להסמיק מקרח.

"א-אני…" גמגם הנער המבויש, פניו מושפלות לקרקע, שיערו החום נפל על עיניו. הנער אשר עמד מולו חיכה זמן מה, חיוך עדין החל לגדול על שפתיו. לאחר זמן קצר בו ראה כי הנער המבויש, מובך למדי, הוא נגע קלות בכתפו. גורם לראשו לעלות בהיסוס, עיניו החומות והגדולות הביטו בו בביישנות.
"היקאפ," לחש הנער הגדול ממנו בשנה אחת בלבד, שיערו הלבן פרוע לחלוטין, ועיניו הכחולות נצצו בחיבה כאשר הביטו על הנער המכווץ מולו.
הנער ששמו התברר כהיקאפ, נאנח בעצב והפנה את מבטו לעבר היד החיוורת הנחה על כתפו.
"כן?" לחש חרישית היקאפ לאחר רגעים ספורים, מרגיש אי נוחות קל.
"אני יכול לומר משהו משוגע?" הנער בעל השיער לבן קרץ לעברו, וחיוך ערמומי עלה על פניו.
"כמובן, ג'-ג'ק." גמגם היקאפ, ושם לב שפניו החלו להתלהט – הוא מסמיק.
ג'ק תפס בכתפו השנייה של היקאפ, והתכופף מעט כדי להיות באותו גובה שלו. היקאפ הרגיש כרוצה להיבלע באדמה מרוב בושה ומבוכה.
"אני אוהב אותך, היקאפ הורדונס." לחש ג'ק בשקט, וקירב את היקאפ אליו ברגע, סנטימטרים ספורים נותרו בין שפתיהם. היקאפ האדים כולו, קפוא היה לחלוטין. ג'ק ניצל את הרגע ההוא, והצמיד את שפתיו הקרירות לשפתיו החמימות של היקאפ, צמרמורת עברה בגופם של שניהם. ג'ק תפס בשיערו של היקאפ, וחיוך התנגב לשפתיו כאשר נישק אותו בלהט. הוא חיכה לכך כל כך הרבה זמן.
היקאפ ניסה לא לצרוח, למרות שידע שלא יכול לעשות זאת. המגע של ג'ק על שפתיו, הידיים אשר תפסו בשיערו. הוא לא ידע מה לעשות.
לאחר זמן ממושך, הם התנתקו. שניהם בוהים לאחד בשני בעיניים.
"ג-גם אני אוהב אותך, ג'ק פרוסט."