האנטומיה של גריי, איזי וג'ורג', חלק ראשון

הייתי ישובה על המיטה המפוארת, בעלת הכיסוי הבוהק. ג'ורג' בהה בחלון שהשקיף אל גורדי השחקים של סיאטל, גבו היה מופנה אליי.
קאלי הייתה אמורה לחזור בכל רגע נתון מבית החולים, ולהגיע אל חדר בית המלון, אך שום דבר לא הפריע לשיחה הזאת שלנו.
"אנחנו לא יכולים לפרק נישואים רק בשביל להיות ביחד." אמר ג'ורג' לאחר דקות ארוכות, בזמן שגבו עדיין היה מופנה כלפיי.
"אתה יכול לבחור במי שאתה רוצה, אבל אל תתרץ ותנמק. זה רק יגרום ללב שלי להשבר יותר." השבתי לו.
"קאלי היא אדם טוב", אמר בזמן שהסתובב לכיווני, "אני לא יכול לעשות לה את זה. אני הבטחתי לה שנהיה ביחד לנצח".
"תגיד את זה כבר. תגיד לי שאתה לא רוצה אותי. פשוט תגיד!" מיררתי בבכי.
"את יודעת שאני רוצה אותך, אבל אני לא יכול לדרוך על אחרים בדרך…" "אל תשקר לי ג'ורג'. אני מכירה אותך. אתה לא באמת אוהב אותי." קטעתי אותו.
חיכיתי מספר שניות כדי שהוא יגיב לדבריי, אבל הוא לא אמר מילה. כעבור זמן מה הוא שב להתבונן מהנוף שנשקף מחדר המלון, וגבו הופנה אליי שוב.
קמתי מהמיטה במהירות, ותוך כדי הליכה מהירה משיתי את התיק שלי מהשולחן שהוצב בכניסה לחדר. כשהגעתי אל הדלת פתחתי אותה בגסות וטרקתי אותה אחריי. ג'ורג' לא זז אפילו מילימטר. היה נראה שלא מפריע לו כלל שאני אלך.
כשהגעתי לחדר המעליות, לא הפסקתי ללחוץ על כפתור הזימון עד שהמעלית הגיעה. אנשים רבים שהיו במקום בהו בי, אבל לי זה לא שינה כלל.
כעבור כמה שניות, דלת המעלית נפתחה, אך דבר בלתי צפוי קרה.
דווקא היא הייתה שם… קאלי.