לותר וסופר, מאוהבים? -פרק 4
5X6‐הצגה:
גופתה של לינה הייתה מוטלת על הארץ, בפנטאוז שלה, סופרגירל הגיעה לשם ביעף.
לבה של קארה הלם בקרבה, האם לינה שלה נפגעה? האם היא לא הספיקה להציל אותה??
"לינה?" היא צעקה, "לינה!?" היא רצה ורכנה אליה,
לינה זזה, היא התרוממה לחצי ישיבה,
"לינה את בסדר?"
היא חיבקה אותה,
זאת הייתה הרגשה כל כך טובה,
החיבוק של קארה כל כך מנחם אותה שהיא כמעט שוחכת שהכל הצגה.
"סופרגירל! תודה לאל שאת פה! זה היה נורא! רגע אחד זה צל שחור ורגע אחד זה נעלם!" היא אמרה מבוהלת.
"לינה, את בטוחה, את בסדר עכשיו, אני איתך". סופרגירל אמרה לה ברוגע,
היא שמעה את פעימות הלב של לינה,
היא שמעה שהיא מבוהלת.
שתיהן הביטו אחת בשנייה, הן נעמדו.
לינה הביטה בעיניים הכחולות של קארה,
לפני שהיא לחצה על לחצן המצוקה בשעון, היא הייתה בלחץ נוראי, אולי סופרגירל תגלה שהיא משקרת? אבל היא לא יכולה להיות בטוחה שזה כל מה שהלחיץ אותה, המפגש עם קארה לבד גרם לה להרגיש חרדה קלה, גאד, מתי היא כבר תתגבר ותגיד לקארה שהיא אוהבת אותה?
התזמון היה בעייתי בשבילה, היא גילתה את האמת על החברה הכי טובה שלה, הראש שלה רוצה נקמה, אבל הלב שלה, הלב שלה רוצה אחרת….
המבט של קארה היה מודאג, היא בחנה את לינה, כאילו עומדת על טיבה, היא כבר סרקה אותה עם עיני הרנטגן שלה רק כדי להיות רגועה שלינה באמת בסדר ואין איזה נזק פנימי שלינה ספגה מהנפילה.
היא הביטה בעיניים הירוקות של לינה, היא ראתה שהיא נרגעה קצת, למרות שהיא הייתה קצת חיוורת בעיניה.
"לינה את בסדר עכשיו…"
"תודה שבאת סופרגירל", לינה התכוונה לזה.
"כמובן, אני תמיד אבוא בשבילך", זה נפלט מהפה של קארה בלי מחשבה.
הן המשיכו להביט אחת בשנייה,
זה נכנס ללב של לינה, הדאגה של קארה אליה, אם היא רק הייתה יודעת מה היא באמת מרגישה,
הרגשות שלה מעורבים; מצד אחד היא עדיין רוצה לנקום על ההשפלה שקארה גרמה לה, מצד שני, היא אוהבת כל כך את הבן אדם הזה…בכל מקרה כרגע היא עוזרת לאנדריאה וסופרגירל הרי לעולם לא תסכים לעזור לה, מי שיכול לעזור לאנדריאה זו רק לינה.
פתאום סופרגירל הסתובבה, אוי לא התוכנית שלה להעסיק אותה כדי שלאנדריאה יהיה זמן להציל את החבר שלה ,
"אלכס צריכה אותי, תישארי כאן!" סופרגירל אמרה ולא חיכתה לתשובה היא עפה.
"לא…! לא…!" לינה ניסתה לעצור אותה אבל היא כבר נעלמה.
תגובות (0)