הסיפור על הארי – פרק 3

-בזמן שהם דיברו- במטבח-
רין הכינה לעצמה סנדוויץ', והתיישבה לאכול ליד השולחן.
'הארי כל כך טוב אלי' היא חשבה לעצמה וחייכה, 'הוא אפילו לא מכיר אותי, ובכל זאת הביא אותי לכאן, הוא בן אדם טוב' רין מחתה דמעה מעינה הימנית, טוב הלב של הארי באמת ריגש אותה, אף אחד מעולם לא התנהג כלפיה ככה.
לפתע נכנס למטבח נייל, רין הביטה בן והוא היה לה מוכר, 'אה, נכון' היא נזכרה 'הוא היה עם הארי ולואי ועוד 2 בנים באצטדיון'.
נייל הבחין בה, ובמקום להיבהל, כמו כל אדם נורמלי שהיה רואה אדם זר במטבח בביתו, הוא פשוט חייך אליה ואמר "שלום לך, מי את?"
רין חייכה אליו בחזרה "קוראים לי רין, הארי הביא אותי לכאן".
"הו…" אמר נייל יותר לעצמו מאשר לה, ואז שאל "את..הממ.. החברה החדשה שלו?"
רין הופתעה מהשאלה, וענתה "לא, פשוט לא היה לי איך להגיע הביתה, אז הארי הציע שאשן כאן הלילה, ומחר בבוקר הוא יחזיר אותי לבית." היא לא הביטה בנייל, היא שיחקה ברקמה שעל מפת השולחן.
,אה, אוקיי…" אמר נייל וחייך, נראה שירדה אבן מליבו.
"אני מכין לעצמי קורנפלקס, רוצה לאכול משהו?" שאל נייל בחביבות.
"לא.. זה בסדר, אני כבר אוכלת סנדוויץ' , אבל תודה בכל זאת." רין חייכה.
נייל ניגש להכין לעצמו את הקורנפלקס, והתיישב ליד רין.
"אז הממ.. מה בדיוק קרה שלא היה לך איך לחזור הביתה? איך הגעת לשם?" שאל נייל בסקרנות.
רין הרגישה שאפשר לבטוח בו, כמו שבטחה בהארי, ולכן סיפרה לו.
"הגעתי עם החבר שלי ועוד כמה חברים שלו, ולא היה לי כסף לכרטיס, אז נשארתי בחוץ, ואז סוף בא איתם עוד חבר אז לא היה לי מקום, והורים שלי לא בבית. אז הארי ראה שבכיתי, והוא הציע לי לבוא"
'מה נראה לו, לחבר הזה?' חשב נייל 'אם היא הייתה החברה שלי, הייתי מתייחס אליה כמו אל מלכה, לא מגיע לו אותה'.
"מה? למה הוא עשה לך דבר כזה?" נייל שאל אותה.
רין השפילה מבט ואמרה "זה בסדר אני כבר רגילה".
נייל עכשיו התעצבן "לא, זה לא בסדר, הוא לא יכול להתייחס אליך ככה."
רין מעט נפגעה "מה אני יכולה לעשות?" היא שאלה מעט בחוסר עונים.
נייל הבין שפגע בה, ומיהר לפייס אותה "רין אני מצטער" הוא אמר וחיבק אותה "אני לא התכוונתי לפגוע, פשוט אני חושב שלא מגיע לו אותך, הוא לא יודע להעריך את מה שיש לו, איך קוראים לו?"
"רודריק" רין אמרה.
רין הייתה נמוכה בהרבה מנייל, והוא היה צריך להוריד אותה לרצפה לאחר שחיבק אותה.
'רודריק' חשב נייל, 'בבקשה שזה לא יהיה רודריק ההוא, בבקשה'
"נייל אתה בסדר?" רין קטעה את מחשבותיו.
נייל הביט ברין, הוא בחן את לבושה 'בהחלט יתכן שזה הוא' חשב בצער ובדאגה.
"כן, אני.. אני בסדר". הוא שיקר.
הם התיישבו והמשיכו לאכול, ודיברו ביניהם, הם הבינו שהם ממש דומים בהרבה מובנים, היה ניכר שהיה ביניהם קליק עוד מההתחלה.
-בסלון-
"טוב, אני הולך לקרוא לה" אמר הארי וקם מהספה, מתקדם לכיוון המטבח.
הוא נכנס לתוכו והופתע לראות את רין ונייל יושבים ומפטפטים.
נייל שם לב אליו ראשון "הי הארי" הוא אמר.
"הי" אמר הארי, משום מה הפריע לו שרין יושבת ומדברת בצורה כה פתוחה עם מישהו אחר.
'מה לא בסדר איתי?' חשב הארי 'זה לא שאנחנו חברים או משהו, אני הכרתי אותה רק היום בערב, ואין לי רגשות כלפיה… אני חושב'.
"אני רואה שכבר הכרתם" אמר וחייך, הוא שנא לזייף חיוכים.
"כן" אמרה רין, "נייל ממש נחמד".
נייל הסמיק, והארי חייך ואמר "אני שמח שאת חושבת ככה".
נייל פינה את הכלים שאכלו בהם, והארי אמר "טוב, אני דיברתי איתם, הם ממש רוצים לפגוש אותך, רין".
"אוקיי" אמרה רין, והיא הארי ונייל יצאו לכיוון הסלון.