האנטומיה של גריי פרק 2
"מה את עושה בבית שלי?" שאלה אותי קאלי, מנסה להסתיר את מה שמרגישה בשכבות עבות של אדישות. "אני כבר לא בבית שלך. אני הולכת עכשיו." אמרתי לה ומיהרתי להכנס אל המעלית, כדי לטוס למטה ולנסות לשכוח את ג'ורג' לתמיד.
רגע לפני שדלתות המעלית נסגרו, הבחנתי בקאלי בוהה בי כאילו זה עתה הטחתי בה בשורה קשה.
החלטתי להותיר לג'ורג' להתמודד לבדו עם הנושא. אחרי הכל, עברתי מספיק עוגמת נפש בשביל התאהבות אחת. הגיע הזמן שגם הוא ישלם את המחיר הכבד של אהבה אסורה.
את הדרך למטה, במעלית המהודרת בעלת עיטורי הזהב, עשיתי בחברת זוג מאוהב במיוחד, שלא הפסיקו להרעיף זה על זו אהבה וקטעו את מחשבותיי פעם אחר פעם.
ניסיתי להמנע מלחשוב על ג'ורג', אבל המוח שלי רצה שאעשה זאת. לולא הזוג הדביק וודאי כבר הייתי מגיעה לתובנה לגבי המצב הסבוך שלי ושל ג'ורג', אבל לצערי זה לא מה שקרה.
כעבור מספר דקות מאז הגעתי אל קומת הכניסה של בית המלון, הגעתי הביתה. הרחובות היו חשוכים ותחושה של מתח שררה באוויר.
פתחתי את דלת הבית בבת-אחת-"אני בבית!" קראתי. אין תשובה. "חזרתי!". שוב אין תשובה. "מרדית' ואלכס, אתם שם?" ושוב, כמובן, לא הייתה תשובה.
הנחתי את תיק הגב הכבד שלי על שידת הכניסה, ומהרתי לחלוץ נעליים ולרבוץ על הספה בסלון ביתי. לפתע, הרגשתי משהו רוטט בכיס שלי. היה זה האותתן, שקרא לי, מתברר, שעות על גבי שעות לבית החולים לנוהל חירום. לא שמתי לב לכך, בגלל שהייתי שקועה בשיחה ארוכה ומייגעת עם ג'ורג'.
זינקתי מהספה, נעלתי את נעליי, סחבתי את התיק הכבד על הגב, ומיהרתי להגיע אל בית החולים, כדי לטפל בתאונה ענקית, כנראה, שקרתה בסביבה.
תגובות (1)
אני מציעה שתעשי ארוכים יותר, ומחכה לראות לאן תיקחי את הקשר שלהם!