לעזאזל איתו – פרק 3
– נקודת המבט של הארי –
ישר אחרי יומיים מהפגישה עם דנה, נפרדתי מנילי. ה"ידיד" שלה והיא עלו לי על כל העצבים. לנילי כמובן זה לא הזיז. אבל מה שכן, ללואי הזיז.
"אז….. מי הבאה בתור?" לואי שאל וקרץ לי תוך כדי שהוא טוחן דוריטוס מול הטלוויזיה.
"אממממ מה אתה מציע?" החלטתי לזרום עם השיחה
"רק שניה……." הוא מלמל תוך כדי שהוא מחפש באנשי קשר שלו "מצטער. אין לי עוד מה להציע" הוא ענה במהירות ופלט ציחקוק.
"לך לעזאזל" נתתי לו דחיפה קטנה ולקחתי את הדוריטוס
"כבר חוזר" לואי קם לכיוון השירותים וטרק אחריו את הדלת.
האמת ? לא מפריע לי שהוא יתקע שם שעות.. יש לי דוריטוס לעצמי. לעסתי אותו בקולות כשצלצול הדלת קטע את החוויה המופלאה שלי.
"פתוחחח" צעקתי מהסלון
דנה צעדה לכיווני, התרווחה לה בספה וחטפה לי את הדוריטוס.
"הי!" עשיתי פרצוף עצבני אבל…. היא חייכה אלי ו..ו… הצמידה את השפתיים שלנו אחת לשניה
"לא!!" פלטתי בקול ונפלתי לאחור " מצטער מצטער" קמתי מהר
"תפסיק.." היא אמרה ברכות, התקרבה אלי ונישקה אותי. הפעם זרמתי.
"וואו .. " לחשתי טיפה
לואי ניזכר לצאת מהשירותים. הוא הסתכל על דנה ושאל "למה היא כאן?"
"א…..מה " מלמתי
"עזוב אותו" דנה הדפה את לואי מעלי
"אין בעיה. אני הולך!" לואי אמר בטון נעלב ויצא מהבית
מאותו היום לא ראיתי אותו.. גם אחרי חודש.. חודשיים. לואי כל הזמן התחמק ממני .. אבל האמת שהסתדרתי בלעדיו. כל עוד היה לי את דנה, לא הייתי צריך כלום.. אבל. יום אחד זה הפסיק. פתאום. היא התעצבנה ואמרה לי שאנחנו נפרדים..
יום לאחר מכן היא הייתה חברה של מישהו אחר
לא יכלתי להחזיק את עצמי יותר וביליתי את רוב שעות היום במיטה
רק באותם הרגעים נזכרתי בלואי.. למה זה חייב לקרות ככה ?
תגובות (0)