דראקו שלי

אז, היי לכולם! אני חדשה, רק פתחתי את העמוד, ואני מקווה שתהנו! אני לא כותבת מושלם, אבל אני כן אשתפר עם הזמן. זה קטע קצר שלי, לא חלק מסיפור אלא קטע בפני עצמו. מקווה שתהנו ✨💎
~~~~~~~~~~~
נכנסתי לחדרו בהתרגשות. אני לא מאמינה שדראקו, דראקו החתיך הסכים שאכנס לחדרו! טוב, זה לא החדר הפרטי שלו, אבל בכל זאת! הבטתי במיטתו המבולגנת, בשידה שליד שהייתה מלאה במגילות קלף ועטי נוצה ישנים. הסטתי את מבטי וראיתי את דראקו עומד מולי. הוא היה קרוב אלי, ואני צימצמתי את המרחק בינינו. מוחי צרח "נשיקה! נשיקה! נשיקה!" אך אני התעלמתי ממנו. עמדנו כך דקות ארוכות, מביטים אחד לשנייה בעיניים ולא זזים. לבסוף הוא אמר "טוב, אז זה החדר שכל כך רצית לראות. רוצה שאמשיך בסיור?" הנהנתי. הוא הפנה את גבו אלי ויצא מחדר הבנים למועדון. עמדתי שם, ואז הלכתי אחריו במהירות. הדבקתי אותו, והוא צעד באיטיות לאורך המועדון לעבר היציאה. בנות ובנים הביטו בנו והתלחששו. לא היה לי אכפת, ונראה היה שגם לדראקו לא הזיז. יצאנו ממועדון, ופסענו לעבר היציאה למדשאות. ירדנו במדרגות, עברנו במסדרונות קרירים, ולבסוף הגענו למדשאות. התיישבנו בפינה מוצלת, מתחת לעץ גדול. דראקו הביט בעיניי במשך זמן מה, ואמר שאני נראית יפה היום. אני! נראית יפה! שמחתי כל כך, והוא לקח וליטף את ידי. ישבנו כך, רחוקים מהעיניים החקרניות ומהרכילות. סתם ישבנו, שותקים ומביטים בשקיעה היפה…