הסיפור על הארי – פרק 11 <3

בגלל שאני קצת קיטשית מידיי ורואה יותר מידיי דיסני, זה הפרק האהוב עלי.
הוא מוקדש לקוראות האהובות עלי, דידי ודותן.
תהנו כולם.
_______________________________
"לונה פארק!" רין אמרה נרגשת.
היא תמיד אהבה את הלונה פארק, כשהייתה קטנה, תמיד שהיא היתה חוזרת הביתה, היתה הולכת ישר ללונה פארק, ואז שהיינו טסים בחזרה לכל מיני ארצות, כי להורים שלי היו שם פגישות, הייתי מתגעגעת ללונה פארק, ושהיינו הולכים לכל מיני לונה פארקים אחרים, זה לא היה כיף כמו זה, תמיד אהבתי את הלונה פארק שפה, בנאגליה, אפילו יותר מבצרפת.
"אז בחרתי נכון?" נייל שאל.
"כן,כן, איך ידעת?"
"ניחוש, אני רואה שהניחוש טוב, ניכנסים?"
"כן" רין אמרה מתרגשת.
נייל קנה כרטיסים והם נכנסו, הם עברו בין המתקנים.
"בוא לרכבת ההרים" רין אמרה.
"את בטוחה? זה לא מפחיד אותך?" נייל שאל.
"אתה צוחק? ממש לא, אני עליתי למתקן הזה כבר בגיל 12, הוא ממש כיף."
"אולי כדאי שנאכל קודם, אני רעב." נייל אמר.
"אבל אז נקיא הכל, נאכל אחרכך, בוא, התור קצר היום."
"המממ… אולי מתקן אחר, התור בכל זאת מעט ארוך.."
"נייל, אתה מפחד מרכבות הרים?" רין שאלה בעדינות.
"לא, ממש לא, טוב כן, קצת, לא, הרבה, אני מפחד.." נייל אמר חצי מגמגם.
רין תפסה ביד של נייל והובילה אותו לספסל.
"זוכר אתמול שאמרת לי לא לפחד ושאתה תשמור עלי?" היא שאלה.
"ברור שאני זוכר, אמרתי לך את זה גם היום."
"אז עכשיו אני אומרת לך את זה גם, אני לידך, אתה לא צריך לפחד."
"הממ… בסדר, אבל אז הולכים לאכול, אני באמת רעב."
"ברור, מה שתרצה."
"אוקיי, אז בואי כבר, שנעבור את זה וזהו." נייל אמר.
"וואו, איזה כיף, אני שמחה שאתה בא איתי" רין אמרה וקפצה על נייל בחיבוק.
נייל חייך וחיבק את רין בחזרה, והם הלכו לתור.
הם הגיעו בדיוק בזמן לעלות, והתיישבו אחד ליד השני.
הם חגרו את עצמם, ורין אמרה " עוד 10 שניות וזה מתחיל, מוכן?"
"לא" נייל אמר.
"נו קדימה, זה יהיה כיף, חייך."
נייל עדיין לא חייך.
רין נתננה לו נשיקה בלחי, ונייל חייך, ובדיוק אז הרכבת יצאה.
רין צחקה כל הנסיעה, ונייל היה דרוך, הוא לא רצה לצרוח, אבל הוא בכל זאת פחד.
רין שלחה אליו יד ותפסה בידו חזק, זה הרגיע אותו.
לאחר שלושים שניות שנראו לנייל כנצח, הרכבת סיימה את המסלול, והחגורות נפתחו.
שניהם יצאו.
"נו אז איך היה?" רין שאלה.
"נורא ואיום, בלעדייך הייתי מקבל התקף לב מפחד." נייל אמר מזועזע.
"אוי, זה לא היה כזה נורא, אבל אם אתה מעדיף, אז לא נעלה לזה יותר."
"כן, זה באמת עדיף ככה."
"אתה בא לאכול? הבטחתי" רין אמרה.
"כן, בואי, נברח מהמקום הזה.
רין ציחקקה והם הלכו אל מחוץ לפארק.
"מה אתה רוצה לאכול?" רין שאלה.
"בואי למקדונלדס" נייל אמר, לא כי זה מה שרצה, כי זה היה הכי קרוב.
"בסדר"
הם הלכו לשם ואז נייל אמר "תודה שמקודם החזקת לי את היד, אני יודע שזה נשמע טיפשי, אבל זה הרגיע אותי".
רין חייכה "אני אעשה את זה יותר." ותפסה בידו של נייל.
הם המשיכו ללכת עד שהגיעו.