טוב אז המשכתי את זה .
יש הרבה נקודות ריקות בספר בסיפור שלי אני מנסה גם להוסיף דמויות מהספר וגם למלא את הנקודות הריקות . אני לא אגיע בחיים לרמה הבוגרת והמדהימה של גרגוי מגוייר אבל אני אנסה מאוד .
תגיבו אם אהבתם ואני אמשיך !

יהלומים כחולים על שדה ירוק-החלק השני .

19/01/2014 891 צפיות 2 תגובות
טוב אז המשכתי את זה .
יש הרבה נקודות ריקות בספר בסיפור שלי אני מנסה גם להוסיף דמויות מהספר וגם למלא את הנקודות הריקות . אני לא אגיע בחיים לרמה הבוגרת והמדהימה של גרגוי מגוייר אבל אני אנסה מאוד .
תגיבו אם אהבתם ואני אמשיך !

הוא ניכנס למבנה ,המזכירה בדלפק הקבלה זיהתה את פרצופו וקראה באדישות ,הוא בפגישה לימסור לו משהו ?
"הוא אמר למסור לו את החבילה בעצמי אז אני ניכנס" .לא היה להם שמות קוד או משהו מהסוג הזה ,הם זיהוא פרצופים אבל לא ידעו שמות כדי שלא יוכלון למסור שמות אם ידרש מהם ,ככה כל בוס היה הוא וכל עובד היה הינו .
הוא ניכנס לחדר שכניראה שימש כרגע לחקירה .
"הבאתי לך את החבילה " אמר . תודה אמר "הוא " ולקח את החבילה מידו .
כ"שהוא" היסתובב ליר יכל ליראות את הנחקר ,שבמיקרה זה הייתה נחקרת ,נערה בסביבות ה-16 לבשה שימלה כתומה וצנועה היה לה שיער שחור פחם וחלק שהיה פזור על פניה כאילו כדי להסתיר אותם ,אבל את ליר זה לא בילבל ,הנערה הייצה ירוקה ,כמו עשב,כמו חלודה כמו ירוקת כמו שדה,כמו…..
אבל זה לא יכול להיות .היא מתה .אבל היא יושבת פה !
"דודה !" ליר צעק "זאת את ?" שאל .
"אתה מכיר אותה ?" שאל "הוא "בתיסכול .
"כן היא דודה מכשפה !" צעק ליר . הנערה רק תפסה את ראשה בשתי ידיים ירוקות כמו גיבעולים ונאנחה ביאוש .
"אני לא מכשפה אני אומרת לכם שני טיפשים שלא מוכנים להקשיב " היא נאחה באדישות ,ומעשכיו כשזיהה אותה היא נישענה לאחור על מישענת הכיסא ונעצה מבט זועף בכולם .
"אתה יודע מה השם שלה ?" שאל "הוא " וניראה מקווה .
"לא " אמר ליר "ידעתי פעם אבל היא אסרה בשימושו ושחכתי אותו " אמר ליר והרגיש כמו הילד החלש שהיה . הוא התעשת על עצמו . "זאת את ? " שאל "באמת את ? אני יודע שזה לא הגיוני ראיתי אותך ,טוב נו נמסה אבל ….." הוא הניח למשפט להיתלות באוויר בתיקווה שהיא תשלים אותו .
"תקשיב אני לא יודעת על מה אתה מדבר, וזה לא מעניין אותי ,אני יודעת שיש לי שיעור עוד כ-20 דקות ואם אני לא אגיע זה ישפיע על ציון המחצית שלי ." אמרה בחוסר עיניין .
"בוא רגע החוצה " אמר "הוא " וניראה כאילו עיניו עומדות לצאת ממקומם .
"אני מכיר אותה ,אני יודע אני אחזור הבייתה אני אשאל בטח מישהוא יזכור את השם אני אסע ברכבת ארגיע תוך שבוע בערך ,אני- " וכאן ניקטע על ידי "הוא " המתוסכל .
"כן כן כולנו מכירים את המכשפה הרעה מהמערב .אני רוצה לדעת שם .משהוא שיעזור בזיהוי .אנחנו אפילו לא יודעים אם זאת תמיד הייתה אותה מכשפה ,אולי היה גדוד של נשים ירוקות על מטאטים אני לא יודע ,אני רוצה שם אחד . אני לא יכול לחפש את המכשפה הרעה מהמערב בין כל הגדוד נכון ? אני יכול ליצעוק אלפבה ואז אולי אני אשמע קול אבל מכשפה זה תואר זה לא ש-"אמר "הוא "שניראה מאבד את שפיעותו ליפני שניקטע בחוסר נימוס בידי "הינו" חסר כבוד .
"אלפי ! ככה קראו לה ! " צעק ליר .
"אני לא מאמין .זה לא יכול להיות . זה לא . זה לא .זאת לא היא.היא מתה.מתה.מתה.מתה. "אמר "הוא "והיתיישב על הריצפה כשראשו בידייו .
"אתה מכיר אותה ?" שאל ליר והבין שהפיר הרבה מאוד מעמדי כבוד במשך השיחה הזאת אבל ניראה שזה לא משנה כל כך .
"הוא " צחק בתיסכול . "אני מכיר אותה .אני מכיר אותה עוד כשהיא ניקראה צפרדעונת .עוד שכשהיא שרה .עוד כשהיא נדדה בארץ הקורדליאנים .אני מכיר אותה הרבה יותר משאתה חושב . "
אמר "היא אחותי הבכורה .אחרי נסרוז כמובן .המכשפה הרעה של המזרח כמו שקראו לה. אני של ,האח הלא נודע שהיה לשתי ה"מירשעות "האלה "
הוא ניראה עייף וכאילו שקע לזיכרונות ,ליר ניחש שחשב על התקופה שבה אחותו הגדולה לא נימחצה על ידי מים ואחותו הבכורה לא נמסה .תקופה של אושר .ליר ניזכר בתקופה השמחה בחייו ,אחרי שהוציאו אותו מבאר הדגים במישחק המחבואים עם אירג'י ומאנק האכזריים ונור הקטנה ,הוא צחק ,הוא צחק על המשחק הוא מחק על הבאר ועל אירג'י המת ומאנק המת ונור שנעלמו עיקבותיה הוא צחק על הבאר ועל הטיפשות שלו .הוא צחק כמו משוגע במסדרון .אבל ניראה ש"הוא "לא היה מוטרד מכך .
הם ניכנסו בחזרה לחדר "את אלפבה ? את מהכשפה הרעה מהמערב ?" שאל של .
היא ניראתה המומה ,אבל מיהרה לסגור את פניה הם עלו על משהו פה ואם היא לא אלפבה .או אלפי .או דודה .או המכשפה אז היא בטח משהוא אחר .
אבל הם עלו פה על משהוא משהוא גדול .


תגובות (2)

היו כמה שגיאות…
אבל זה דיי נחמד בנתיים, תמשיכי

19/01/2014 08:51

איזה שגיאות ?
תגידי ואני אתקן

19/01/2014 08:59
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך