משחקי הרעב: סיפורה של מריקה – פרק 9

פרק 9

אני מתעוררת לצרחות.
הבוקר של היום השלישי של המשחקים מתחיל בריב קולני בין מריקה לליה-לין. אוליבר ובון נמצאים ביניהם ומנסים להפריד בין נשות הקרייריסטים. אין לי מושג הפעם על מה הן רבות, אבל אני יכולה לנחש שליה-לין עשתה משהו שפגע לקיה באגו. וקיה כהרגלה לא יכולה לשתוק על זה יותר.
אני מתעלמת מהוויכוח ואינו רוצה להיות חלק בו. אני מתקדמת לכיוון החוף ושוטפת את הפה שלי במי מלח. אני מרגישה כאב חד בשיניים שלי ומבינה שאני צריכה לראות רופא שיניים. ואז אני מצחקקת בתוכי בייאוש, המחשבה על כך שאני צריכה לטפל בי רפואית כאשר הדקות שנותרו לי לחיות ספורות זאת מחשבה משעשעת.

אני רואה מרחוק את אוליבר ובון מתקדמים לכיוון העצים, לאזור ליב הזירה. כאשר הם מחזיקים נשקים. קיה וליה-לין נותרו מאחור.
אני מתקדמת לכיוון ליה-לין שיושבת כחמישים מטרים הרחק מקרן השפע ומקיה.
"מדוע לא הצטרפתן לבנים?" אני שואלת את ליה-לין שנראית מותשת אחרי הוויכוח.
"הם מעדיפים שאני וקיה נשאר בקרן השפע, אומרים שזה לא בריא לצאת בכעס וזה יוציא אותם מהיזון. בכל זאת נותרו לא מעט מיודים בחיים ואנחנו ביום השלישי".
אני מחייכת חצי חיוך לעבר ליה-לין. היא מחזירה אלי בחזרה. אני מקווה שהיא מבינה שהיא ובון הם הפייבוריטים שלי מבין הקרייריסטים. עד כמה שזה הזוי שאני יכולה לקרוא להם פייבוריטים.
הבן שלי מקרקרת. ואני מתקדמת לעבר קרן השפע בתקווה שקיה לא תכעס עלי שהיא תראה אותי גונבת כמה פרוסת לחם. כשאני מחטטת במאגר האוכל שלנו קיה מביטה בי כאשר היא מתהלכת מקצה לקצה בקרן השפע. משהו מטריד אותה וזאת לא העובדה שאני מרשה לעצמי בלי רשות לאכול מהאוכל שלנו.
"קיה?" אני פונה אליה. וסוף סוף אני מבינה שאני מצליחה לפנות אליה בלי לרעוד בתוכי. האם אני מגדלת אומץ? או שפשוט אני כבר התרגלתי אליה ואני מבינה שאין לה שום מטרה להרוג אותי בשלב הזה של המשחק .
"מריקה, לא" היא לא נותנת לי אפשרות להשלים משפט ואז ממשיכה לדבר לעברה, "אני צריכה לחשוב. צריכה לחשוב טוב מאוד איך אני מתקדמת מכאן"
אני מסיטה את מבטי ממנה ומתמקדת באוכל. ואז היא מביטה בי בחזרה.
"סתכלי עלי מריקה. מה את רואה בדיוק?"
"אמ…" אני מנסה לחשוב על תשובה שלא תכעיס אותה, "אני רואה קרייריסטית חזקה מהמחוז הכי חזק שלנו?"

היא מצחקקת, "לא לזה התכוונתי. האם את חושבת שאני טיפשה?"
"לא, למה משהו גרם לך לחשוב שאת טיפשה?" אני שואלת אותה בפרצוף תומה.
"כן…" היא עונה לי כאשר נראה שהיא הגיעה להבנה עם עצמה, "אני חושבת שהשנה הזאת צריכה להיות קצת שונה עם ברית הקרייריסטים" היא עונה לי. ואז היא מסתובבת, תופסת חנית קצרה ומביטה בי. אני נרתעת ונופלת על הרצפה. מבט של רצח קיים בעיניה. האם היא מתכוונת להרוג אותי?
קיה רצחה במהירות. אני סוף סוף מבינה עד כמה היא ספורטיבית, הריצה שלה כל כך מהירה שניתן להרגיש את ההדף של האוויר כשהיא רצה.
כאשר ליה-לין נמצאת עם גבה אלינו, קיה מצליחה להפתיע אותה. קופצת עליה ודוקרת את החנית עמוק בצווארה. לליה-לין אין סיכוי . וקול התותח נשמע תוך רגע.

הגוף שלי נכנס למצב של הלם. אני תופסת את עצמי חזק ומרגישה שאני רוצה לצרוח מפחד. אבל אני משתתקת. קיה מביטה לעבר הגופה של ליה-לין ומשהו בתוכה נראה מרוצה.
היא חוזרת בצעדים גדולים לכיוון קרן השפע ומביטה בי.
"מה שאני עושה עכשיו נותן לך עוד כמה ימים לחיות" היא מצהירה, "קחי 2 תרמילים ותעמיסי אותם עכשיו במזון"
"קיה…." אני ממלמלת, "למה? למה הרגת את ליה-לין?"
קיה מתעצבנת מהשאלה שלי וצורחת, "המתכון של הברית הזאת לא עובדת. אני וליה-לין לא יכולות להמשיך לשחק את המשחק אחת לצד השנייה. וברגע שהבנים לקחו פיקוד על הברית הזאת והשאירו אותי ואותה היום בקרן השפע הבנתי טוב מאוד שהברית של הבנים חזקה מהברית של אוליבר אלי"

קיה מסתכלת לשמיים ולרגע אחד בסיטואציה של ייאוש היא מסתכלת אלי, ואומרת לי בקול הכי רגוע שלה שאי פעם שמעתי, "מריקה, את הבן אדם היחידי שכרגע אני באמת סומכת עליו במשחק הזה. תזכרי שאני נתתי לך את החיים שלך ביום הראשון. ועכשיו אני מציעה לך הצעה שאת לא יכולה לסרב לך. אני ואת הולכות להיות המיועדות האחרונות של המשחקים האלו. אני נותנת לך את המילה שלי, ויותר מזה נותנת לך את הצ'אנס הכי טוב שלך לנצח את המשחקים האלו".
אני מביטה בעיניה של קיה ואז משפילה את מבטי למטה.
"אנחנו חייבות לברוח מכאן כמה שיותר מהר, לפני שאוליבר ובון יחזרו" היא מסתכלת אלי, "מריקה, בבקשה, תמלאי את התרמילים באוכל ובואי איתי "
אני מתעשת על עצמי . ומבינה שאין לי כל כך ברירה. אם אתנגד להצעה של קיה היא פשוט תרצח אותי ותברח לבדה. ומצד שני האם כדאי לי לרצות להישאר עם שני הקרייריסטים הבנים? בכל זאת אחד מהם הטריד אותי מינית.
אני אוספת אוכל במהירות, מכניסה לתרמילים. קיה לוקחת כמה שיותר כלי נשק שהיא יכולה, הרבה סכינים, חרב גדולה וחנית גדולה יותר מהחנית שבה היא רצחה את קיה.

אנחנו מתקדמות לכיוון לב הזירה, בין העצים הגדולים. זאת הפעם הראשונה שאני עוזבת את אזור קרן השפע ורואה את הזירה עצמה.
ברקע נשמע קול התותח. עוד מיועד מת לו היום במשחקים.
במהלך הדרך אני וקיה עוצרות ליד אגם מים קטן ומתחילות למלא את המימיות שלנו, "זה השלב במשחק שאנחנו יצאנו מאזור הנוחות שלנו מריקה, אנחנו חייבות לדאוג לעצמנו ולא לאכול כמו חזירות ולבזבז מים לחינם".
אני מהנהנת לכל מה שמריקה אומרת.
רעש מהשיחים. צללית גדולה מציצה לעברנו. קיה מחזיקה את החרב שלה חזק ואני מתקדמת מאחוריה. אותו מיועד שהסתתר שם הבחין שראינו אותו והוא יצא באומץ לעברנו. גבר לבוש חולצה שחורה שעליה הסמל של מחוז 12 עומד מולנו. ללא ספק מדובר על נער מגודל שבטוח שהגיע לגיל 18, הגיל המקסימלי שניתן להיבחר למשחקי הרעב.

הוא הביט בנו, חצי חושש וחצי בטוח בעצמו. רואה קרייריסטית לבדה במשחק ומאחוריה נערה מפוחדת. הוא החזיק בידו סוג של כלי נשק עשוי מבקבוק, ניתן להבחין כי הוא יצר את כלי הנשק בעצמו.
"תראו מי כאן" חייכה לעברו קיה, "אני חושבת שאתמול ראיתי אותך מתחבא בפחד כשראית אותי ואת חברים שלי. עכשיו יש לך אומץ להראות את עצמך?"
"כשאתם משחקים לא פייר ובאים בחבורות קשה להראות את עצמנו ילדה" הוא עקץ את קיה שלא אהבה לשמוע את המילה ילדה, "כשזה אחד על אחד יותר קל"
"אל תהיה בטוח בזה" התעצבנה קיה על המילים שלו ורצה לעברו עם החרב. המיועד ממחוז 12 הצליח להתחמק ממכה בטוחה שקיה ניסתה להביא בו. הוא ניסה לדקור אותה במבוק החד שהיה בידו אבל קיה הצליחה להתחמק. תוך שניות לאחר מכן קיה הצליחה לנטרל את המיועד ממחוז 12 לרצפה, כאשר החרב שלה נעוצה עמוק בבטנו וקול התותח נשמע ברקע.
"אני לא אוהבת שהם מתנשאים" אמרה קיה לאחר שמיעת קול התותח.
מתחיל להחשיך ואני וקיה מחפשות מחסה. אני מבחינה במערה מרחוק ומסמנת לקיה להתקדם לעברה. נראה שהיא מרוצה מאוד מהיכולת שלי לאתר מקומות חיוניים בתוך הזירה.

כשאנחנו נכנסות למערה ליבי קופא. אני מבחינה במיועד שאני מכירה טוב מאוד שוכב, חצי מת, במערה. הוא מסתכל אלי במבט מתחנן. שון שכב לו מדמם למוות, באותם פציעות שהצליח בון לפגוע בו אתמול.
קיה מביטה בי, "זה בטח לא נעים לך לראות את זה" היא לוחשת לי באוזן.
שון מביט בי, "מריקה, בבקשה…"
אני מביטה בו, בולעת רוק. תחושה מוזרה, תחושה שלא הכרתי בעבר מתפשטת בגופי.

"מצטערת" אני אומרת לו, "אני לא יכולה להיות עם חולשה לידי". אני מסתובבת ומראה לשון את גבי. אני עכשיו מבינה איזו תחושה אני מרגישה. תחושת הנקמה.
אני מסמנת לקיה שתסיים את העבודה איתו. היא מביטה בי במבט מפתיע, לא ציפתה זאת ממני. אולי היא ציפתה שאתחנן על חייו?
אני יוצאת מהמערה כדי לא לשמוע ולראות את מה שקיה עושה. צרחה של שון ברקע ואז קול התותח. שון מת. שון מת לפני במשחקים.

הלילה יורד במהירות והמנון הקפיטול נשמע באוויר.
ליה-לין היא הראשונה להופיעה בשמיים. הקריירסטית הראשונה שמתה במשחקי הרעב ה-22.
לאחריה שון הוא המיועד הבא שמופיע.
לאחריו המיועד הבן ממחוז 5.
ולבסוף המיועד הבן ממחוז 12 – מחוז 12 מחוץ למשחק.
נותרנו שבעת מיועדים במשחקי הרעב. ומחוז 2 הוא המחוז היחיד שנותר בשלמותו במשחק.