לותר וסופר, מאוהבים? -פרק 6

(5X7) אהבה ובגידה-חלק ב'
"לינה"-"קארה"
הן אמרו באותו זמן, הן צחקו.
הקופסאות הקטנות של לינה לא מחזיקות מעמד מול החיוך הזוהר של קארה, כי קארה מרגישה כמוה,  קארה נישקה אותה,  קארה באמת אוהבת אותה, בעוד שהיא מתכננת להרע לה…

"אהמ…" קארה הורידה את ראשה בביישנות,
"אנחנו צריכות ללכת לדי.אי.או כדי לדלות עוד מידע על לוויתן".

"את צודקת,  שנזוז?"

קארה עמדה והושיטה את ידיה קדימה עם חיוך גדול.
לינה הבינה את הרמז וקפצה לתוך זרועותיה,
"אגב לינה, מאוד אהבתי מה שקרה כאן לפני כמה שניות.."

"תזכירי לי?" לינה אמרה בקול פלרטטני
הן התנשקו שוב..

לינה לותר, החברה שלה, היא עכשיו יותר מסתם חברה טובה שלה, לינה לותר היא ה-חברה שלה.
הן התנשקו וקארה מרגישה מסוחררת, האם זה חלום? 
קארה הרגישה שזה יותר מידי טוב מכדי להיות אמיתי .
מי היה מאמין, לותר וסופר, מאוהבים!

קארה הבטיחה וקארה קיימה, לינה תיהיה מעורבת בכל התוכנית.
כשהן הגיעו לדי.אי.או אלכס  וברייני חיכו להם שם, וכשברייני החל להציג להם את לוויתן ולהסביר להן את המקורות שלו הן הבינו שהם צריכים נשק שיכול לפעול על חייזרים ומי עוד עובד על נשק נגד חייזרים אם לא אח של לינה.

"אבל רוב הנשקים שלו הושמדו, לא כך?" לינה אמרה.

"את תיהי מופתעת אבל יש כמה נשקים שהם במבצר של סולטוד",
לינה הסתכלה על אלכס ברייני וקארה במבט שואל
"אה נכון…" קארה קלטה שלינה לא יודעת מה זה המקום הזה.
"זה מקום שבו אנחנו שומרים את כל הנשקים שיכולים לפגוע בנו…סופרמן יצר את זה."

"אה, אוקי, אז אתן תלכו לשם ואני יעשה לכם רשימה של כל הנשקים שלקס יצר…" לינה אמרה.

קארה בחנה את לינה,  היא רוצה לסמוך עליה, לותר וסופר האחרים לא הסתדרו כמוהן,
אבל אין סיבה כרגע לא לסמוך על לינה,  בטח עם מה שקורה איתן עכשיו,  הן אוהבות אחת את השנייה, ולינה סלחה לה…
עד שללינה ולה יש זמן להיות ביחד, היא הולכת לנצל כל דקה.
זאת הזדמנות גם להראות ללינה את הצד של קארה זור‐אל, להראות לה מאיפה היא הגיעה.

"לינה…למה שלא תבואי איתי..?
"זאת אומרת," היא מהרה להוסיף "אי אפשר לדעת איזה נשק לא רשום…"

אלכס הייתה מופתעת שקארה בוחרת ללכת עם לינה ולא איתה אבל היא הבינה שמשהו קורה ביניהן ולא התערבה ואמרה:
"ואני וברייני נישאר כאן ונמשיך את החיפושים אחר ריפ רור,  ומכופף כדור הארץ…"

'קארה בוטחת בי', זאת הייתה המחשבה הראישונה שעלתה ללינה בראש,
היא.באמת.בוטחת.בי-וזאת הזדמנות מצויינת להשתמש בה,  כמו שקארה-גירל השתמשה בה..
אבל האם היא תיהיה מסוגלת לעשות את זה?
היא באמת אוהבת את קארה, בחלק הזה היא לא משקרת,  זה אמיתי, אבל גם הבגידה של קארה-גירל הייתה אמיתית, היא מאוד נפגעה.
זה לא ייתכן שכולם שיקרו לה כל השנים האלה. למה לעזאזל קארה-גירל חושבת שהכל בסדר בינהן אחרי כזה שקר?
אבל קארה סאנשיין דנברס מציעה לה לבוא איתה למבצר שלה ושל סופרמן,  זה הכי בוטח שיש, לינה לא רגילה לכזו הרגשה, שמישהו יבטח בלותר?
ואם להיות יותר ספציפיים שסופר יבטח בלותר?

"את בטוחה שזה בסדר?" לינה שואלת אותה כשהן פונות הצידה מכולן,

"בטח!  למה שזה לא יהיה רעיון טוב?"

אני לא יודעת…לותר במבצר של סולטוד…?"

"בטח שזה בסדר! את רק תצטרכי משהו יותר חם ללבוש.."

הן מגיעות למבצר,  לינה מסתכלת מסביב, הכל כל כך לבן וגדול, המבצר מדהים ביופיו.
"וואו זה עוצר נשימה"
"כן," קארה אומרת בגאווה,  "זה כמו קריפטון קטן על כדור הארץ".

הן צועדות זה לצד זה, קארה אוהבת את זה שלינה נדהמת מהמקום, זה כאילו היא נדהמת מהחלק שלה שתמיד היה מוחבא מלינה ועכשיו הוא גלוי לפניה.

"פולש!

 פולש!

אותר  די אן אי של לותר, אל פרוטוקול מופעל!"

פתאום המבצר מכריז על פולש,  קארה רואה שהמבצר נקט אמצעי פולש נגד לינה,  כי לינה היא לותר!  יש לה חצי דם של לותר.

קארה בפאניקה
"אל פרוטוקול?!? לא! לא! לא!

המחשב ממשיך:

"לותר, שחרר את טבעת הקריפטונייט שלך ואת שעון המימדים מייד!

יש לך עשר שניות להוציא את המפתח כדי לנטרל את האזעקה,  אם לא יופעל נגדך אמצעיים קטלניים".

"אבל איו לי את זה!" לינה צועקת בפחד,
'אני לא לקס!"

"היא לא חמושה!",  קארה מנסה להגיד למחשב,
זה לא עובד, הספירה לאחור מתחילה.."10,-9"

לינה מסתכלת בבהלה על סופרגירל,  קארה אפילו לא מכירה את הנוהל הזה, איך היא הולכת להציל אותה?
היא רואה שקארה באמת נבהלה מהמהלך של המבצר נגדה,  פתאום היא שמעה את סופרגירל אומרת,
"חכי אני יתקן את זה!"

"8,-7"

קארה לוחצת על הלחצנים בלוח, בזמן שהספירה לאחור ממשיכה.

לינה מבינה שהיא הולכת למות במבצר של סופרגירל, כמה אירוני,  שלותר ימות במבצר של סופר.
היא באמת מפחדת,  היא לא מאמינה שקארה תצליח להציל אותה וכל מה שהיא חושבת עליו זה הנשיקה שלהן, קארה היא החולשה שלה.. 

"6,-5"

היא ידעה שזה לא רעיון טוב לבוא למבצר.
לא משנה מה היא תעשה היא תמיד תיהיה לותר,  קארה בוחרת להאמין שהיא לא, אבל אפילו המחשב באינטלגנציה ברמה חמש מבין שהיא לותר.
אין לה דרך לברוח מהגנים שלה.

"4,-3"

פתאום הכל מפסיק ולינה כבר לא כלואה,
קארה הצליחה לכבות את ההתרעה.

סופרגירל נהנחת בהקלה,
"סליחה סליחה,  לא ידעתי שסופרמן נקט כאלה אמצעים קיצוניים נגד לקס", קארה אומרת בקול רועד.

"לא, אם לקס היה יודע על המקום הזה הוא היה עושה הכל או הורג כל אחד כדי להיכנס לפה, אז…"
לינה הסיטה את ראשה.

'היא פשוט לא יודעת כמה היא שונה מלקס,  זה לא יתכן שהיא לא יודעת את זה' סופרגירל חשבה.

"טוב, את לא לקס.." 

'הנה זה שוב' לינה חשבה, האמונה העיוורת שקארה נותנת לה, לינה זייפה חיוך וענתה:

"ואת לא הבן דוד שלך.."

'את יותר גרועה! את שיקרת לחברה שלך במשך שנים! ולא רק את, אלה כל מה שהבאת איתך, כולם שיקרו לי וכולם חושבים שהכל בסדר!'

לינה המשיכה:
"אנחנו ממש לא כמוהם,  עם המשחקים שלהם"

"נכון,  אנחנו ממש לא כמוהם.." קארה אישרה.