זה מוזר', לינה חשבה, היא יודעת שקארה בן אדם אחראי..
"אני מקווה שלא קרה לה משו", מלמלה לינה.
מחר בבוקר היא תנסה שוב ליצור איתה קשר ואם היא לא תענה היא תתתקשר לחבר הזה שעובד עם קארה, ווין.

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

סופרגירל הרגישה את קרני השמש מרפאים את גופה, היא הרגישה הקלה רבה שיכלה לנשום ללא הכאב שהתלווה אליו, זרועותיה עדיין תלויות מהתקרה.
"בוקר טוב סופרגירל! היום אנחנו נמשיך בניסוי של האנשו", אמרה ליליאן וצפתה בסופרגירל עוצמת את עיניה ומבקשת שתחדל.
–"ליליאן, בבקשה, תפסיקי את זה, אני מבינה אותך, אני מבינה שאת לא רוצה שבני האדם ייפגעו, אבל אני לא באה לפגוע בבני האדם, את עושה את הפגע!"
"סופרגירל, סופרגירל", ליליאן נאנחה בהפגנתיות, "בוודאי שאת פוגעת בבני אדם, ולא סתם בבני אדם, את פוגעת בבת שלי!" היא צעקה .
–"אני בחיים לא יפגע בלינה, ואת יודעת את זה, אני חבר-…"
"תסתמי את הפה ילדה טיפשה!" קטעה אותה ליליאן, "את לא חברה שלה! כל מה שעוללת לבת שלי את תשלמי!
את מתחזה ואני אוהבת לגלות מתחזים ולהעניש אותם" ,אמרה בחיוך מסתורי .
"אני לא מתחזה, אני מגינה עליה, אם היא תדע עליי היא תיהיה בסכנה", סופרגירל ניסתה להסביר.
"אני חושבת שהגיע הזמן לכבות לך את השמש, הגיע הזמן שלך לעוד עונש!"
ליליאן הפנתה את ראשה לעבר הסייבורג, הוא כיבה את המכשיר שמדמה אור השמש.
האנשו התקרב לסופרגירל אבל הפעם היה לו סכין של קריפטונייט ביד.
סופרגירל התנשמה במהירות, היא ראתה את הלהב מתקרב אל פניה, האנשו העביר את הלהב מעלה ומטה, מעביר את הלהב מהלחי של סופרגירל, לצוואר, לחזה, לבטן ,לירך, מנסה להחליט איפה הוא רוצה להתחיל לגרום לה כאב.
סופרגירל עקבה אחרי הלהב והמשחק המעייף של האנשו, היא חיכתה לפגיעה, האנשו נעצר, מבטיהם הצלטבו, ואז הוא תחב את הלהב לבטנה .
עיניה נעצמו בחוזקה וראשה נזרק לאחור,
"בבקשה, תפסיק " היא התחננה
"מגיע לך הרבה יותר מזה!" האנשו אמר לה בעודו מחזיק את הקת.
הוא הוציא את הסכין וסופרגירל נאנקה מכאב, היא הרגישה דם זולג בתוך החליפה שלה, היא הסתכלה למטה וראתה טיפות דם מטפטפות אל הריצפה.
"למה אתה עושה את זה?" שאלה סופרגירל במבט כמעט מעורפל.

"כי אתם החוצנים הרסתם לי את החיים, אני הייתי צריך לשים אותך בכלוב ברגע שיכולתי, בגלל ג'רמיה כמעט מתתי וקדמוס הם אלה שהצילו אותי, הם הפכו אותי למי שאני היום.. "
"‐הפכו אותך למפלצת" השלימה סופרגירל.
על זה הוא נתן לה עוד אגרוף לצלעות,
"אההה!!!" ,היא הצליחה להוציא עוד זעקת כאב ואיבדה את ההכרה.

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

"אני הולכת להרוג אותך!!" אלכס צעקה לעבר מקסוואל.
היא עדיין קשורה לכיסא, היא התפתלה וניסתה להשתחרר,
"תגיד לי מה היא הולכת לעשות לסופרגירל?" היא שאלה בחשש.
"אלכס, אלכס, אני לא יכול להבטיח לך מה הולך לקרות לאחותך, אני רק יכול להגיד שאם סופרגירל תשתף פעולה, לך לא יאונה כל רע" אמר מקסוואל בגיחוך.
אלכס דאגה מאוד לקארה, ביומיים האלה שהיא נמצאת איפה שמקסוואל מחזיק אותה, היא לא ידעה מה מעוללים לקארה ומה קדמוס קשורים לעניין.
היא צריכה לחשוב על דרך להשתחרר מכאן או לפחות על דרך להגיד לווין ולג'ון היכן היא נמצאת.
היא מאוד מקווה שהטרקר של קארה עובד.
'למה עדיין לא חילצו את סופרגירל? יש מצב שלא מוצאים אותה?' חשבה לעצמה אלכס בדאגה.
=============
"ווין מה קורה עם האיתור של סופרגירל ואלכס?" שאל ג'ון
"יש לנו בעיה, הסיגנל שלהם קופץ ממקום למקום, אין לי אפשרות לאתר אותן…" אמר ווין.
"אין לי יכולת טלפתית לאתר אותן, אני מרגיש שחוסמים אותי." אמר ג'ון בתסכול.
ג'ון ג'ונס מודאג מאוד, הוא לא מסוגל לשאת שקארה ואלכס נלכדו במשמרת שלו, הוא דמות אבהית בשבילן והן כמו בנות בשבילו, הוא הבטיח לג'רמיה אביהן שידאג להן, הוא חייב לימצוא דרך למצוא את הבנות!
הטלפון של ווין צלצל, הוא הופתע לראות על הקו את לינה לותר:
"שלום הגעתי לווין?"
‐"כן, כן, זה אני, במה זכיתי לכבוד שלותר מתקשר אליי?"
‐"תשמע אני יודעת שאתה וקארה חברים, אנחנו קבענו ראיון וקארה לא עונה לשום שיחה שלי, היא גם לא נראתה מלפני יומיים…אני מתחילה לדאוג…" לינה אמרה בקול מודאג.
‐"כן, כן, את צודקת, קארה לא זמינה בטלפון כי היא הייתה צריכה להשיג טיסה, היא נשלחה למשימה עיתונאית, היא לא הספיקה להודיע לך את זה?" שאל ווין
‐"לא, היא לא אמרה לי, זה מאוד מוזר.."
"- כן, זה היה משו מאוד מהיר וזה מידע מסווג כרגע אז אני לא יכול לפרט לך יותר מזה, אני בטוח כשקארה תיהיה זמינה היא ישר תשלח לך הודעה", הרגיעה אותה ווין.
‐"אוקי ווין אני מודה לך, סליחה אם הפרעתי, יום טוב"
‐"יום טוב" אמר ווין, וניתק.
"יופי פשוט יופי, אני ממש מקווה שנצליח לאתר את קארה לפני שלינה תחשוד עוד יותר" אמר ווין.
"אל תדאג", אמר ג'ון, "יש מצב שלינה תביא לנו תועלת".