לותר וסופר, מאוהבים? -פרק 5

5X7- אהבה ובגידה -חלק א'

היא הצילה את לינה שוב,
השעון שסופרגירל נתנה לה, לינה השתמשה בו, היא קראה לה.
היא ראתה את לינה מזנקת מהצוק, היא ידעה שהיא חייבת לתפוס אותה, היא לא תיתן שהיא תיפגע.
היא תפסה את לינה בזמן שהיא קפצה מהצוק, היא הרגישה את לינה קרוב אליה, היא הייתה בפאניקה קלה, כבר הרבה זמן שלינה לא הייתה קרובה אליה ככה, היא הסתכלה על הפנים של לינה, היא רצתה  להמשיך להביט בה, אבל פניה של לינה פנו בפחד לדבר שרדף אחריה, סופרגירל התעשתה ושאלה-
"מה זה היה?"
"לוויתן" לינה ענתה,
ואז היא ראתה אותו, את לוויתן מתכנן לתקוף אותן,  היא ירתה עליו אקס ריי ויז'ן והם עפו משם.

לינה הרגישה את חום גופה של קארה כשהיא נשאה אותה בזרועותיה.
זרועותיה מקיפות את צווארה של סופרגירל, 
לינה השתדלה להתעלם מההתרגשות שאחזה בה ברגע הזה, דפיקות הלב המהירות שלה הם לא רק מהאדרנלין שזורם בדמה מההתקפה…

סופרגירל החזירה אותן ללופט שלה,
מאחורי הוילון היא הורידה את המדים של סופרגירל והחליפה לבגדים של קארה.
"זה מדהים באיזה מהירות את עושה את זה" לינה אמרה ופנתה לשבת על הספה של קארה.

קארה זעה באי נוחות, עדיין מוזר לה העניין הזה שלינה יודעת את זהותה האמיתית.
לא בכוונה היא שמעה את דפיקות הלב של לינה, הוא עדיין דפק בפראות.
"את בטוחה שאת בסדר?" היא פנתה להביא ללינה תה, היא קיוותה שזה ירגיע אותה.

"אני אהיה בסדר, זה פרץ אנדרנלין('וגם העובדה שהיית כל כך קרובה אליי'- אבל היא לא אמרה את זה), "לא כל יום הארץ ליטרלי תוקף אותך.."
השעון היה בידה, היא ידעה שעכשיו היא בטוחה כל עוד קארה לידה.
"את יודעת השעון הזה הציל את חיי פעמיים תוך כמה ימים, יש לי מזל שאנחנו חברות" היא הושיטה את השעון לקארה.

קארה הניפה את ידה, "לא, תשמרי את זה, את צריכה את זה, במיוחד עם לוויתן מחפש אותך."
קארה ישבה מולה על השולחן הנמוך שבסלון,
"לינה, יש לך מושג איפה הם הולכים לתקוף?"

לינה לקחה נשימה עמוקה, היא עומדת לשקר לקארה, שוב, למרות שהיא אוהבת אותה, אפילו שקארה סיפרה לה בעצמה את האמת, אולי זה טיפה ריכך  אותה…אבל היא עדיין הרגישה פגועה ממנה.
לפעמים היא לא מאמינה כמה עיוורת היא הייתה, איך היא לא שמה לב כל השנים האלה שסופרגירל וקארה הם אותו בן אדם?  לא מאמינה על עצמה, ההשפלה מביישת אותה כל כך.
היא צריכה לפגוע בקארה כמו שהיא פגעה בה.

"מצאתי אצל לקס כמה פתקים בתוך היומן שלו, הוא עובד עם לוויתן, באיזשהוא שלב לקס עשה מה שהוא יודע לעשות הכי טוב  והוא בגד בהם, מה שאומר שאני המטרה הבאה שלהם."
היא אחזה בשעון של סופרגירל בחוזקה בתקווה שזה ייתן לה כוח להמשיך את השקר, השעון הזה מזכיר לה את הכאב שסופרגירל גרמה לה, היא הסתכלה על השעון כשסיימה לדבר, היא לא רצתה להיות בקשר עין עם קארה מחשש שתיתפס בשקר…
אבל כשקארה התחילה לדבר לינה מיד הרימה את העיניים שלה וראתה את המבט של קארה, היא קנתה את השקר הזה, המבט הזה שכל כך דואג לה, גאד, מה היא הייתה עושה כדי לצלול לפנים האלה.

"טוב, הדי.אי.או מחפש את לוויתן, אנחנו מאמינים שהם אחראיים על כמה מיקרי רצח, יש להם רשת של רוצחים ואיך שהיצור הזה נראה הם הרבה יותר חזקים מאיך שדמיינו."
קארה עצרה ולקחה נשימה עמוקה, היא פוחדת שלינה תיפגע,  היא לא תוכל לשאת את זה, אולי אם היא תדע למה הם רודפים אחרי לינה היא תוכל להגן עליה יותר טוב.
"למה הם רודפים אחרייך?"

"מי יודע, אולי נקמה על הלותר האחרון שנותר?"

קארה נענע את ראשה,
"אני צריכה לשים אותך בבית הבטוח של הדי.אי.או. בשביל ההגנה שלך," היא הוסיפה כשראתה שלינה מנסה להתנגד למהלך.

"לא! קארה! אני לא אשאר במחבוא בזמן שאת נלחמת! את הבטחת שאת תיידעי אותי בכל דבר, שנעבוד כצוות."

"כמובן, אבל…-"

"בלי אבל, אני לא עלמה במגדל! אם את הולכת אחרי לוויתן אני הולכת להילחם לצידך!"
נכון, היא רוצה לפגוע בה, אבל לא להרוג אותה, היא לא רוצה שקארה תמות . גאד, היא עדיין אוהבת אותה, לכן חשוב שהיא תיהיה מצוייה בכל פרטי התוכנית, כך היא תוכל להגן על קארה בעזרת הטכנולוגיה שלה אם יצטרכו, כמו שעזרה פעמים רבות לדי.אי.או.

קארה בחנה את לינה, היא חשבה בלבה שאולי זה לא רעיון כל כך גרוע שלינה תיהיה לצידה, ככה היא תוכל לדעת בדיוק איפה היא, היא לא תיתן לאף אחד לפגוע בלינה שלה, העיניים שלהן נעוצות אחת בשנייה, היא רכנה לעברה מעט יותר קרוב ואמרה בשקט;
"בסדר….אבל אני לא נותנת לך לחמוק מזווית העין שלי." שביב של חיוך שובב הופיע על פניה.
לינה חייכה אליה, התוכנית שלה עבדה, אולי מהשמחה שהתוכנית שלה עבדה היא רכנה גם כן קרוב אליה ואמרה-
"אני לא יחשוב על לזוז מימך", היא חייכה,
קארה החזיקה בידיים של  לינה,
"אני לא אתן לאף אחד לפגוע בך, לינה…"
לינה לחצה את ידיה של קארה,
"ואני לא אתן שאף אחד יפגע בך", היא התכוונה לזה.
היא הביטה על השפתיים של קארה ועברה להביט  בעיניה,  היא ידעה שזה הרגע, אז היא התקרבה אליה לאט, היה מגע מהוסס בשפתיים, זה הרגיש כמו ריפרוף כנף של פרפר.
הן הביטו אחת על השנייה ואז התנשקו שוב הפעם בצורה בטוחה יותר.
סוף סוף לינה טעמה אותה, השפתיים של קארה היו רכות ונעימות, היא הרגישה שרק קארה קיימת, רק היא וקארה והיא רצתה שהרגע הזה יימשך עוד ועוד, ידיה אחזו בצידי הצוואר של קארה, קארה החזיקה בעדינות את צידי הלסת של לינה , אבל שתיהן צריכות גם לנשום, הן הפסיקו, הן חייכו.

לינה לא האמינה שדווקא עכשיו זה קורה לה, דווקא עכשיו שהתוכנית שלה של הנקמה יוצאת לדרך היא התנשקה עם קארה דנברס.
איך אפשר לאהוב ולשנוא את קארה בו זמנית?
מה היא תעשה עכשיו?  איך היא תמשיך את התוכנית לפגוע בקארה?
היא רואה שקארה חושבת שהכל בסדר בינהן, וכשהיא ראתה את המבט של קארה  לינה לא התאפקה וזה מה שקרה, הרגשות שלה הובילו אותה לחרוג מהתוכנית שלה, 
'קופסאות קטנות לינה, תזכרי קופסאות קטנות….'

קארה לא האמינה שזה קורה לה! היא התנשקה עם פאקניג לינה לותר, סוף סוף זה קרה בניהן והיא כל כך מאושרת שזה קרה,  הלב שלה מתפוצץ מאהבה…אם לינה מתנהגת כך, היא בטוח סלחה  לה, לא?