סופרקורפ 6- להציל אותה

סופרגירל הלכה אחרי לינה, זה הרגיש לה מוזר, היא רגילה להגן על אחרים ועכשיו לינה היא זאת שמגנה עליה, עכשיו כשלינה יודעת שהיא סופרגירל, ההרגשה הזאת אפילו יותר מוזרה מהרגיל.
לינה פתחה את הדלת,
"השטח נקי", היא אמרה לסופרגירל,
לינה יצאה ולפני שסופרגירל הספיקה לעבור היא פתאום ראתה משו תופס את לינה בצוואר ומעיף אותה הצידה.
"לינה!!" היא צעקה ורצה לעבר לינה אבל הסייבורג תפס אותה מהגלימה ומשך אותה,
היא עפה אחורה ונחתה בצד השני,
"ידעתי שאסור לבטוח בלותר'גירל", אמר הסייבורג.
סופרגירל קמה על רגליה, היא מהרה אל הסייבורג ונתנה לו אגרוף,
זאת הייתה טעות,
הכוחות שלה עדיין לא חזרו במלואם והוא פשוט בעט בה והיא עפה לקיר.
בינתיים כשהוא צעד אל עבר סופרגירל, לינה הוציאה מכשיר ירייה מכיס החליפה שלה כשהיא עדיין שרועה על הריצפה, הסייבורג הלך לכיוון סופרגירל והוא לא שם לב מה לינה עושה,
זו הייתה ההזדמנות שלה, היא ירתה בו בגב והוא נפל.
לינה מהרה לסופרגירל ,
"את בסדר?"
"אם אני בסדר? איך עשית את זה?" היא אמרה בטון מופתע, לינה עזרה לה לקום,
"ידעתי שהוא בטח ירצה לבדוק מה איתך אז לקחתי ננובוטים שינטרלו אותו לזמן מה".
סופרגירל נאנחה,
"כבר פעמיים הצלת אותי, תודה לינה",
"בשביל מה יש חברים", אמרה לינה בחיוך.

הן הגיעו לקומת הלובי של קדמוס, לינה רצתה לפתוח את הדלת אך היא הייתה נעולה.
"עוזבות כל כך מהר?" ליליאן עמדה מאחוריהן ביחד עם מאטלו,
חיוך זחוח על פניה,
מטאלו ירה קרן אור ירוקה לעבר סופרגירל שנפגעה מהקרן ועפה לריצפה.
"מאדר! אל תפגעי בסופרגירל! בבקשה!"
"לא ידעתי שהבת שלי אוהבת חייזרים, את בוגדת בשם המשפחה שלך לינה, אחרי כל מה שסופרמן עולל לאח שלך ככה את מתנהגת?!!" ליליאן רתחה מכעס.
"אני לא יסכים שאת תבגדי בי ככה, קח אותה", היא אמרה לאחד השומרים שתפס את לינה והלך אחרי ליליאן.
"סופרגירל!" לינה צעקה בפאניקה.
"לינה…"סופרגיל מלמלה מהריצפה, לא היה לה כוח לקום אפילו, מאטלו הקים אותה מהריצפה מהצוואר,
לב הקריפטונייט שלו מחליש אותה, אין לה כוח להתנגד או להאבק בו, היא ראתה את האגרוף מתקרב
ואז נשמע פיצוץ .

ג'ון וסוכני הדי .אי .או חדרו לבניין,
הפיצוץ היה זוהר כמו אור השמש וסופרגירל הבינה שזו הרימון השמש שמטעין אותה.
סופרגירל הרגישה שכוחותיה שבים אליה, היא הרגישה כמו חשמל בתוך העור שלה שנותן לה כוח, היא קמה במהרה.
היא ראתה שמאטלו עף הצידה ממנה, היא המשיכה לכיוון ג'ון,
"ג'ון! אני הולכת לעזור ללינה!"
"אלכס בטוחה! לכי, אני יסתדר פה!", צעק לה ג'ון בהמולה.
'לפחות אלכס בטוחה' היא חשבה בהקלה.
הלב שלה דפק מהר, היא הרגישה פאניקה, היא חייבת למצוא את לינה,
מי יודע מה אמא שלה מתכננת לעשות לה.
היא ניסתה לסרוק עם עיניי הרנטגן שלה אבל הכל היה מצופה בלד שחסם את הראייה רנטגן שלה,
אבל לשמוע היא יכלה,
היא הקשיבה, היא שמעה את דפיקות הלב המהירות של לינה,
הלב שלה התכווץ, ואז היא שמעה מסוק בקומת הגג, היא טסה לשם.

"מאדר, תעזבי אותי!", לינה נסתה להשתחרר מאחיזת השומר.
"לינה יקירה, את חושבת שלא הסקתי שאת החלפת את הסירום בזריקה לפלציבו חסר ערך? אני לוקחת אותך למעבדה אחרת של קדמוס כדי שאת תצרי לי עוד סירום לזריקות העתידיות שלי".
"אני ב-חיים לא העזור לך!" היא ירתה לעברה
"ובכן, אנחנו עוד נראה".
הן התחילו לעלות למסוק,
סופרגירל טסה היישר לשומר שהחזיק את לינה, לא שמה לב לימינה ושמאלה וגם לא לאגרוף שהסייבורג הביא לה וגרם לה לעצור באמצע הדרך ללינה ולהתרסק בצד.
"סופרגירל!" לינה צעקה מתוך המסוק שהתחיל להמריא,
"לינה!" סופרגירל הסתכלה לכיוון המסוק.
הסייבורג גיחך לעצמו,
"אני חושב שאנחנו צריכים לסיים את הקרב שלנו קודם"
"גמאני חושבת" אמרה סופרגירל, עכשיו כשהכוחות שבו אליה היא מוכנה לקרב.
היא הכתה ראשונה ללסת של הסייבורג ובבעיטה לבטן, הוא עף לריצפה, סופרגירל תפסה אותו ועפה איתו לשמיים, היא טיפסה גבוה גבוה ואז שמטה את הסייבורג מידיה שצנח צניחה חופשית לאדמה והמשיכה אחרי המסוק, אחר לינה.