הסוד ששמרתי מימך 1-הסוד.
"סופרגירל, את משקרת לי", אדג' התקרב אליה בזעם.
"אני לא משקרת." היא ירתה מהר מידי.
"את זוכרת מה קורה אם את משקרת?"
פניו קרובות לשלה, סופרגירל עומדת איתנה, עיניה יורות חיצים לעבר עיניו של אדג'.
פתאום הוא תפס אותה בגרון והצמיד אותה לקיר.
סופרגירל נבהלה מהמגע הלא צפוי היא נאבקה כנגד האחיזה שלו.
"אדג'!" היא נאבקה לנשום ולדבר,"אני לא משקרת!"
"את יודעת למה אני יודע שאת משקרת?"
היא חיזק את האחיזה על הצוואר שלה,
סופרגירל נאנקה ונאבקה נגד האחיזה שלו.
"כי החברה שלך לינה סיפרה לי סיפור אחר לגמרי!!!" הוא צעק עליה.
"אדג', רגע, אני יכולה להסביר…"היא אמרה בפאניקה.
אדג' זעם עליה, הוא הביט קרוב בעיניים הכחולות של סופרגירל, הוא החליט להרפות מעט את החניקה שלו,
סופרגירל התחילה להסביר, אך זעמו של אדג' עלה שוב, הוא נתן לה אגרוף לבטן,
סופרגירל רכנה קדימה אוחזת בבטנה משתעלת ונאבקת לנשום כראוי.
אדג' התרחק ממנה והפנה אליה את גבו, היא הספיקה להתאושש מעט, הוא התקרב אליה ואמר
"אני מקשיב".
"לינה לא יודעת את הסיפור האמיתי, אני מעולם לא סיפרתי לה!"
"סופרגירל, אם אני רק יחשוב שאת משקרת לי…את זוכרת את העיסקה שלנו? את עוזרת לי עם הכנת הנשק ולינה לא תדע לעולם-"
"היא לעולם לא תדע שאני הרגתי את אמא שלה."
תגובות (0)