לא התכוונתי פרק 2
פרק 2
#נקודת המבט שלי #
אני כבר חוזרת אמרה פרי כשקיבלה שיחת טלפון,אהאה כן בסדר השבתי ופשוט שקעתי בעיניו של זאין כל כך כעסתי על עצמי אני לא האמנתי שאני מתאהבת בחבר של פרי,היא בחיים לא הייתה עושה לי את זה,נערתי את מחשבותיי כשפרי חזרה..
תקשיבו אני ממש מצטערת אבל אני חייבת ללכת אמרה פרי כאשר חזרה לאחד מספר דקות אני בדיוק הסתכלתי על מזרן שנראה לי מתאים למרות שזה היה די מביך להסתובב ברחבי החנות בזמן שאני חבוקה בזרועותיו של זאין… מה? למה? למה את הולכת? שאלתי מרוגזת שהרגע חזרתי אל חברתי הטובה ועכשיו היא הולכת אפילו לא הספקנו לבלות יחד,סורי סקיי אבל יש לנו קולות שלא סיימנו להקליט באולפן ואני חייבת ללכת להשלמות השיבה מצטערת זאין הוסיפה, זה בסדר החזיר לה זאין כתגובה,מתי את חוזרת? שאלתי,לא נראה לי שאני אחזור לפחות עד מחר בעשר בבוקר בערך אמרה,את רצינית? למה? שאלתי מודאגת,כי יש לנו מסיבת עיתונאים אחרי ההקלטות וקבענו שנעשה לילה לבן כולנו יחד אצל ג'ייד והבנות כי יש לנו ראיון בבוקר הסבירה,טוב בסדר השבתי מבואסת אבל חסר לך שלא תהיי איתי מחר קבעתי,בסדר אני מבטיחה מחר אני אהיה איתך השיבה בחיוך,רגע את לוקחת את המכונית? שאלתי,אוי כמעט שכחתי כן את רוצה שאני אחזיר אותך עכשיו לבית ואסע? שאלה,והמזרן? המשכתי את שיחתנו בשאלות,נלך מחר? המשיכה פרי ולא קטעה את שיחת סימני השאלה הזו,לא לא זה בסדר אני אחזיר אותה זאין התערב לפתע בשיחה,אתה בטוח? שאלה פרי את זאין,כן זאין אני לא רוצה להכביד עלייך אמרתי כשבעצם הסיבה הייתה שפחדתי להיות איתו לבד,את לא מכבידה עליי אני בטוח אני יכול להחזיר אותך אנחנו כבר כאן אין סיבה שתחזרו שוב מחר אמר,אוקי אז ביי סקיי אמרה פרי ביי השבתי בחיוך,ביי זאין הוסיפה נשקה קלות על פיו והלכה,ביי השיב זאין וצפינו בפרי מתרחקת….
#נקודת המבט של זאין#
לא זה בסדר אני אחזיר אותה אמרתי מתערב בשיחה,אתה בטוח? שאלה אותי פרי,כן זאין אני לא רוצה להכביד עלייך אמרה עדן והביעה חשש בקולה העדין,את לא מכבידה עליי אני בטוח אני יכול להחזיר אותך אנחנו כבר כאן אין סיבה שתחזרו שוב מחר אמרתי,אוקי אז ביי סקיי אמרה פרי ביי השיבה לה עדן בחיוך מתוק,ביי זאין הוסיפה נשקה קלות על פי והלכה,ביי השבתי והרגשתי ממש לא נוח עם הנשיקה כשצפינו בפרי מתרחקת….
אוקי אני רוצה את המזרן הזה אמרה עדן למוכר כאשר פרי חזרה לפתע,פרי קרה משהו? שאלתי,חחח.. שכחתי להחזיר לך את המעיל אמרה,הנה עדן קחי הוסיפה,עכשיו את וזאין לא חייבים להישאר מחובקים,תודה אמרה עדן,התנתקה מחיבוקי ולבשה אותו,בתוך תוכי הצטערתי כי רציתי להמשיך לחבק אותה אבל הרגשתי כל כך אשם,ביי אמרה פרי שוב והלכה,את לוקחת את המזרן הזה? שאלתי,כן השיבה עדן,אוקי אז מתי המשלוח יגיע? שאלה עדן את המוכר,אני מאמין שמחר ב-8 בבוקר זה יהיה אצלך בדירה השיב לה,אוקי תודה אמרה,זאין? שאלה,כן? הולכים? שאלתי,כן השיבה שוב בחיוכה המתוק,יצאנו מהחנות והתקדמנו אל מכוניתי,פתחתי את דלת המכונית בכדי שעדן תוכל להיכנס,נכנסתי גם אני למושב הנהג והתנעתי את המכונית.
#נקודת המבט שלי #
התקדמנו אל עבר מכוניתו של זאין,הוא פתח לי את דלת המכונית ונכנס לתא הנהג,איזה מתוק חשבתי וחייכתי,זאין התניע את המכונית וחיכה שהיא "תתחמם",איפה תישני הלילה? שאל,אממ לא יודעת אני בטח אישן על הספה או משהו השבתי,למה שלא תישני בחדר של פרי? שאל,לא יש לנו חוק כזה שאומר שאסור לנו להיכנס לחדרים אחת של השנייה כשאנחנו לא שם התחכמתי לאור המידע שידוע לי,אהה אוקי השיב והחל להיראות מעט לחוץ,אממ את יודעת… התחיל לומר,מה? שאלתי,אממ אני ופרי.. אנחנו היינו בחדר שלך אני מצטער לא ידעתי היא הראתה לי ספר אמר במהירות כאילו יורה חיצים אחד אחרי השני כמנסה להיפטר מהם,חחחחחח… זה בסדר תירגע השבתי,היא גם השמיעה לי מיקס שלך המשיך לפלוט,כן היא סיפרה לי אמרתי וחייכתי,את יודעת גם לי יוצא להכין כאלה לפעמים השיב,כן שמעתי שאתה "חזק" בזה אמרתי וחיוך מאוזן לאוזן עלה על פניי מהמחשבה האמיתית שעברה בראשי מאחורי המילים,למה התכוונת? שאל ועל פניו הבעה לא מובנת,בוא רק נגיד שפרי סיפרה לי מה עוד עשיתם לי בחדר…אמרתי והתחלתי לצחוק ,פניו של זאין האדימו מבושה,היי לא התכוונתי להעליב אותך אמרתי וצחוקי החל לדעוך,זה בסדר זכותך השיב וחייך חצי חיוך,עכשיו אתה מבין למה היה כל מסע קניית המזרן החדש הזה השבתי בחיוך,טוב את צודקת אף אחד לא היה רוצה לחזור מחופשה של חודש ולגלות שזה מה שעשו לו בחדר השיב ועל פניו בהחלט התגלו ניצוצות אשמה….
#נקודת המבט של זאין#
"למה שלא תישני בחדר של פרי?" שאלתי,"לא יש לנו חוק כזה שאומר שאסור לנו להיכנס לחדרים אחת של השנייה כשאנחנו לא שם" השיבה,"אהה אוקיי" אמרתי ונעשיתי לחוץ מתמיד לאור המחשבה של מה שאני ופרי עשינו בחדרה,"אממ.. את יודעת" התחלתי לומר,"יודעת מה?" שאלה,"אממ…אני ופרי אנחנו היינו בחדר שלך אני מצטער לא ידעתי היא בסך הכול הראתה לי ספר" פלטתי במהירות,"חחחחח… זה בסדר תירגע" השיבה,"היא גם השמיעה לי מיקס שלך" המשכתי לפלוט בלי הכרה,"כן היא סיפרה לי" השיבה וחייכה,ואני רק דאגתי שהיא לא סיפרה לה את כל מה שעשינו לה בחדר,"גם אני מכין כאלה לפעמים" אמרתי מנסה להעביר נושא,"כן.. שמעתי שאתה 'חזק' בזה" אמרה וחיוך גדול ומוזר עלה על פניה,"למה התכוונת?" שאלתי מודאג,"בוא רק נגיד שפרי סיפרה לי את כל מה שעשיתם לי בחדר" אמרה והחלה לצחוק,האדמתי מבושה,"היי לא התכוונתי להעליב אותך" אמרה וצחוקה החל לדעוך,"זה בסדר זאת זכותך" השבתי,"עכשיו אתה מבין למה היה כל מסע קניית המזרן החדש הזה" השיבה בחיוך," טוב את צודקת אף אחד לא היה רוצה לחזור מחופשה של חודש ולגלות שזה מה שעשו לו בחדר" השבתי ונתקפתי אשמה,כעבור דקה או שתיים הגענו לדירה של עדן ופרי,ירדתי מין המכונית ופתחתי לעדן את דלת המכונית בכדי שתוכל לרדת,"תודה" אמרה,"אין על מה" השבתי והתכוונתי לחזור למכונית,"אתה רוצה להישאר לשתות משהו?" שאלה לפתע וגרמה ללב שלי להתהפך משמחה,"אני אשמח" השבתי,נעלתי את המכונית ונכנסנו לביתה,"שב"אמרה בנינוחות והחוותה לכיוון הספה,"מה אתה רוצה לשתות?" שאלה מהמטבח,"אני אשמח לתה" השבתי,"בדיוק כמוני" אמרה נכנסת לסלון עם מגש ועליו שני ספלי תה,קנקן וצנצנת סוכר,"תודה" אמרתי כשאר מזגה לי תה,הוספתי סוכר,היא גם כן והתחלנו לשתות,היא הוסיפה לשולחן גם צלחת עם עוגיות אך לאף אחד מאיתנו לא היה ממש חשק לאחת,"אז יש לך חבר?" שאלתי…
#נקודת המבט שלי #
"אז יש לך חבר?" שאל זאין לפתע,התחלתי להשתעל נחנקת מהתה למשמע דבריו של זאין,"את בסדר?" שאל בבהלה,"כן כן אני בסדר…:" השבתי,"אני מצטער אם מה ששאלתי לא היה בסדר פשוט חשבתי על זה…" אמר,"לא לא זה בסדר,אממ.. זה קצת מסובך יש מישהו אבל בזמן האחרון דברים קצת לא ברורים" אמרתי וקיבלתי שיחת טלפון,"הלו?" שאלתי,"רק שנייה" אמרתי לזאין ועברתי לדבר בחדר שלי…
#נקודת מבטו של זאין#
שמעתי קול חבטה חזק מחדרה של עדן,מיהרתי לראות מה קרה,פתחתי את דלת חדרה,עדן הייתה על הרצפה בוכה,הטלפון שלה היה זרוק הערך מטר ממנה,קופסאות היו מפוזרות על הרצפה והכיסא של המחשב היה על הרצפה,"מה קרה?" מיהרתי אליה,"אני ידעת פשוט ידעתי ולחשוב שלא היה נעים לי שהוא ייפגע" אמרה נסערת,"עדן תירגעי תנשמי ותסבירי לי מה קרה?" אמרתי מבוהל,"הוא בגד בי! כל הזמן הזה שלא נפרדתי ממנו רק כדי שהוא לא ייפגע והוא פשוט בגד בי!" אמרה,הבטתי בפניה בעצב,"די אל תבכי" אמרתי ומשכתי אותה לחיבוק….
# נקודת המבט שלי #
"מה קרה?" מיהר אליי זאין,"אני ידעתי פשוט ידעתי ולחשוב שלא היה לי נעים שהוא ייפגע" אמרתי כעוסה מתמיד,"עדן תירגעי תנשמי ותסבירי לי מה קרה?" שאל מבוהל,"הא בגד בי! כל הזמן הזה שלא נפרדתי ממנו רק כי לא רציתי שהוא ייפגע והוא פשוט בגד בי!" אמרתי,"די אל תבכי" אמר בעצב ומשך אותי תוך חיבוקו,במשך 7 דקות רק בכיתי עד שהחלטתי להפסיק,רציתי לשכוח ולשכך את הכאב והדבר היחיד שידעתי שיכול היה לעשות זאת היה אלכוהול,התרוממתי מהרצפה מתנתקת מידיו של זאין וניגשתי למטבח,זאין בא אחריי,"מה את עושה?" שאל כאשר ניגשתי למדף העליון מושיטה את ידי אל בקבוק וויסקי שהיה מונח שם,"מה נראה לך שאני עושה?" שאלתי במרירות,ידעתי שזאין לא היה זה שאשם אבל לא היה אכפת לי באותו הרגע,"אל תשתי,אני יודע שעכשיו זה נראה כמו פיתרון מזהיר אבל את תרגישי נורא מחר אני בטוח בזה" השיב לא מייחס חשיבות לדרך בה דיברתי אליו,"לא אכפת לי אני רוצה לשתות וזה מה שאני אעשה אתה יכול להצטרף אליי,אם אתה לא מעוניין אתה מוזמן ללכת" אמרתי באותה מרירות וניגבתי דמעה….
#נקודת המבט של זאין#
"לא אכפת לי אני רוצה לשתות וזה מה שאני אעשה אתה יכול להצטרף אליי,אם אתה לא מעוניין אתה מוזמן ללכת" אמרה במרירות כלפיי והתיישבה על הספה,ידעתי שזה כי הייתה פגועה אז לא ייחסתי לזה חשיבות,היא מזגה לעצמה כוס מלאה בוויסקי ולגמה ממנה,המבט על פניה הביע את טעם הוויסקי החריף,הבטתי בה בעצב,לא יכולתי להשאיר אותה לבד,"אני נשאר" אמרתי,עדן הביטה בי בפליאה ומזגה לכוס שנייה וויסקי מושיטה אותה לי. לקחתי מידה את הכוס והתיישבתי לידה. "אין לי משהו יותר חשוב כרגע לא ממש אכפת לי לשתות" אמרתי וגרמתי לה לחייך.החלקתי את הוויסקי החריף בגרוני ועשיתי פרצוף חמוץ. עדן המשיכה למזוג לכוסותינו כוס לאחד כוס,השתכרנו יותר ויותר בכל רגע….
#נקודת המבט שלי #
לאחר הכוס השישית בערך היינו ממש שיכורים כל הראש שלי הסתובב והחדר הסתחרר. "הייתי צריכה לדעת שזה מה שהוא יעשה.. אני כזאת מטומטמת" אמרתי מבעד לשיכרון. "את לא מטומטמת ולא יכולת לדעת הוא האשם" אמר מנסה לעודד אותי אך ללא הצלחה. "טוב הוא בטח מצא איזו פצצת על ומכוערת כמוני הפסיקה לעניין אותו" אמרתי ראשי נופל מטה ודמעה זולגת על לחיי. "את לא מכוערת" אמר וגרם לי להרים את ראשי בפליאה. "את יפיפייה..אפשר לספר לך סוד קטן?" שאל בחיוך והסיט קצוות שיער אל אחורי אוזני,מלטף את לחיי והעביר בי צמרמורת. הנהנתי בדממה, "בעיניי את יותר 'פצצת על' מכל מישהי אחרת,בחיים לא ראיתי מישהי יפה כמוך" אמר וגרם לי להסמיק. הנחתי את ידי על כף ידו אשר המשיכה ללטף את לחיי,"אני יכולה לספר גם לך משהו?" שאלתי בשקט נושכת את שפתי."מממ…" מלמל,מצמצם את המרחק בנינו לכדי נשימה. "אף פעם לא ראיתי מישהו שמצא חן בעיניי כמוך". הוא הבריש את אפו באפי,עצמתי את עיניי מתאמצת להכיל את הרעד שעבר בי,זאין העביר את ידו על כתפי מלטף אותה בעדינות,תפסתי קלות בעורפו,שפתינו החלו להבריש אחת את השנייה נעצרות ברעד מידי כמה שניות עד שלבסוף נחתו אחת על השנייה והחלו לנוע בדיוק מושלם.זאין קירב אותי אליו מעט,חיזקתי את אחיזתי בעורפו בזמן שהרגשתי את לשונו מנסה לחדור אל פי ואפשרתי לה להיכנס. נשכבתי אט אט על גבי כשזאין מעליי. הוא הוריד את חולצתו ובעדינות גם את שלי. המשכנו להתנשק כאשר ידיו של זאין מלטפות את בטני הלוך ושוב ומעבירות בי צמרמורת. רציתי להמשיך אך לאט לאט שקעתי בשינה והאלכוהול גבר עליי.
תגובות (5)
מה לא מסכנה פרי!
אני מצטערת על התגובה המעצבנת, אבל לא יכולתי שלא להגיד שום דבר: בקשר לז'אנר של הסיפור, זה משהו שטועים בו הרבה. ההגדרה של פאנפיק היא ספרות מעריצים, אבל לא במובן הזה.
אם לדוגמה, תחליטי לכתוב סיפור על הארי פוטר או האנטומיה של גריי (סתם, מה שעלה לי בראש.) זה יהיה פאנפיק, מה שאת כתבת הוא סיפור מפורסמים.
בגלל כל ההפרעות הנפשיות שלי (ויש הרבה כאלו.) אני חייבת להגיד לך שזה יהיה יותר מתאים לז'אנר של סיפור מפורסמים.
אין בעיה תודה על התגובה ואני אשנה ^^ תודה על מי שאהבה וכן פרי מסכנה אבל זה יהיה בסדר
תמשיכי!
אני מעלה פרק בשבוע