הסיפור על הארי- פרק 6

הארי ניסה להירדם, אבל פשוט לא הצליח, הוא קם לכיוון המטבח לקחת כוס מים, אבל אז, הוא נעצר בפתח, והסתתר מאחורי הקיר, מביט במתרחש.
רין ונייל היו שם יחד, והכינו עוגה כנראה. הם היו מכוסים בקמח, ולא הפסיקו לצחוק.
"דיי רין, אני כולי לבן עכשיו בגללך" צחק נייל.
"טוב, סליחה" אמרה רין.
נייל לקח עוד כוס קמח ושפך לרין על הראש.
"עכשיו אני סולח" אמר.
"נייל!" צעקה עליו רין.
היא התיישבה על כיסא "תראה מה עשית, אני נראת זוועה עכשיו." אמרה.
נייל הפסיק לצחוק ואמר "לא נכון, את יפהפייה אפילו ככה." ומיד הסמיק.
רין הסמיקה גם "אתה באמת חושב ככה?"
"כן.. לא… זאת אומרת כן, אבל לא התכוונתי זה נפלט לי, באמת." גימגם.
"זה בסדר, תודה לך" אמרה רין.
היא קמה ואמרה "טוב, צריך לסיים עם העוגה."
נייל צחקק, ונראה שהוקל לו, הוא בא ועזר לרין להכין את התערובת, והם שמו הכל בתבנית, והכניסו לתנור.
הם סידרו את המטבח בשתיקה, וכל הזמן הזה הארי עמד שם, מביט בהם.
כשנשמע צילצול פעמון התנור, רין קמה כדי לפתוח אותו, אבל נייל עצר אותה.
"את זה עושים רק מבוגרים" אמר.
"אתה רומז שאני קטנה?" שאלה רין ושילבה ידיים.
נייל צחק והוציא את העוגה לשולחן.
"לא רומז, אני אומר בבירור, רין ג'ולייט מאייר, את ילדה קטנטנה."
רין פנתה למקרר "תראו מי אומר את זה, אדון אפרוחי".
נייל צחק ואז אמר "רגע, מה את מביאה מהמקרר?"
"קצפת" אמרה רין.
"אבל חשבתי לשים שוקולד על העוגה, לא קצפת" אמר.
רין צחקה "אבל זה לא בשביל העוגה." היא התקרבה עוד לנייל.
"זה בשביל זה" אמרה, ומרחה את כל פניו של נייל בקצפת.
"רין, בשביל מה זה היה?" שאל נייל.
"על זה ששפכת עלי קמח, וקראת לי תינוקת, איתי לא מתעסקים" אמרה וצחקה.
גם נייל צחק.
"חוץ מי זה, זה טעים" אמרה ולקחה מעט קצפת עם האצבע מלחיו של נייל ושמה בפה.
נייל הסמיק כולו, ותפס בידה של רין.
"מה?" שאלה רין.
נייל לא ענה, הוא רק התקרב יותר ויותר לרין, עד שהתקרב לפניה של רין ונישק אותה.
זאת הייתה הנשיקה הראשונה של רין.
רודריק מעולם לא נישק אותה.
הארי הביט בשניהם וכבר לא יכל להיות שם, הוא רץ לחדרו וסגר את הדלת, והחל לבכות.