הילדה הרעה שלי (18+)

פרק 2
סובבתי את ראשי וניסיתי להקשיב לאדל אבל לא הצלחתי להתרכז. חשבתי רק על גיא. טל העבירה לי פתק והיה כתוב בו: "נכון שהוא חתיך? יש לך כזה מזל שאת יושבת לידו." צחקקתי וכתבתי: "גברת מאוהבת הוא יכול לראות מה את כותבת…????" קיפלתי והבאתי לה חזרה. "מה היא כתבה לך?" גיא שאל והסתכלתי עליו. חיוך קטן עלה על שפתיו והרגשתי שוב את הפרפרים בבטן שלי. מה קורה לי? למה אני מרגישה את זה ככה. פעימות הלס שלי גברו ונשימתי נעתקה לרגע. "סתם שאנחנו צריכות לדבר בהפסקה." אמרתי והסמקתי מעט. הוא הביט בי מחייך חיוך תחמן ואמר: "לדבר עליי נכון?"
ניסיתי להביט לכל מקום אחר חוץ ממנו אך לא הצלחתי. "זה אומר שכן נכון? השתיקה הביכה אותך, את מסמיקה ואת לא ממש מוכנה להביט לי בעיניים כשאנחנו מדברים. יש לי הרגשה שאת מחבבת אותי." הנדתי בראשי לשלילה ואמרתי: "יש לי חבר מותק." "בייבי חבר זה לקיר, גיא נעים להכיר." הוא אומר בחיוכו התחמן ואני מחייכת חזרה מעט מובכת. "גיא ואווה דיי לקשקש שם אחרת אני אפריד ביניכם. ביקשתי ממך לעזור לו להשתלב לא להפריע בשיעור. אני מקווה שזו תהיה הפעם האחרונה." אדל אמרה והמשיכה בשיעור. הנהנתי וסובבתי את ראשי ואמרתי בשקט: "אם לא בא לך שיפרידו בינינו פשוט תשתוק." הוא צחקק ואמר: "אז את כן רוצה לשבת לידי, כן ידעתי. את לא תוכלי להסתיר ממני דברים אווה. ב15:00 ניפגש בתחנה מרכזית, משם נלך לבית שלי. אני אשמח לעזרה מהבייבי שלי עם השיעורים שנקבל היום." הרמתי גבה ושאלתי: "הבייבי שלי?" הוא הנהן ופתח את המחברת שלו והתחיל לשרבט משהו.

הבטתי בידו המציירת זמן רב עד שהוא סיים את הציור וראיתי שהוא צייר שני ילדים מתנשקים אך לפני שהספקתי לסרוק את הציור עוד הוא כתב משהו מתחת לציור ותלש את הדף מהמחברת וקיפל לשניים. הוא הגיש לי אותו ואמר: "תפתחי את זה רק כשניפגש. אני רוצה לראות את פנים שלך כשתראי את זה." הנהנתי והכנסתי את הציור לתיק בזהירות כדי שלא יתקמט. השיעור עבר ללא שיחה נוספת וכשהיה צלצול ארזתי את הדברים שלי בתיק במהירות, קמתי ויצאתי מהכיתה כמעט בריצה. "אווה!" שמעתי את גיא צועק אחריי אך סגרתי את הדלת. התחלתי לרדת במדרגות ולפתע שמעתי את גיא אומר: "חכי רגע אווה!" הגברתי מהירות ורצתי אל העץ שאני וטל תמיד יושבות תחתיו ונשכבתי על הדשא סביבו. הפעלתי את המוזיקה באוזניות שלי ונתתי לה להרגיע אותי. הנחתי את הראש על התיק ועצמתי עיניי, הרגעתי את נשימותיי ונסחפתי עם המוזיקה שלי.
הרגשתי שיש מישהו לידי ולמרות זאת התעלמתי מכך. נגיעה קלה בידי הרתיעה אותי ופקחתי את עיניי באיטיות. הסתכלתי הצידה וראיתי את גיא שוכב לידי כשראשו שעון על ידו. הוא מביט בי מחייך וידו תופסת בידי. ליבי האיץ את פעימותיו והוא הוציא ליא את האוזניות וכיבה את המוזיקה. "לא תוכלי להתחמק ממני בייבי." גילגלתי את עיניי ואמרתי: "גיא יש לי חבר." הוא צחקק ואמר לא נרגש כלל ממה שאמרתי: "כן אני יודע. אמרתי לך חבר זה לא קיר בייבי. אכפת לך שנלך ישר אחרי בית ספר לבית שלי? יותר נוח לי." "חבר שלי יהרוג אותי." אמרתי מעט מיואשת. "נו בבקשה, אני מבטיח להתנהג יפה. אם אני אעשה משהו לא בסדר או תרצי ללכת תגידי לי ותלכי. בסדר?" הוא אמר והביט לתוך עיניי במבט מתחנן ונאנחתי ואמרתי: "אם אני אגיד כן אתה תעזוב אותי?" הוא הנהן בחיוך קטן ואמרתי: "בסדר, אבל משהו אחד לא בסדר ואני הולכת." הוא קירב את פניו לשלי וקפאתי במקומי. שפתיו נצמדו לאוזני והוא לחש: "אני כבר מחכה לזה בייבי." שפתיו נשקו ללחי שלי והוא קם והלך אל המון הבנות שחיכה לו שם. הן הביטו בי בכעס אך כאשר הוא הגיע אליהן הן צרחו מאושר והתלהבו ממנו. הוא סובב את ראשו אליי וקרץ לי ולאחר מכן התקדם והבנות הולכות אחריו מאוהבות. התחלתי לדמיין את שפתיו מטיילות על גופי ולשונו מלקקת את גופי. הצלצול העיר אותי ממחשבותיי המלוכלכות ורצתי לכיתה.