החברים הכי טובים? עונה2 פרק 7 0אחרי הרבה זמו חזרתי)

פרק 7
"הוא אמר שהוא לפתע נזכר בחלום הזה שהוא חלם לפני כמה חודשים" צחק
"מה מצחיק אותך?!" התעצבנתי עליו והקור לא עזר לי
"כלום" הרים ידיים "עכשיו בואי נכנס את קופאת" הנהנתי ונכנסנו חזרה הביתה
"איך את יוצאת ככה את לא יודעת שחורף עכשיו?!" אמי צעקה עלי
"נייל תביא לה שמיכה חמה, ואז תכין לה שוקו" חילקה לו הוראות והוא היה המום "קדימה היא תחלה בסוף!" נייל רץ מהר ובחמש דקות הביאה שתי שמיכות גדולות
"תשבי על הספה חמודה ונייל תכסה אותה ואז תבוא למטבח" שוב חילקה לו מה הוא צריך לעשות והיא פנתה למטבח
"תודה יקירי" צחקתי ונשכבתי על הספה שנייל מכסה אותי והוא נאנח
"אל תתרגלי לזה חמודה" אמר ורץ למטבח, ראיתי טלוויזיה ואחרי כמה דקות נייל חזר עם מגש הולך לאט כדי לא להפיל אותו. שהגיע לבסוף שם אותו על השולחן נשכב על הספה ונאנח
"יותר מדי עבודה?" שאלתי וקמתי מתנוחתי הנוחה לישיבה נייל הנהן וישב גם
"לפחות יש שוקו" אמר ולקח את כוס השוקו הגדולה אשר העלתה אדים
"עם מרשמלו? יפה" צחקתי וגם אני לגמתי מהשוקו החם
"יש לך שפם קצפת" נייל צחק והצביע על שפתי לאחר שהורדתי את כוס השוקו לשולחן
"גם לך" הצבעתי עליו גם והוא ליקק את זה במהירות
"את יודעת שעדיין יש לך?" אמר ושתה עוד מהשוקו ליקקתי את הקצפת מהר ונשכתי את שפתי במבוכה
"עכשיו לא, אגב השוקו טעים הוא לא כמו שאתה תמיד עושה" שתיתי שוב
"אז את אומרת שהשוקו שאני עושה לא טעים?"שילב ידיים הנהנתי והנחתי את הכוס הריקה על המגש "את מעליבה אותי" שם את ידו על פניו וזייף בכי ואני חזרתי לצפות טלוויזיה. כל כמה דקות בדק אם אני מסתכלת עליו
"ניילר תפסיק" הסתכלתי עליו שהוא הפריד את אצבעותיו שוב
"טוב.. מעצבנת. דרך אגב אנחנו בקרוב מתחילים להסתובב בעולם שוב, עוד שבוע לייתר דיוק, אז את באה" הוריד את ידיו ודיבר
"זאת שאלה או עובדה?" הסתובבתי בספה כך שגופי פונה לכיוון ספה עליה ישב
"עובדה" אמר והסתכל גם על הטלוויזיה, התחלתי להשתעל "הל'? הכל בסדר?" הנהנתי כשאני עדיין משתעלת מבטו הופנה עלי בדאגה, ואז הפסקתי להשתעל
"אני בסדר באמת, אז מתי אתם הולכים?" שאלתי מוחה כמה דמעות אשר נגרמו מהשיעול
"אנחנו, אני מבקש לדייק וביום רביעי בשעה שמונה בערב, צריך להיות בשדה תעופה" הנהנתי ועצמתי את עייני
**
"היא ככה כבר כמה ימים, היא לא זזה מהספה ברגע שהיא קמה אפילו רק לישיבה היא מתחילה להשתעל" נייל הסביר לליאם, בסוף הלכנו לסיבוב הופעות לפני הזמן אבל יומיים אחרי שהגענו למדינה הראשונה והתחלנו לנסוע באוטובוס התחלתי להיות חולה. פתחתי את עייני מרגישה את ידו של נייל על מצחי
"היא חמה" הסתכל על ליאם בדאגה גם ליאם הרגיש אותי
"נייל אתה מדמיין היא בסדר" אמר והלך לכיוון אחד של האוטובוס קמתי לישיבה מסתכלת סביבי
"למה אני פה? אני רוצה הביתה" שאלתי את נייל
"אני יחזיר אותך הביתה שנגיע לשדה התעופה הקרוב ביותר" הסתכל בעייני
"לא, אפשר לחזור גם עכשיו. בזכות זה" הוצאתי את השרשרת שלי אשר קיבלתי ליום הולדתי השמונה עשר
"לא, את לא יכולה לחזור לשם" השפלתי את מבטי
"אתה לא חושב שזה מעצבן שכל יום אומרים לך מה לעשות ומה אסור, כי ככה החיים שלי, אני לא חייה אותם כבר איך שאני רוצה מחליטים לי עליהם כאילו אני בובה" קמתי והלכתי לשירותים נייל לא יכול לעצור אותי אני חוזרת
"הל' בבקשה לא" דפק על דלת השירותים, זה לא שינה את דעתי פתחתי את השער וחזרתי חזרה. שנכנסתי לממלכה הכל היה שונה קודר וקר ראיתי את באני מסתובב בלחץ ברחבי הגינה
"באני!" צעקתי והוא רץ אלי
"מה הינך עושה פה, מסוכן פה מאוד את חייבת לחזור!" הצהיר בי
"יש לי כמה שאלות" הגבתי בתוקף אני יצא עם תשובה לשאלות שלי אשר חשבתי עליהם כמה ימים במנוחתי "ואני לא הולכת בלי תשובה עליהן"
"תשאלי ואז את חייבת לחזור מהר!" הנהנתי
"חלומות יכולים להשתנות כי היה גם חלום אחד שאני מתחתנת עם נייל, מה קרה פה בממלכה? והכי חשובה לי מתי אני יוכל לחזור?"
"לא, חלומות לא יכולים להשתנות אבל הם יכולים להיות אחרים אז החלום הבא שלך תדעי מה יקרה עם גורלך, לאחר מכן, תדעי גם אם החלמות שלך ימשיכו להיות כנבואות או רק כחלומות רגילים ללא חשיבות. בממלכה חלל כאוס ללא שליט לכן ברני עלה לשלטון אך אשת המים השתלטה על ליבו והוא חולל כאוס גדול ממה שהיה, ולצערי בקרוב לא תוכלי לחזור, ואולי בכלל לא תוכלי מפני שלא יהי לך לאן לחזור, עכשיו תחזרי מהר הם באים והם ללא רחמים"
"מי זה הם?" שאלתי במהירות שקולות פרשים וחיילים nתקרבים
"אין לי זמן להסביר רק תחזרי!" צעק פתחתי את השער שוב וחזרתי לשירותים לבי דפק במהירות וטיפות זיעה נגלו על מצחי נשמתי הייתה מהירה 'מה קרה לממלכתי? לא הייתי צריכה לעזוב, הכל באשמתי' שיננתי את המשפט שוב ושוב
"הל' הל'?" נייל דפק בחוזקה על הדלת
"א..נ.י הא..ש..מ..ה" פתחתי את הדלת ברעד וזהו המשפט היחידי שהצלחתי להוציא מפי וגם הוא בגמגום