וונדר מציל את העולם- נערת הקרח- חלק רביעי והאחרון

וונדר, סילביה ורוברטו עמדו לחזור למקדש ולהעיר את צבע המורדים לחיים והוא יביס את דומייכטר הנוראה ויציל את הגלקסיה מקיפאון. "קדימה, למקדש" וונדר אמר ורוברטו התניע את המנוע ה-"XDS553C" אך הוא לא פעל והאוטו המעופף לא נע.
רוברטו הסתכל במד הדלק וגילה שאין מספיק דלק בשביל המנוע XDS553C אך היה מספיק בשביל המנוע הקודם. הוא החליף את המנוע החדש בקודם וחפש במפת תחנות הדלק בגלקסיה את תחנת הדלק הכי קרובה. הוא מצא אחת קצת רחוקה אך היה מספיק דלק לנסיעה אליו והרגיע את וונדר וסילביה:"אל תדאגו, יש מספיק דלק".
הם התקדמו במהירות לכיוון תחנת הדלק הקרובה ופתאום וונדר שמע:"הצילו, הצילו!" בקול מוזר ומשונה. הוא שאל את סילביה:"סילביה, אני יכול ללכת לעזור לנזקק?!" וסילביה הסכימה בתנאי שיחזור מהר. הוא נכנס לבועה ומיהר להציל את הנזקק.
כעבור דקות אחדים הוא הגיע למקור ההזעקה וגילה חללית הנשאבת לחור שחור! הוא הוציא בכובעו חבל ארוך למדי וזרק לכיוון החללית. החבל הארוך הגיע ונקשרה אליו. וונדר משך ככל יכולתו והתקדם אחורה והחללית התרחקה מהחור השחור.
החללית יצאה מטווח השאיבה של החור השחור ווונדר גילה שהחללית היא לא חללית, אלה רובוט של דומייכטר הנכנסה לטווח השאיבה של החור השחור כשחיפש את וונדר, סילביה ורוברטו! הרובוט זיהה שמי שהציל אותו הוא אחד ממי שדומייכטר ציוותה לחפש ולפתוס אותו ולפיכך ירה בו.
לרובוט לא היה משנה שהוא הציל אותו, הוא תוכנן לציית לדומייכטר לא משנה מה יקרה. עוד רובוטים הופיעו וסגרו על וונדר. הם ירו והקפיאו את וונדר ולקחו אותו אל דומייכטר!
בינתיים המכונית של רוברטו הגיעה לתחנת הדלק וסילביה יצאה למלא את מיכל הדלק. רוברטו התחיל לדאוג לוונדר מאחר שהוא עדיין והסתכל מהחלון. הוא ראה רובוטים של דומייכטר הנושאים את וונדר הרחק משם!
הוא ספר זאת לסילביה והיא ממש נבהלה. "קדימה, להצלת וונדר!" אמרה סילביה אך רוברטו חלק עליה ואמר לה:"נבקש מצבא המורדים שיצליו אותו!". הם סיימו למלא את מיכל הדלק, החליפו את המנוע במנוע ה-XDS553C והתניעו אותה. הפעם המנוע עבד והם טסו מהר יותר ממהירות האור לכיוון המקדש.
בינתיים בחללית של דומייכטר, דומייכטר חכתה לחדשות הרובוטים בנוגע אם הם מצאו את וונדר, סילביה ורוברטו בלי סבלנות בעת הסתכלות בכוכב קופא. פתאום הרובוטים הגיעו אם וונדר ונכנסו לחללית.
דומייכטר פנתה לוונדר ושאלה אותו:"מה אתה והאחרים עשו במקדש שיש בו את צבא המורדים הקפוא בזמן?!". וונדר לא ענה, הוא ניסה לשנות את כוונותיה בזה שהסביר לה שהיריבות שלה בין אחותה מיותר אך דומייכטר התעצבנה ואמרה:"נראה לך שזה יעבוד עליי, אתה מכוכב הוונדרימים, נכון? עברתי אותו פעם במסעי לגלקסיה הזאת. הוא יקר לך ותעשה הכל בשביל להצילו, נכון?".
וונדר החריש ודומייכטר לחצה על כפתור. תותח הופיע ודומייכטר ספרה לו:"אם לא תגלה לי מה אתה וחבריך עשו במקדש, אני ירה ויקפיא את כוכב הוונדרימים בקרח נצחי הנשאר לנצח!". וונדר אינו ידע מה לעשות, אם הוא יכנע אז סוף הגלקסיה יגיע ואם לא אז כוכב המוצא שלו יקפא לנצח נצחים.
וונדר נכנע וספר הכל לדומייכטר אך דומייכטר שקרה והקפיאה אותו. "חה, חה, חה, שיקרתי, אני בכל זאת יקפיא את הכוכב שלך, הרי אני מרשעת!" דומייכטר אמרה ועמדה לירות אך וונדר התנודד ונפל אל דומייכטר. דומייכטר נפלה אל התותח והזיזה אותו כך שהמטרה שלו כבר לא הייתה כוכב הוונדרימים אך דומייכטר לא ידעה זאת. היא דחפה את וונדר ממנה ולחצה את הכפתור שגורם לתותח לירות. התותח ירה אך לא פגע בכוכב ואחד מרובוטיה הודיע זאת לה.
דומייכטר נזפה בו כל כך עד שהיא רצתה להעיף אותו לחור השחור אך היא הבינה שוונדר עדיין יכול להיות מועיל. היא בקשה מכל הרובוטים להגן על המקדש מפני סילביה ורוברטו.
סילביה ורוברטו הגיעו למקדש וראו שצבא הרובוטים של דומייכטר מקיף אותה. הם לא ידעו מה לעשות עד שהם מצאו את אחד מהרובוטים ההרוסים של דומייכטר ולרוברטו היה רעיון. הוא וסילביה נכנסו אליו והפעילו אותו.
הם הניעו את הרובוט לכיוון הרובוטים האחרים וגרמו לו לומר להם שהוא בא כתגבורת והם נתנו לו להתקרב למקדש. רוברטו וסילביה עמדו לנחות על המקדש ולהעיר את צבא המורדים באמצעות הכוח החזק בגלקסיה, יהלום הוונדרימים אך אחד מהרובוטים עצר את הרובוט שבתוכו היו רוברטו וסילביה ושאלו:"איזה מספר אתה?!".
רוברטו לא ידע מה לענות עד שהוא הסתכל למעלה וראה את מספר הרובוט וגרם לרובוט לענות:"1558". רוברטו וסילביה חשבו שהם יצאו מבעיה אך הרובוט נזכר שרובוט מספר 1558 נהרס ע"יי קרבות נגד דומייכטר! הוא השתמש בראיית החום שלו וגילה שהרובוט נשלט ע"יי רוברטו וסילביה.
הרובוטים תקפו את הרובוט הנשלט ע"יי רוברטו וסילביה ורוברטו בקש מסילביה שתברח:"מהר, תברחי עם היהלום, אני יעכב את הרובוטים!". סילביה ידעה שאין ברירה אחרת וברחה מהרובוט.
היא הייתה הסיכוי האחרון והיא הייתה צריכה להיכנס למקדש אך המקדש היה מוקף קרח והיא לא יכלה להיכנס. היא ראתה את רוברטו קופא וניסתה לשבור את הקרח אך דומייכטר הגיעה. היא בקשה ממנה לתת לה את היהלום או שהיא תעיף את וונדר לחלל לכיוון החור השחור.
סילביה לא ידעה מה לעשות והיא ניסתה למשוך את הזמן. "אם תמשיכי למשוך את הזמן אז אני פשוט יזרוק את וונדר!" דומייכטר צעקה וסילביה החליטה לתת לדומייכטר את היהלום!
היא עמדה לתת לדומייכטר את היהלום עד שמישהי עצרה אותן. "חכו, אני לא יתן לזה" דומינייטר הופיעה ועצרה אותן. דומייכטר ידעה שהיא באה בשביל לעצור אותה, שהיא לא תשפיל אותה בזה שהיא תשתלט על הגלקסיה שהביסה אותה וכך התחיל הקרב בין דומינייטר ודומייכטר.
קרב גורלי בין דומינייטר ודומייכטר התחולל והשאירו את וונדר עם סילביה. סילביה שחררה את וונדר מהקרח ווונדר הודה לה והוציא את מייבש השיער היורה קרן חום. היא יתיכה את הקרח ונכנסה למקדש עם וונדר.
הם הניחו את היהלום באמצא המקדש וקיוו שצבא המורדים תקום לתחייה אך זה לא קרה! סילביה זרקה את היהלום מהחלון והוא נשבר מרוב זעם. וונדר אמר:"אם היהלום הוא לא הכוח החזק בגלקסיה, אז מה? אוליי זה לא מוחשי, אלה מופשט". פתאום וונדר הבין כי הכוח החזק בגלקסיה הוא תקווה מפני שהכוח הזה מניע את כולנו בעת צרה.
וונדר וסילביה עמדו באמצא המקדש והאמינו שיש תקווה. פתאום צבא המורדים התעורר ווונדר וסילביה בקשו מהם להביס את דומייכטר ואת דומינייטר אך שכחה להגיד שלא יפגעו בהן כרצון וונדר בשביל שיהיה אפשר לשדך ביניהם. הם תקפו בכוחות מופלאים את דומייכטר ואת דומינייטר והן הפסיקו את קרבן ונסו לכיוון החללית של דומייכטר.
הצבא עבר את כל הרובוטים והאחיות נכנסו לחללית ועדיין המשיכו להילחם זו בזו. פתאום צבא המורדים פגע בחללית והיא קרסה והאחיות ניסו לברוח. וונדר רצה להצילן אך היה מאוחר מדי, בעוד פחות מחצי דקה- החללית תתפוצץ. דומייכטר ודומינייטר ממש לא שיתפו פעולה ודומייכטר דחפה את דומינייטר לתוך החללית.
הכל עמד ליפול אל דומינייטר והיא לא יכלה לברוח. דומייכטר נזכרה בדברי וונדר שהיריבות בינה ובים אחותה מיותרת חשבה שאולי לא כדאי לנטוש את אחותה בגלל יריבות שלא הייתה בכלל נחוצה. היא קפצה אל אחותה וחילצה אותה לפני שהחללית התפוצצה.
דומייכטר התנצלה בפני דומינייטר והן יצאו לחופשה ארוכה. כל דבר שדומייכטר הקפיאה- הפשיר ואחרי זמן מה גם כל מה שדומינייטר הרסה- השתקם. כולם הודו לוונדר, סילביה ורוברטו שהצילו את הגלקסיה.
רוברטו נפרד מהגלקסיה החדשה שהכיר וחזר לגלקסיה שלו. הכל חזר לשגרה חוץ משהייתר ופיפרס עדיין בחופשה. בעצם בזמן חופשתם הם פגשו את דומינייטר ואת דומייכטר והייתר התאהב בדומייכטר ופיפרס בדומינייטר.