חיים באקשן all the time -פרק 11

-אני לא מאמינה, יש לו חברה!-
אני מגלגלת את דף האינטרנט עוד למעטה וממשיכה לקרוא
-אני לא מאמינה יש לו בכלל חבר? הוא הומו? למה הוא לא אמר לי? מזה לעזעזל לואי?-
בעוד פי פעור לרווחה מנסה לחפש עוד מידע, אני מגלה שחלק אומרים שיש לו חבר וחלק אומרים שהוא בכלל לא הומו, והוא שוכב כל יום עם בחורה אחרת כמו שאולי וזואי אמרו…
-אני כבר לא יודעת למי להאמין!- חשבתי, כל-כך מבולבלת
חיפשתי עוד קצת על הנושא וראיתי מעריצה שכתבה בפייסבוק (זה מין מקום חברתי ברשת שכולם מדברים עליו עכשיו) משהו על זה, קראתי עד הסוף-וזה היה ממש ארוך אבל הבנתי הכל
הבנתי, שהארי בלהקה שנקראת "וואן דיירקשן" הלהקה הכי מצליחה מאז הביטלס, (כמה שאני אוהבת את הביטלס אבל עכשיו אין לי זמן לשמוע שירים)
כולם שם זמרים, שהם בעניינים כבר ארבע שנים,חלק מהמעריצות שיש להם אומרות שהוא הומו ועוד מישהו שקוראים לו לואי- גם הוא בלהקה
הם ביחד ואין לזה הוכחות חוץ מזה שהם לפעמים בוהים אחד על השני בראיונות, הם לא מגלים את זה בגלל שההנהלה שלהם- שהם חתמו עליה חוזה, לא נותנת להם, והדביקו ללואי הזה חברה כדי שלא יגידו שהם ביחד…
-אוקיי, אז כדי לגלות אם זה באמת נכון אני אצתרך לנסות להתחיל איתו ואם הוא הומו בטח בסופו של דבר הוא יגיד לי!-
חזרתי הביתה החלטתי לא לספר לאבא כדי לא סתם להדאיג אותו~ חשבתי קודם כל לברר את העניין לעומק ואז לספר לאבא, אם יש משהו שצריך לדאוג מימנו…
אחרי שאכלנו ארוחת ערב ליד המיטה של אמא ואבא, אני וליאור הלכנו לישון וליאור נרדם תוך שניה- מסכן! הוא תשוש- ואני לא הצלחתי להירדם…
חשבתי על הסרטונים שלו שמצאתי ב You Tube שהוא אומר מה הוא מחפש בבנות- לרוב הוא דיבר על היופי של הבחורה ופחות על האופי אז זה ממש הקשה עלי לדעת איך להתנהג אליו.

קמתי בבוקר למישמע רעש מוזר, מין ציפצוף מעצבן
מיד הרמתי את ראשי לחפש את מקור הרעש והבחנתי בשעון דיגיטלי המראה על השעה 7:00 ,קיווצתי את גבותיי בשאלה, לא הבנתי מאיפה השעון הזה הגיע
ניסיתי לכבות אותו מהר כדי שליאור לא יתעורר למשמע הציפצופים,
כשהצלחתי לכבות אותו הסתכלתי בפתח הדלת של חדרי וראיתי את אבי מחייך "אתה שמת את זה…נכון?"
"כן, רציתי לראות איך את מסתדרת עם זה" אמר עם חיוך זדוני
ציקצקתי בעצבנות למראה ההנאה של אבי מסבלי- שעכשיו אני צריכה לקום מוקדם
קמתי, צחצחתי שיניים, התלבשתי קצת יותר יפה מבדרך כלל הברשתי את שערי החום כהה עד שלא נותר אפילו קשר אחד, הסתכלתי במראה שהיתה לנו בכניסת הבית וראיתי ששערי יותר חלק אפילו ממקודם (ובדרך כלל שערי ממש חלק) שמתי את נעלי הפלטפורמה היפות יד שניה שדודתי העשירה אך הקמצנית למדיי נתנה לי- כי כבר לא התאימו לה
לפני שפתחתי את הדלת הבטתי שוב במראה (משהו שבדרך כלל אני לא רגילה לעשות)
ואז יצאתי לבית ספר,
מוכנה לגורלי, גורל המשפחה שתלוי עכשיו בזה שהארי התאהב בי או לא…