מכשפה מפורסמת לומדת בהוגוורטס- פרק 5

כעבור זמן שנראה כמו נצח חזרו ילדי המוגלגים והחצויים. הם נראו מפוחדים ביותר. נטליה התקדמה לעבר אדי, אלבוס ורוז במהירות.
״הם צריכים שנשלח הודעה להורים שלנו שלא נוכל להגיע הביתה בחופשת חג המולד, אלא אם כן המצב ישתפר עד אז.״ היא אמרה והתיישבה לידם. עיניה הביעו אכזבה קשה, ״אוקטיביוס אומר שבהוגוורטס הכי בטוח, ושהם לא רוצים להסתכן עכשיו אם מתחילה מלחמת קוסמים נגד המוגלגים.״ ואז היא הרימה את מבטה לעבר אדי, ״לפחות נהיה יחד בחג המולד,״ היא חייכה חיוך קלוש. למרות המצב הקשה, אדי התעודדה מעצם זה שנטליה והמון מחבריה ישארו בחופשה בהוגוורטס.
״טוב כדאי שנלך לחדר… היה יום ארוך, ומחר המבחנים לקווידיץ׳.״ אמר אלבוס בענייניות. הבנות הסכימו ושלושתן עלו למעלה. הם ראו כי חדר המועדון התרוקן כמעט לגמרי, חוץ מכמה תלמידי שנה שביעית שנשארו לדון בדברים.
אדי נשכבה במיטתה וחשבה על הוריה. היא הצטערה על הדברים שאמרה היום, וחשבה שיכול להיות שמה שהם עושים הוא באמת כדי לשמור עליה. היא שמה לב כמה היא מתגעגעת לאליסה. במחשבות על מה אליסה וחברותיה הישנות עושות בבית, היא נרדמה לבסוף.
סוף השבוע היה קיצי ונעים ופשוט מושלם לקווידיץ׳. נטליה הכחישה את הלחץ שהייתה נתונה בו. הם ירדו לארוחת הבוקר אחרי שנטליה הראתה להם את המטאטא שהביאה בסתר. אל עדיין חשב שזה אסור ומסוכן ושבטוח יעלו עליה, אבל אדי אמרה לו שאם הוא כל כך בטוח שילך וילשין עליהן כבר עכשיו, והוא השתתק בעצבנות. אדי ונטליה הבינו את מה שאמר אל לגבי זה שאם ג׳יימס יבחר הוא לא יפסיק להשוויץ כל החיים שלו בערך. הוא עוד לא נבחר אפילו, וכבר כולו היה מלא יהירות ובטחון, כאילו הוא משחק כבר שנים.
״אחותי, לילי, היא באמת טובה בקווידיץ׳. אבא אומר שהיא ירשה את זה מאמא. תמיד בבית היינו משחקים בקבוצות; אני, ג׳יימס ולילי, מול אבא ואמא. זה לא כזה פייר, כי אבא ואמא ממש טובים, אבל לילי די מאזנת את זה. אני וג׳יימס בערך באותו רמה למרות שאם תשאלו אותו הוא יכחיש את זה.״ אמר אל. אדי מעולם לא שיחקה עם משפחתה קווידיץ׳. אביה תמיד יותר מדי עסוק ועייף, ואימה נהגה לומר לה שברגע שהיא תעלה על מטאטא חזירים יתחילו לעוף. אליסה הייתה עדינה מדי. נטליה מעולם סיפרה שהיא הייתה משחקת עם אחותה, איזבלה זוקיני שלמדה ברייבנקלו, והייתה מנצחת אותה תמיד.
אחרי ארוחת הבוקר הלכו השלישיה לעבר מגרש הקווידיץ׳. רוז אמרה שתצטרף אליהם בעוד כמה דקות.
השלישיה הגיעה למגרש הקווידיץ׳, שכבר היה מלא בילדים שחיכו למבחנים. ג׳רלדין גאיוס, קפטן קבוצת הקווידיץ׳ של גריפינדור, כיחכחה בגרונה, מסמנת לכולם להשתתק.
״שלום לכולם, אוהבי קווידיץ׳ למיניהם! אני רוצה להכיר לכם קודם כל את הנבחרת שהייתה בשנה שעברה מינוס הרודף והמחפשת שסיימו השנה את לימודיהם, ולהסביר לכם מה בדיוק אנחנו מחפשים. אני, ג׳רלדין גאיוס, חובטת אחת. דיוויד גראנט,״ הצביעה ג׳רלדין על הנער הבלונדיני שרב עם נטליה על המבחנים. כרגע הוא הביט בה במבט עצבני. ״היה החובט השני. הרודפת, ג׳סמין טומס,״ נערה גבוהה ודקה שנראתה עדינה ביותר, עם שיער חלק ובלונדיני שמסודר בקארה ועיניים חומות שהביעו קשיחות מפחידה ומנוגדת לחלוטין למראה שלה. ״וקנט אומא׳לי, שהיה השומר.״ בחור רחב וחזק עם חזות רשמית ועיניים כחולות שברקו על פני עורו השזוף. ״הילדים שהיו בנבחרת שנה שעברה עומדים להבחן שוב פעם, ואם ימצא מישהו מתאים לתפקיד, הוא ייבחר. לא משנה אם שיחק שנה שעברה או לא. עכשיו אבקש מכל אלו שלא נבחנים, ללכת לשבת ביציעים.״ אמרה ג׳רלדין, ואדי ואלבוס איחלו לנטליה הצלחה והלכו להתיישב ביציע.
היו די הרבה ילדים במבחנים, ונטליה עמדה בגב זקוף והבעת חשיבות עצמית, למרות היותה קטנת קומה בערך בראש מרוב הילדים שעמדו שם. היא הייתה תלמידת שנה ראשונה היחידה וחוץ ממנה היו שני תלמידי שנה שנייה, תלמידת שנה שלישית מפוחדת, ארבעה תלמידי שנה רביעית, שלושה תלמידי שנה חמישית ותלמיד שנה שישית, בנוסף לשחקנים של הנברחת הקודמת, שהיו בשנה השלישית, הרביעית, ושישית בהתאמה.
תחילת המבחן היה לעשות סיבובים סביב המגרש, סיבובים שכללו פינות חדות. נטליה וג׳יימס צלחו אותן, אך הייתה כמות די נכבדה של תלמידים שלא. בסיום החלק הראשון נשארו רק תשעה נבחנים.
רוז הגיעה והצטרפה אל אדי ואל לצפות בנטליה ובג׳יימס.
אחרי זה היא ביקשה מהם שיראו לה כמה תרגילים, ולבסוף חילקה להם תפקידים בעוד שני תלמידים ששיחקו בנבחרת (ג׳סמין טומס וקנט אומא׳לי) ישבו בצד. המשחק המדומה היה די טוב, ובסופו ירדו התלמידים מיוזעים ועייפים. ג׳רלדין נראתה מרוצה.
״היה אחלה של מבחן. התוצאות יפורסמו מאוחר יותר על לוח המודעות של גריפינדור!״ אמרה ג׳רלדין בחיוך גדול ושיחררה את הילדים.
״איך היה?? אתם חושבים שיש לי סיכוי??״ שאלה נטליה לאחר שהחליפה בגדים וארבעתם היו בדרך לישיבה במדשאות בשמש הנעימה ולסיום שיעורי הבית שלהם מהשבוע.
״היית בין הטובים שם,״ אמרה רוז בחיבה.
״דיוויד גראנט הזה היה ממש עצבני לראות אותך שם.״ אמרה אדי בגיחוך.
״אני חושב שג׳רלדין לא ידעה בכלל שאת שנה ראשונה.״ אמר אל. הוא התגבר כבר על עניין המטאטא כשראה כמה טוב נטליה עפה.
״גם ג׳יימס היה טוב. אני חושבת שיש לו סיכוי גבוה,״ אמרה רוז. הם התיישבו בצל עץ ענקי ליד האגם.
אדי נשכבה על הדשא והביטה לשמיים. ״התקיפות האלה מפחידות אותי.״ היא אמרה בשקט. רוז ואל נשענו על העץ העבה בגבם ונטליה נשכבה ליד אדי.
״כן, אני דואגת לאמא שלי. היא בטח ממש מפחדת.״ אמרה נטליה ועיקמה את אפה.
״מעניין מה אחראי לכל הדבר הזה. ולמה דווקא עכשיו.״ אמרה אדי.
״אמא שלי כתבה לי לפני כמה ימים. היא אומרת שהיא חושבת שהיא יודעת מה קורה.״ אמרה רוז, וגרמה לאדי ולנטליה להתיישב ולהביט בה בעניין. רוז הסתכלה סביבה, כאילו לוודא שאף אחד לא מקשיב להם ואז אמרה, ״היא חושבת שהכל קשור בממשלה. הם מקימים קבוצות להפיל את הממשלה. הם רוצים שיהיה מישהו בשילטון שיהרוג את כל המוגלגים, ויגרום לקוסמים לשלוט בעולם לבדם. הם אומרים שנמאס להם להתחבא מהמוגלגים. שהגיע הזמן שהמוגלגים יתחבאו מפנינו. הם יוצרים קבוצות למרוד בשילטון, וחלק מהם מתחילים את התוכנית נגד המוגלגים עוד מלפני שהשלטון נפל.״
"מה זאת אומרת שהכל קשור בממשלה?" שאלה אדי בבילבול. רוז הביטה סביבה שוב ואז לחשה, "היא חושבת שהמנהיג מגיע מתוך הלשכה עצמה!" אדי קימטה את מצחה. מתוך הלשכה עצמה?
״זה אומר שכל המוגלגים בסכנה!״ אמר אל וקימט את מצחו.
״ואבא שלי! לדעתכם יש תנועת נגד לדבר הזה? חייבים לעשות משהו!״ אמרה אדי.
״אד אנחנו בני 11, מה אנחנו יכולים לעשות? בקושי קסמים אנחנו יודעים…״ אמרה נטליה.
״לדעתכם מקגונגל יודעת על זה?״ שאל אל.
״בטוח היא יודעת, היא חייבת לדעת.״ אמרה רוז בדאגה.
״למה היא לא אמרה לנו שההורים שלנו בסכנה?״ שאלה נטליה בעצבנות.
״היא בטח חשבה שעדיף שלא נדע כלום.״ אמרה אדי.
״הרמיוני אמרה עוד משהו?״ שאל אל את רוז.
״היא רק אמרה שהיא הטילה כמה קסמי בטחון על הבית של סבא וסבתא שלי, ושאסור לנו לדאוג כי יש גורמים יותר מוסמכים שמטפלים בזה.״ אמרה רוז. ונתנה לאלבוס מבט מלא משמעות.
״את חושבת שמסדר עוף החול עומדים להתאחד או משהו כזה?״ שאל אל וקימט את מצחו. רוז הינהנה.
״היא הייתה ממש חשאית בנוגע ל׳גורמים׳ האלו, וזה אומר רק דבר אחד. למרות שמסדר עוף החול לא התאחדו כבר איזה תשע עשרה שנה, ומאז שיותר מחצי מהמסדר מתו במלחמה הגדולה הכל ממש השתנה…״ אמרה רוז. נטליה ואדי הביטו בהם בבילבול. אל נזכר לפתע כי הן לא יודעות מהו מסדר עוף החול בכלל.
״מסדר עוף החול הוא מסדר שהוקם לפני מלא זמן, בערך לפני שלושים שנה אני חושב. סבא וסבתא שלנו היו במקורי, וגם פרופסור דמבלדור. ההורים שלנו היו ילדים כשהוא נכנס לתוקף שוב, והאנשים שם נלחמו נגד הלורד וולדמורט. אך אחרי שהובס, ויותר מחצי מהאנשים במסדר נרצחו במלחמה, המסדר הפסיק את הפעילות. בגלל המצב עכשיו, אנחנו חושבים שההורים שלנו מתחילים להפעיל אותו שוב. אני לא יודע את מי הם יגייסו לשם. בטח כל הדודים שלנו מהצד של אמא שלי ואבא של רוז יצטרפו, אבל קה לי לחשוב על עוד אנשים..״ הסביר אל.
״אני רוצה להצטרף!״ אמרה אדי בעקשנות ונטליה הצטרפה, ״גם אני!״
״אתן לא יכולות להצטרף, אתן קטנות מדי. הדבר הזה הוא גם סופר סודי, ואסור לאף אחד לדעת על המסדר הזה.״ הזהירה רוז.
״ההורים שלי סיפרו לי שכשהם היו קטנים גם הם רצו להצטרף, אבל המבוגרים תמיד הסתירו את הפעילות של המסדר מעיניהם.״ אמר אל.
״אז אולי הם יבינו אותנו ויתנו לנו להצטרף גם!״ אמרה אדי ונעמדה.
״לאן את הולכת?״ שאלה נטליה.
״בואו. הולכים לשלוח מכתב לאמא של רוז. אם אנחנו הולכים לעזור, אנחנו צריכים עוד מידע.״ אמרה אדי.
״איך נעזור בדיוק? אנחנו בני 11.״ אמר אל. רוז נעמדה גם היא. ״אנחנו חייבים לפחות לעשות משהו. מחוץ להוגוורטס מתחילה מהפכה נגד המוגלגים, ואין מצב שאנחנו רק נשב פה ונעמיד פנים כאילו הכל מדהים.״ אמרה רוז ואדי ונטליה הביטו בה בהערכה. לא הרבה פעמים היא גיבתה אותם בתוכניות המטופשות שלהם, וזו הייתה הכי מטופשת שהם אי פעם הציעו. לא היה הרבה סיכויים שהמבוגרים יסכימו להם לעזור, לא משנה כמה נחושים היו, אך עדיין היה שווה לנסות.
אל נאנח וקם מהדשא החמים, וארבעתם הלכו לעבר הינשופייה.