מעודנת – פרולוג
אז.. שלום לכולם!
הנה, כמו שהבטחתי, מפורסם הפרולוג. הוא מאוד קצר יחסית לפרקים הבאים, הוא די רדוד ושטחי אז אל תקחו רושם ראשוני!
בנוסף, השפה בפרק הזה באופן ספציפי די בוטה, ובפרקים הבאים זה מאוד שונה.
קריאה מהנה D:
~*~
פעם אחת.
זה קרה רק פעם אחת.
זה לא יכול לקרות אחרי פעם טיפשית ולא-אחראית אחת.
זו טעות.
זו חייבת להיות טעות.
אני מקישה על זה עם השרביט שלי פעם נוספת.
ואותה המילה המעיקה מופיעה שנית, כחולה ומהבהבת.
חיובי.
אני משליכה את המקל הלבן לרצפה בהכחשה. אני בת שש-עשרה – אני לא מספיק מבוגרת בכדי להיות אמא! אני בקושי יודעת לקשור את השרוכים נכון, למען השם!
אני מרימה את בדיקת ההיריון שוב ונוקשת עליה עם השרביט שלי פעם נוספת, כאילו אני מצפה שפתאום יהיה כתוב "סתם צוחקים איתך! אבל ממש האמנת לזה הפעם, נכון?"
אבל זה לא קורה. מופיעות אותן האותיות הכחולות שהופיעו בארבעת הפעמים הקודמות בהן בדקתי.
אני מתיישבת על שולי האמבט ופתאום שמה לב כמה ידיי רועדות. אני מחליטה שאני לא עומדת לצאת מחדר האמבטיה הזה לעולם. אולי אוכל להישאר כאן לנצח – כן, האמבט נראה כמו מקום אידיאלי לישון בו ולהתעלם מהחיים החדשים שככל הנראה מתפתחים לי בתוך הרחם.
כי זה הרי ידוע שאם תתעלם ממשהו במשך מספיק זמן, הוא ייעלם.
אני יכולה להתקיים על משחת שיניים ושמפו – למרות שאני בספק עד כמה השילוב הזה בריא לילדי העתידי.
ילדי העתידי?
למה, לעזאזל, אני כל כך רשמית???
אני מתחילה להתנשם במהירות ואני די בטוחה שאני עומדת למות. אני ממש צועקת על עצמי במחשבות! אולי אני אחזור בתור רוח רפאים, כמו מירטל המייללת. אני יכולה לרדוף את השירותים של בנות גריפינדור בקומה השישית לנצח – רוז וויזלי, רוח הרפאים ההרה של בית גריפינדור. זה די קליט.
ואם לא אמות ואחליט יום אחד לצאת מחדר האמבטיה הזה, לפחות אדם אחד עומד למות בגלל הטיפשות שלי.
הקורבן הראשון והמובן-מאליו הוא סקורפיוס מאלפוי – הוא נידון למוות על בטוח. מישהו יהיה חייב לגלות מי האב של התינוק שלי, וכשהוא יגלה, סקורפיוס הולך לחטוף מכות מאבא שלי, מסבא שלי או מאחד מאלפי בני-הדודים שלי – ואולי מחלק מבנות-הדודות שלי, גם כן. הכי סביר שג´יימס ואל´ פוטר יגיעו אליו ראשונים. זה כנראה יהפוך אותי לאם חד-הורית. טוב, רוב הסיכויים שזה יהיה המצב בכל מקרה.
וכמובן שההורים שלי גם יישמעו על זה בסופו של דבר. אמא תהרוג אותי או שתעיף אותי מהבית. אני אאלץ להתגורר באיזה פארק קרוואנים מוגלגי עם בני מחוסר האבא. ג´יימס ואל´ יישבו באזקבאן באשמת רצח. לילי תרד מהפסים לגמרי אם הם ייכנסו לכלא – הסיבה היחידה שהיא לא קופצת כל יום מבחור לבחור היא ששני אחיה הגדולים מבריחים כל יצור חי עם זין שקיים בהוגוורטס הרחק ממנה.
ומה עם הוגו? אימא ואבא ייפרדו מפני שהיא זרקה אותי מהבית/רצחה אותי ואז הוגו ייאלץ לחיות בסביבה עוינת, מה שרק ידחוף אותו לחיות חיים של סקס, סמים ורוקנ´רול. הוא ימות עוד לפני יום הולדתו החמישה עשר.
ועם שני הבנים שלהם בכלא והבת שלהם בהיריון/נשאית איידס/באזקבאן/מתה, הארי וג´יני לא יצליחו להחזיק מעמד וזה גם יהיה הסוף של משפחת פוטר על בטוח.
ובן-הדוד שלי פרד כנראה יסיים גם הוא באזקבאן יחד עם ג´יימס ואל´, כי הוא פשוט אוהב ללכת עם הזרם. מה שאומר שאחותו הצעירה, רוקסן, תצטרף ללילי במכון הליווי שהן יעבדו בו. מה שאומר שדודה אנג´לינה והדוד ג´ורג יידרדרו לחיי אלכוהוליזם ופשע כי בנם יהיה אסיר והבת שלהם תהפוך לזונה.
ואז הדוד פרסי לא יהיה מסוגל לחיות עם הבושה שבלהיות בן וויזלי, ויקפוץ מגשר. אודרי, שתישאר לגדל את שתי בנותיהן, מולי ולוסי, לבד (אשר אני בטוחה שאחת מהן תשקע בדיכאון עמוק עקב איבוד אביהם ומרבית משפחתם המורחבת בהתאבדות, הידרדרות לזונות או מחלות מין), תצטרף גם היא לבולמוסי השתייה של ג´ורג´ ואנג´לינה.
דוד צ´ארלי יהיה בסדר מכיוון שהוא עוד ברומניה ולא ייוודע לו על כל העניין.
ולסיום, דום תבוא לבקר אותי בקרוואן/קבר שלי, ולכן תנושל מהמשפחה בעקבות יצירת קשר עם הכבשה השחורה. לואיס בטח יתגעגע לאחותו הגדולה ויעבור לגור איתה בדירה המטונפת שתקנה בלונדון (בה היא תיאלץ לגור אחרי שביל ופלר ינשלו אותה בשל הפרחים שהניחה על הקבר שלי/ שתלה בגינת הירק המאולתרת שלי). ויקטואר תתעלם מקשריה אלינו ותברח אל, אני לא יודעת, אקוודור, נגיד, עם החבר שלה, טדי. אז ביל ופלר יהיו כל כך עצובים על-כך שאיבדו את כל ילדיהם וינסו לחפות עליהם בכך שיעשו עשרות על עשרות של ילדים נוספים.
פלר תשמין באופן קיצוני ותפתח הפרעה אכילה חמורה, שתוביל בסופו של דבר להתאבדותו של ביל.
ואם סבתא מולי וסבא ארתור ישרדו את כל זה, תקראו לי צנצנת.
ואו, למה לא היינו יכולים פשוט להשתמש בקונדום?
תגובות (0)