מבוך המוות פרק 3 (פאנפיק על דוקטור הו)

*נקודת מבט של רבקה*
-שימו לב שמכאן והילך זה הולך להיות רק נקודת המבט של רבקה אלא אם אני יצטרך לשנות לנקודת המבט של הדוקטור לכמה פרקים –
זה היה עוד יום רגיל כמובן לא היה לי כוח לילמוד . לא היה לי כוח לאף אחד . באמת . החיים שלי כל כך חסרי תועלת . הגינה שליד הבניין הנטוש הייתה ריקה כרגיל . לשם אני רוצה ללכת , שם אני רוצה להישאר כל היום , להתנדנד על הנדנדה הגדולה לעשן קופסת סיגריות שלמה ולא לחשוב על אף אחד . אפילו לא על עצמי . באמת ? באמת הגעתי למצב כזה שאני לא חושבת על עצמי ? הרי אני הבן אדם הכי אנוכי שיש .
נישכבתי על הנדנדה הגדולה והתסכלתי על השמיים הכחולים . ופתאום לעננים לא היו צורה .הוצאתי סיגריה מהכיס והדלקתי אותה . בדיוק באו אליי אמה , כריס ומאט ולא הבינו מה עובר עליי . אמה באה לנדנדה לידי ואמרה " זוזי זוזי תני מקום " זזתי למשמע אוזניה ואז שמעתי את כריס ומאט רוטנים לעברנו " הלו מה זה הנידוי חברתי הזה ? תנו מקום גם יא חמורות " מאט צעק והתיישב על אמה שצעקה עליו " אך יא שמן עוף מימני כבר " בנתיים התפנה מקום ביני לבין אמה וכריס ניצל את ההזדמנות ונישב לצידי והוציא סיגריה גם כן .
ושאל " יום רע?" היא הסתכלה עליו ואז על השמיים ואמרה " לא רק היום .. החיים בכלל " בזמן שמאט ואמה רבו והרביצו אחד לשני וצחקו כמו שני משוגעים ,כריס ניסה לנהל איתי שיחה " מאוהבים שני אלה אה?" לרגע עלה בי צחקוק קל ואמרתי " בהכחשה" . בהיתי בהם במשך מספר דקות ואמרתי " תיזהרו שלא תעשו ילדים על הנדנדה המסכנה " כריס צחק אך מאט ואמה השתתקו פתאום והפסיקו לריב והתעלמו אחד מהשני , אמה קמה מהנדנדה ושאלה אותי " את הולכת הביתה ?" לא ידעתי מה לענות לה כי הביתה בטוח אני לא ילך אבל גם אין לי כוח להישאר בבית ספר ולילמוד ועניתי לה " לא , אני אהיה בכל מקום שהוא לא הבית ספר "
קמתי באיטיות מהנדנדה והתהלכתי בזהירות על המדרכה גוררת ברגליי אבן ופתאום הרגשתי סחרחורת הרגשתי כאילו אני מתעלפת ואכן זה מה שקרה , אבל הבעיה היא שכשהתעוררתי לא הייתי ברחוב , הייתי במדבר ..
פאק מה ? איך הגעתי למדבר ? מה קורה כאן? רגע כמה זמן הייתי חסרת הכרה? אולי בזמן הזה מישהו הספיק לחטוף אותי ? אבל למה הוא נטש אותי במדבר ארור חסר חיים? הייתי כל כך לחוצה ולא ידעתי מה לעשות , התסכלתי מסביבי , ריק , אין אדם , נו מה נהייתי עכשיו רובינזון קרוזו לעזעזל עם זה , עד ששמעתי קול מאחוריי שלחש " סליחה?"
הסתובבתי בבהלה , זה בטח החוטף שלי , אולי עדיף ליברוח , אבל אם אני יברח זה יהיה גרוע יותר , לפחות כשאני חטופה אני יקבל מים ואוכל .. מה אני יעשה לבד במדבר . יש שאומרים שלחופש אין מחיר . אבל זה לא המקרה שלי . ניסיתי בכל מיקרה את מזלי ותקפתי את האיש המוזר הזה בכל כוחי " מי אתה לעזעזל?!" והוא הסתכל עליי כאילו אני איזה עבם שנפל מהשמיים והתפרץ לדבריי " מי אני?? מי את? אה , בטח את משתפת פעולה עם המאסטר ובאת לחקור את השטח נכון ? מין סוכנת סמויה אה ?"
מה עובר עליו? איזה סוכנת סמויה בראש שלו ? הוא הרי חטף אותי זה כל כך ברור אז בשביל מה כל המשחקים האלה דאמט . " וואו, בן אדם , הגזמת ,כמו מה אני ניראת לך ? ג'יימס בונד?"
בואנה , הבן אדם הזה נפל על השכל שלו . עדיף שאני ישמור ממנו מרחק . הטיפוס הזה לא מוצא חן בעיני . בכלל לא . "אני לא יודע .. את מי את מחשיבה את עצמך?" הייתי בשוק . הוא לא יודע מה זה ציניות? הוא מנסה להתחכם איתי ? חבל שהוא לא מכיר אותי כדי לדעת שזה לא יגמר טוב . "לא , אתה רציני איתי ? אתה רוצה לשגע אותי אידיוט?" העצבים שלי רפפו . בני אדם הם זן כל כך מוזר . רציני שאני לא מבינה אף אחד . פשוט אף אחד . אבל רגע .. מה זה אומר עליי? שאני לא בן אדם? אויש נו .
"אז אני מבין שאת הולכת לשתוק עוד הרבה " הוא אמר במין בדיחה כזאת , כבר לא אכפת לי מה קורה כאן , מי הוא , מה הוא אני רוצה הביתה … אני לא מאמינה שאמרתי את זה … אני רוצה הביתה .
"לא אכפת לי מי את או מה את אבל מה שלא תהיהי כדי שנתחיל לזוז למקום בטוח מסוכן פה "
"ולאן לדעתך אנחנו צריכים ללכת גאון?"
"למטה"
החלטתי להקשיב לו כי לא ממש הייתה לי בררה ,ובדרכנו אל ה"לא נודע" עצרנו ב.. רגע מה ? תא משטרה?
"מה לעז.." והוא קטע אותי
"כנסי לבפנים"
"לא , תגיד לי אתה שפוי או שאתה פדופיל? עדיין לא החלטתי אבל אחרי מה ששמעתי הרגע , די הישתכנעתי שאתה האופציה השנייה" והוא הסתכל עליי במין חיוך מוזר כזה , באותו רגע עברה בי צמרמורת , זה כבר לא הפחיד אותי . זה הטריד אותי . "אוי בני אדם , אני אף פעם לא יפסיק לעשות את זה אה? רק תיכנסי ומראות העין שלך יסבירו את עצמן" הסתכלתי בפרצוף הלם . פשוט ככה. בני אדם?מה זה בדיחה חולנית? כי אם כן זה ממש אבל ממש לא מצחיק אותי, עד כאן הספיק לי אני הולכת מכאן . אני לא יודעת לאן אני ילך ומה אני יעשה אבל מכאן אני ילך . לא היה לי אפילו מה לומר לו ,ניראה לי שהוא הבין את הרמז .
הפנתי לו את גבי וצעדתי בחזרה לאיפה שהיינו והוא צעד מאחורי וצעק לעברי " זה לא ממש הולך לעבוד מה שאת מנסה לעשות את יודעת את זה?" גיחחתי לאירוניה שבמצבי והשבתי " מה לא הולך לעבוד? ליברוח ממשוגע שתקוע באמצע המדבר עם תא משטרה שרוצה שאני יכנס איתו לשם " ראיתי את הייאוש בפניו והאמת … שגם אני התחלתי להתייאש מהמצב והוא אמר לי לאחר דקה " בואי נבהיר בינינו כמה דברים , אני לא פדופיל , התא משטרה יותר גדול מבפנים , עזבי קשה להבנה פשוט קחי את זה כהוכחה שאני לא פדופיל ." טוב נו . לפחות י ש לו הומור עצמי , זה קשה להיות תקוע במדבר עם תא משטרה .. אני לא יודעת כמה זמן הוא שם אבל אני בטוחה שאם אני ישאר שם הרבה זמן גם אני ישתגע . "פחח כן … גדול יותר מבפנים .." הוא הסתכל עליי בפרצוף מדוכא ומתחכם " אני לא מצפה ממך להבין …" כאילו מה זה היה עכשיו? הוא חושב שאני סתומה? נימאס לי כבר ללכת אז פשוט התרסקתי על החול הרותח והתיישבתי שם ובהיתי במשך דקות אל האופק שבו ניראה רק דיונות וגבעות של חולות .
האיש המוזר הזה התיישב לידי . הייתי כל כך מדוכאת שרציתי לדבר עם מישהו .. אני לא ידבר עם עצמי אז הוא האופציה היחידה שיש לי לפרוק בפניו . " כניראה ביקשתי יותר מידי " והוא הסתכל עליי במבט לא מבין " מה?" ועניתי לו את ההמשך " כניראה זה עובד כמו קסם … אני מבקש להתרחק מהבית … מבית הספר .. לכל מקום … רק לא לשם … והופה … אני במדבר , כאילו אלוהים מנסה להתחכם איתי, הוא מגשים לי חצי משאלה , לא נחמד אלוהים .. פעם הבאה תשתדל ליותר " התסכלתי לשמיים שבתקווה שהוא ישמע אותי
"בואי נתחיל מהתחלה אם כבר אנחנו תקועים ביחד אי אפשר לריב , קוראים לי הדוקטור מה שמך?" צחקתי לו בפרצוף ואמרתי " חשבתי שאנחנו בקטע של התחלה חדשה ואתה מזייף שמות .. וואו " הוא הסתכל עליי בפרצוף רציני מדי ." לא ברצינות .. קוראים לי הדוקטור " טוב נו אין לי כוח למשחקי כוחות , הייתי חלשה .. והייתי צריכה מישהו לצידי .. גם אם הוא משוגע עם תא משטרה במדבר . "קוראים לי רבקה " הוא חייך שוב את החיוך הזה שעשה לי צמרמורת בכל הגוף " נעים להכיר אותך רבקה " ושלף את ידו ואני את ידי במחווה של 'נעים מאד'. שתקנו לכמה דקות עד שהוא החליט לפתוח בשיחה " תגידי רבקה …. זה רק אני או שמתחיל להיות קר ?" האמת…. שגם אני שמתי לב.
" יחסית למשוגע הייתי אומרת שכן אבל בצורה בלתי הגיונית אתה צודק .. וואו אתה לא הוזה .. אתה מתקדם מפסיכי למשוגע ברכותיי " הוא לא התייחס לעקיצות שלי … הוא גם לא החזיר הוא רק התייחס למה שקורה סביבו . ופתאום בחמש דקות בלבד החשיך .. הוא הסתכל אליי בבהלה ולחש " כבר שלוש ימים שאין פה לילה " הסתכלתי עליו והדבר היחידי שהיה לי לומר אז אמרתי " אז זה הזמן שאתה פה מה?"
אבל ברצינות מה קורה פה?